תמונות קצת לפני הרצועות, ביום הולדת של סבא רבא:
ספיר בת חודשיים וחצי.
הי מחייכת, צוהלת, עושה מבחר של "אה-גו" שונים.
תופסת חפצים וגוררת אותם לפה.
אבל הכי חשוב, לא מפתחת חום בזמן שפעת.
טפו טפו טפו.
שפעת שניה בחודשיים,
בגיל שלה אורן כבר הצליח להגיע לאישפוז בגלל חשד לדלקת ראות.
אולי זה כי היא יונקת או שאולי כי אנחנו גרים במקום עם אוויר נקי יותר לעומת איפה שגרנו כאשר אורן נולד או שאולי היא פשוט עמידה יותר, אבל טפו, טפו, טפו, בינתיים בלי חום.
לא יורדת מהידיים, צועקת ללא הפסקה, אבל בלי חום.
גיבורה קטנה שלי, מקבלת את האינהלציה כמו גדולה
***
אורן מחלים מדלקת ראות ומפתח אופי עקשן להפליא.
אינהלציה למשל, הוא עושה לבד:
הוא גם דואג שיהיה לו טישו זמין לאף:
ואינהלציה ביחד עם כרמלון, הבן דוד. כולם חולים בחורף הזה…
כמה פנינים שלו מהזמן האחרון:
"אמא, הצרצר הזה מקולקל!" – ומי שראה תקלה מופלאה יודע על מה מדובר.
קוראים ספר "אוצר המילים המצוירות", עמוד על טרקטורים.
אמא: אורן אתה רוצה לנהוג בטרקטור? (מצביעה על טרקטור אדום).
אורן: לא אָמַא, אין מקום.
אני: אבל הנה כאן יושב איש (מצביעה על טרקטור צהוב ליד), אז יש מקום.
אורן מסתכל עלי: אָמַא, זה ספר.
וכמה תמונות עם ספירי:
רק שיהיו כבר בריאים.
נ.ב
והוא סוף סוף קרא לי אִמא השבוע!
מתוקים!!!