חזרנו לא מזמן מיום מלא חוויות במשתלת וולך

היה שם היום יום עיון שסיפרתי עליו כאן. היה כיף ואינפורמטיבי, כמו גם במפגש הקודם שהיינו, הגיעו כמה עשרות אנשים. בעלי התאמן על הרכבות. אני ספגתי את האווירה והרבה שמש :-). היה כיף לפגוש כמה אנשים שאחרי הגינות שלהם אני עוקבת בהערצה כבר לא מעט זמן.

לאחר מכן עשו לנו סיבוב בבוסטן. היה תענוג לראות את העצים שיש לי בגינה אבל בגודל בוגר. יש למה לחכות :-). קשה להאמין שעץ שאצלי כבר שנה וחצי בגובה ברך יכול להגיע לגודל שאפשר ללכת מתחתיו 🙂

הגענו בכוונה לרכוש שני עצים. אחד בגודל בינוני לשטח הציבורי מחוץ לבית ואחד בגודל קטן לגינה.

מתברר שהמבצע לא כל כך פשוט. כל העצים ששקלנו לשטח הציבורי התבררו כגדולים או כתוקפנים מדי, ואילו שלא היו כאלו, לא דיברו אלי. נמשיך להתלבט.

לגינה עצמה נתקלנו בבעיה דומה. או שלא אהבתי את טעם הפרי, או שהעץ לא עניין אותי, או שהוא לא התאים לתנאים אצלנו או, מה שהיה יותר נפוץ, כבר יש לי אותו 🙂

בסוף, אחרי הרבה התלבטות והתיעצות יצאנו עם עץ צעיר של דובדבן ריו גרנדה

העץ אמור לתת פרי בטעם דובדבן בעוד כמה שנים. כרגע הוא שתיל קטן וחמוד שיצטרף במהירה לגינה.

מחיר עץ צעיר 200 ש"ח.

עדכון 2017 – אחרי כמה 6 שנים של גסיסה העץ המשיך לעולם טוב יותר. מתכננת לקנות אחד חדש ממשתלה אחרת

***

היו כמה אנשים שהתלוננו במקום שהמחירים גבוהים מדי.אני לא ממש מסכימה עם זה. כן, זה לא ה 60 שקל של מחיר עץ הדר, אבל זה גם לא עץ הדר. אתם יודעים מה, אם אני מוכנה להוציא על ארוחה במסעדה את אותו הסכום, למה זה יקר להוציא את הכסף הזה על עץ שהולך לגדול אצלי עשרות שנים בגינה?

הייתי שמחה לקבל באותו סכום עץ גדול יותר, אבל זה כבר סיפור אחר.

מאוד שעשעה אותי ההצעה של אחת המבקרות לעשות על וולך חרם צרכנים. זו אחת המשתלות היחידות בארץ שיש לה את העצים האלו (אולי אפילו היחידה עבור רוב העצים), השתילים נחטפים כל כך מהר שבחלק מהשנים אם לא הזמנת מראש, פשוט לא יהיה. איזה חרם? הפוך, באינטרס שלנו שהמשתלה תצליח, תגדל ותביא עוד עצים.

(זהו, סיימתי את דקת התעמולה שלי, אני מאשימה את עודף שעות השמש).

***

בנוסף, סוף סוף, אחרי גיחה שלישית לשמתלה העונה, יצאנו עם ענפים זכריים בשביל העץ ביגני נקבה שלנו.

בעלי הרכיב אותם (אל תוך הלילה) וכולי בתקווה שהם יקלטו ושנה הבאה סוף סוף יהיו לנו פירות 🙂

עדכון 2017 – ההרכבה אכן נקלטה וכמה שנים היה לנו פרי, ואז מסרתי את העץ לידיד שלי כדי לפנות את המקום לעת פרי שגם טעים לאכול ולא רק להסתכל עליו. העץ נחפר החוצה ועבר בשמחה רבה למרכז הערץ ובמקומו נטענו גויבה מזן מיוחד.

***

זהו, הילד כבר יושן.

הבעל גם.

אני עיפה וקצת מיובשת אבל רציתי לחלוק חוויות.

אז כוס מים ולישון.

לילה טוב לכולם

אז מה השתנה בגינה מאז החודש שעבר?

קצת ארוך אבל מלא תמונות

***

האצרולה פורחת ללא הפסקה

ואפילו חנטה 3 פירות.

 

בערך בשלב הזה:

אורן החליט שאין לו סובלנות לחכות והביא לי אחד.

 

אז לשלב הבא הגיעו 2 פירות:

היום לא עמדנו בפיטוי וטעמנו פרי אחד. הפרי בערך בגודל של עגבניית שרי, עם גרעינים בדומה לפיטנגו. במאמץ מה, חילקנו אותו לשלושה חלקים (אורן, אני ובעלי).

 

הוא היה עדיין קצת לא בשל אבל כבר עכשיו היה לו טעם נחמד של שסק.

מעניין יהיה לגלות איזה טעם יש לפרי בשל.

.

.

.

ומכיוון שלוקח לי שבועיים לעלות פוסט… טעמנו גם את השני, הבשל במלואו.

הטעם והמרקם הוא כשל התפוחים הירוקים החמוצים האלו, רק שבמתוק.

חמוד ביותר, אבל נראה לי שאני מעדיפה אותו חצי בשל.
ולכל מי שתוהה למה ההתלהבות המיוחד סביב העץ הזה והפירות שלו (לא שאני לא מתלהבת לגבי השאר),

אז בכל פרי קטן של אצרולה יש ויטמין C בכמות ששווה ל 38 תפוזים. נחמד, לא 🙂  ?

במיוחד לשונאת לקלף הדרים שכמוני.

***

פירות נצפו גם על הפלסה.

תראו איזה פרחים חמודים יש לה:

 

ותראו את העלים שלה.

 

היא חתיכת עץ קטן ויפה.

***

 

גרגר פנמה פורח ללא הפסקה

ויש גם התחלה של פירות

 

אני מאוד מרוצה מהעץ הזה.

בסוף החורף הוא היה מקל נטול עלים וענפים, מכוסה בכוויות קור.

כך הוא נראה אחרי החורף (רק בלי עלים):

כך הוא נראה לפני שבועים

 

וכך הוא נראה עכשיו.

 

כיף לראות את העץ מתאושש וחוזר לקצב הגידול המטורף שלו.

 

***

הקריסה הריחנית פורחת גם כן.

ריח מתוק, אולי אף מתוק מדי. מעניין אם יהיה פירות השנה.

הקריסה הרגילה פורחת ללא הפסקה גם כן, אבל אני לא אופטימית לגבי פירות.

 

אולי עוד כמה שנים.

 

***

אורנג' ברי היא מצטרפת חדשה לגינה שלנו. נשתלה ב 21.5

הגיעה חיוורת וסובלת מעט. אבל ממה שהבנתי היא עץ מאוד חזק והיא תתאושש מעצמה ותחזור להיות ירוקה ושמחה.

בינתיים נתנו לה דישון (אוסמוקוט, 6 חודשים) והרבה אהבה.

היא כמעט ולא גדלה מאז שנשתלה, אבל הופיעו פרחים ראשונים. עץ מוזר 🙂

 

מקווה לפרי.

 

***

הרכבות היוזו על הליים פרצו ומשגשגות.

בהרכבות עין הייתה לנו הצלחה מועטה. בסבב הראשון, הרכבה אחת מתוך שמונה נקלטה ועוד לא פרצה.

מה שפרץ הוא עין נמוכה יותר של הענף המקורי:

מאז קטמנו שוב, קרוב יותר לעין של ההרכבה.

בסבב השני עוד לא חשפנו אותן מהניילון המגן, אז אני עוד לא יודעת למה לצפות.

מצד שני, שלשות הרכבות הראש שעשינו נקלטו היטב. כבר הורדנו להן את ההגנה ובאים להסתכל עליהן בגאווה רבה כל בוקר וערב.

מקווה שיגדלו וישגשו, ולא יעשו התאבדויות פתע.

הורכבו ב 21.5

לפני הורדת הכיסוי:

ואחרי:

 

***

 

הפיטנגו גיתית נתן פרי.

ממש כך. ביחיד. פיטנג אחד אבל גאה. תראו את הגודל שלו:

עקבתי אחריו יום יום. מחכה לרגע שניתן יהיה לקטוף ולטעום. ואז אני באה בוקר אחד, והוא לא שם.

 

מניסיון עץ התות הנחתי את הגרוע מכול. ציפור הקדימה אותי.

חיפשתי בין הפרחים למרגלות הפיטנגו ואז ראיתי אותו. מנוקר קלות בצד אחד אבל עדיין שלם.

כמה שניות התלבטות ואז לקחתי אותו הביתה. שטפתי אותו, חתכתי וחילקתי ל – 3 (ילד, בעל ואני) ואכלנו את הפיטנג שלנו.

תקשיבו. אחרי כל המאמץ. פיטנג נשאר פיטנג.

***

עונת הבת שבות (הויות) הגיעה. תענוג לעיניים.

ככה זה מתחיל:

וככה זה ממשיך:

 

ולבסוף:

 

***

 

תות גינה אמיתי. כמו שזוכרים מאירופה

יש לי שני זנים שלו.

 

אחד עם פרחים ורודים:

וזן שחדש אצלי, בעל פרחים לבנים.

 

הפירות של זה עם הפרחים הלבנים מעט קטנים ובהירים יותר אבל הרבה יותר טעימים ובשנה הבאה אני מתכוונת לגדל בעיקר אותו.

 

את הזן עם הפרחים הורודים קניתי במשתלת גליל צמחים (בישוב רקפת) ואת הזה עם הפרחים הלבנים קניתי במשתלת מלצר (כפר ידידיה).

עדכון 2017 – מאז השגתי גם זן לבן 🙂

***

ועוד כמה תמונות כלליות:

פוקסיה נוספת שפרחה עכשיו (לא סיפרו לה שהיא אמורה לסיים פריחה לפני חודש)

פוקסיה זקופה מזן בלקי:

הפמלו גדל מעט מאז החודש שעבר

 

פיטוניה פרח מלא. לא נדיר בטירוף, אבל זו הפעם השניה סה"כ שראיתי את הפרח, ואני דיי מתלהבת שהצלחתי להשיג אותו אלי הביתה.

נשתל בכד של האצרולה.

זחל זנב סנונית על הפיגם:

בא במבחר גדלים

ולסיום:

(אומנם לא מהגינה שלנו, אבל עדיין…)

גינה זה כיף,

שבוע טוב לכולם

הפוקסיות פורחות

חלקן שרדו את הקיץ שעבר והשנה הוספתי להן כמה חברות שבתקווה יצליחו לשרוד גם כן.

 

אוהבת את הצמח הזה. פריחה מדהימה. הפוקסיה משגשגת באירופה כצמח רב שנתי אבל בארץ היא לרוב עונתית כי הקיץ הישראלי פשוט גומר עליה. הפוקסיות שלי שתולות רובן בצל ומקבלות השקייה סדירה. מקווה לטוב.

וטיפ קטן לעצמי, לא לשתול פוקסיות זוחלות/ משתרעות באדמה. יש להן פריחה מדהימה אבל כואב הלב לראות אותה שוכבת בתוך הבוץ.

צמח שאני לא זוכרת את שמו ונקנה לפני שנה במסגרת מבצע בפורם גינון.

שתול בעציץ וקצת סובל בגלל השקייה לא סדירה אבל עדיין מפנק אותי בפריחה מדהימה 🙂

אולי אחרי שיסיים לפרוח אעביר אותו סוף סוף לגינה. מגיע לו:

פסיפלורה מושיטה מחושים על הבוקר….

 

מקווה השנה לשפע של פרי.

תזכורת לעצמי, להוסיף לה עוד נקודות מים. היא שתולה על כמות כמעט אפסית של טפטפות.

נשתלה כשתיל זעיר לפני שנה, מכסה עכשיו כמה מטרים יפים של גדר.

צילום הגינה האחורית עם הגדר פסיפלורה מצד שמאל:

וקצת פרי:

תות ארוך

כל יום, דבר ראשון אחרי הגן, אורן הולך לעץ לבדוק אם יש "תות!" חדש.

עדכון 2017 – וזה עוד תות קצר יחסית למה שהעץ נותן עכשיו

 

ענבים – גפן איזבלה

נחשבת "גפן אקולוגית" – לא זקוקה לריסוס.

הגפן שתולה פחות מחודש אבל כבר מכוסה בפרי.

לא יודעת אם היא תצליח להבשיל אותו עד הסוף, היא ממש צעירה, אבל תענוג לעניים.

עדכון 2017 – אנחנו כבר שנתיים לא מצליחים להשתלט על כמויות הפרי שהיא מניבה 🙂

 

תאנה ננסית

שתולה בכד של 200 ליטר ומכוסה בפרי.

 

עדכון 2017 – היא עדיין באותו הגודל, הציפורים מחסלים את רוב הפרי לפני שאנחנו מספקיים להגיע אליו 🙂 אבל כאשר כבר אוכלים, הוא דבש ונהדר

 

אבוקדו שרוויל

העץ ממש צעיר, אז מאז שצילמתי הוא הפיל את חניטות הפרי שלו. את האמת, לא נורא. בעיקר טוב לדעת שהוא פורה ומצליח לחנוט לבד, באבודקו עלולה להיות בעיה של האבקה.

והנה העץ עצמו. מגיע לי קצת מעל הברך. שיעזוב פירות ויתרכז בלגדול 🙂

עדכון 2017 – עבר את ה 4 מטר 🙂 מניב אבוקדו נפלא לאורך חודשים ארוכים. מאוד מאוד טעים. ממליצים עליו בחום.

 

מה עוד?

חצילים:

שתיל יחד. נשתל בקיץ שעבר ולא הניב. שרד את החורף, גדל יפה ועכשיו מכוסה הפרחים ונושא שני חצילים מכובדים 🙂

אשכולית

חניטות חדשות. העץ שתול פחות משנה. קיבלנו ממנו פרי אחד שנה שעברה ומעניין לראות מה יהיה הפעם.

עדכון 2017 – העץ מניב כמה עשרות פירות כבר שנתיים. פרי מאוד מאוד מוצלח. החלקים הלבנים כמעט ולא מורגשים ואפשר לאכול אותו כמו שהוא. מלא מיץ וטעים. נקנה במשתלת רקפת, כלומר לא עץ "גזעי" ומיוחד (או לפחות לא מזן חריג) אלא פשוט היה לנו מזל. הרכבנו עליו עוד זן של אשכולית (הפעם גזעי), תפוז קרה קרה ומנדרינה. מקווים שהכל יחייה ויניב 🙂

 

פומלו

פירות ראשונים, עץ ששתול פחות משנה. הוא כרגע בעיקר מקל עם קצת עלים. מעניין אם הוא יצליח לשאת את משקל הפרי או שיפיל אותו. כרגע הצוציק הזה מחזיק עליו קרוב ל שבע פירות.

 

ליים

גם, עץ צעיר.

בתמונה רואים פרי פוגר משנה שעברה וחניטות של פרי חדש.

אנחנו קצת מתעוללים בעץ הזה. אני מאוד רוצה עץ הדר מסוג יוזו בגינה, אבל לא נשאר לי מקום לעוד עץ הדר. אז אנחנו מנסים להרכיב יוזו על הליים שלנו. בינתיים, משמונה הרכבות עין, נקלטה אחת:

מקווה שהעין של ההרכבה תתעורר, למרות שבינתיים עבר קרוב לחודש מאז הגיזום ואין סימנים בולטים לכך.

בכל מקרה, בשבת האחרונה הרכבנו פעם נוספת על העץ. מקווה שמשני סבבי ההרכבות תצאה לפחות הרכבה אחת משגשת 🙂

אעדכן בהמשך.

עדכון 2017 – אכן נתפסה ועכשיו חצי מהעץ הוא יוזו. עברו 6 שנים מאז ההרכבה ואנחנו עדיין מחכים לפריחה 🙂

תמונת הליים בתוך יער הפטרוזיליה הפורחת שסביבו (כן, שמתי לב שהיא יותר גבוהה ממנו)

וכמה תמונות כלליות מהגינה:

קרמבולה שלנו

שכתבתי עליה כאן

עברה את החורף ומלבלבת במרץ.

 

תפוח כפרי

שכתבתי עליו כאן

הכפיל את גודלו מאז הרשומה הקודמת ואנחנו לא עומדים בקצב של הקוצים שלו. צריכה לזכור לקחת בוקר פנוי ולגזום אותם.

מקווה בקרוב לפריחה ולפרי.

פלסה פורחת

בסדר, אני אנסח את זה מחדש. אפונה ריחנית פורחת ומתחתיה הפלסה, שגם מנסה לפרוח 🙂

 

עץ מקסים עם עלים מממש יפים. טעמתי את הפרי שלו במשתלה כשקנינו אותו.

קצת כמו אפרסק מיובש. לא היסטרי אבל ממש נחמד לגשת ולקטוף.

תפוח ורד

בתוך שטיח של כובע נזיר.

(התפוח ורד בפינה השמאלית)

עץ בעל לבלבוב אדום ופריחה מדהימה. שתול אצלנו כחצי שנה ואני כבר ממש קוצה לראות את הפרחים שלו אצלנו בגינה.

ספודילה מלבלבת

עץ ששתול שנה באדמה. כרגע, בגובה ברך. פרי נהדר, אם אי פעם העץ יגיע לגודל שהוא נותן כזה 🙂

עץ יפה ושמח, גם אם כרגע ממש קטן.

מקווה שהשנה יתפוס קצת גובה.

ג'יבוטיקבה

שכתבתי עליה כאן

עץ שאני שמחה על כל עלה חדש שלו 🙂

עברו עליה כמה שבועות קשים בתחילת אפריל כאשר היו ימים קרים מאוד וחמים מאוד לסירוגין. היא לבלבלה ואז הימים הקרים הרגו את הלבלובים.

התאוששה מאז ומלבלבת כולה.

לא יודעת אם יהיה פרי השנה אבל אני אשמח גם אם היא פשות תתפוס קצת נפח וגובה.

גרגר פנמה

שכתבתי עליו בהרחבה כאן

עבר חורף קשה ועיבד את כל העלים שלו וחלק ניכר מהענפים. סבל מכוויות קור שהשחירו כמעט את כל הענפים הדקים שלו. גזמנו אותו כמעט לחלוטין וכבר חשבנו שאולי הגיע הזמן להיפרד ממנו. טעינו בעץ. מלבלב כמו מטורף. מוסיף כמה ס"מ בין הבוקר לערב.

בשבת גיליתי שהוא גם מכוסה בפרחים צעירים. מקווה שעוד כמה ימים הם יפתחו ואז אוכל לצלם ולהביא לכאן 🙂

יהיו פירות!

עדכון 2017 – עבר את גובה הבית באותו הקיץ ומת בחורף שלאחר מכן.

קקטוס הודיה

נכתב ברשת לא מעט על הקקטוס הזה. החל מכתבות שמהללות אותו כמוצר דיאטה וכלה בגינויים שלו כמצמח מסוכן שלא מיועד לאכילה.

לא אכפת לי. קניתי אותו כשתיל קטנטן לפני כשלוש שנים ואין לי שום כוונה לאכול אותו. הוא חמוד ואורן אוהב ללטף אותו (הקוצים קשים אבל לא מאוד חדים).

בנוסף, תראו את הפריחה המטורפת הזו!

הפריחה מושכת זבובים. וכמו שבעלי אמר, עדיף סביב הקקטוס ולא בבית.

אצרולה

תוספת חדשה לגינתנו. צמח שרציתי כבר הרבה מאוד זמן והשנה קיבלתי אותו מתנה מהגיסים ליום הולדת.

אתם לא רוצים לדעת כמה עלה המקל ושני עלים האלו 🙂

מקווה שילבלב ויתפוס נפח בהקדם.

הצמח רגיש לקרה ומיועד לעבור לעציץ גדול יותר ולהישאר בו, כך שניתן יהיה לנייד אותו בחורף למקום מוגן במקרה הצורך.

הפרי של העץ הזה מכיל פי 38 יותר ויטמין C מאשר תפוז (והוא גם אמור להיות טעים )

התוכנית שלי היא לתת לאורן ולפשושית כמה פירות לפני החורף, שלא יהיה להם שום תירוץ להיות חולים.

עדכון 2017 – נכנס לאדמה ומרוצה מזה מאוד.

 

זהו, נראה לי סיבוב מספיק גדול בגינה ליום אחד 🙂

שבוע טוב לכולם,

יעל

 

 

קרמבולה מתוקה

Averrhoa Carambola 

מקור העץ: דרום מזרח אסיה

עץ קטן ועדין למראה. בארץ מגיע בדרך כלל ל 4-5 מטר.

 

מאוד רגיש לרוחות, ומומלץ לשתול אותו במקום מוגן מהרוח. יכול לשרוד תקופות קרה קצרות (מאוד).

 

בשמש הישראלית, מעדיף הצללה חלקית,  בדרך כלל הצללה של 30%. אצלנו גודל באזור שמוצל על ידי צד הבית בחלק מהיום ודיי מרוצה מכך.

פורח בעונת הסתיו/חורף. פרחיה של הקרמבולה נראים כמו פעמונים ורודים ועדינים עם ליבה בגוונים בהירים יותר.

(הצילום מהקרמבולה שלנו)

 

בארץ הפרי מבשיל בשני גלים, בסתיו ובחורף. למרות שיש מקורות שאומרות שבאץ יש בדרך כלל רק גל פרי אחד.

 

 אומרים שהעץ רגיש לגיר, אבל אצלי הוא משגשג בקרקע גירית מאוד, עם תוספת ברזל מפעם לפעם.

 

בארץ מוכר כפרי דקורטיבי וחסר טעם, כאשר במציאות קיימים לא מעט זנים מתוקים.

הפרי הוא חוויה יוצאת דופן. נאכל במלואו (אני והחיבה שלי לפירות לעצלנים…). רוב רובו מיץ. קצת כמו אבטיח מהבחינה הזאת, רק בטעם אחר לחלוטין. כאשר פורסים את הפרי מתקבלות פרוסות דקורטיביות בצורת כוכב שיכולות לשמש לקישוט עוגות או סלט פירות. יכול להיות גם תוספת נחמדה לסלט עלים ירוקים או סתם כמשהו מרענן לצד הארוחה. מהפרי מכינים ליקרים, גלידה, מיצים,  ריבות, קינוחים וכמובן, שסתם אולכים אותו טרי.

 

 

(האחרון, סלט פירות אצלנו בבית)

 

מה כדאי לדעת על גידול עץ קרמבולה

• לא אוהב קרקע גירית, כלומר, לזכור להוסיף ברזל
• סובל מרוח
• נכנס להלם בעקבות שתילה. אצלנו אחרי המעבר לקרקע נשאר ללא עלים. היינו בטוחים שאיבדנו את העץ, אבל תוך מספר שבועות הוא חזר לעצמו, התכסה בעלים חדשים ומאז מלבלב (נוטה לעשות את זה גם בתחילת אביב).
• כ 10 אחוז עלים צהובים על העץ זה מצב תקין, ובחורף יתכן אחוז גבוה יותר (מציינת את זה במיוחד כי חשבתי שהעץ שלי חולה והתייעצתי לגבי כך מול המשתלה.)
• נותן המון המון פרי.

לפי משתלת ויניק – יש לדשן את הקרמבולה רק במהלך העונה החמה בה העץ פעיל. דישון בעונת החורף יגרום נזק לעץ.

לא בטוחה איך זה מסתדר עם כך שהעץ פורח וחונט בפרי דווקא בחורף, אבל מתכוונת לברר עם משתלת וולך, ממנה קנינו את העץ.

ואחרי קצת בירורים – קרמבולה רגישה לריקבונות שורש בחורף ולמרות הפריחה העץ העץ נשאר עם פחות ופחות עלים ולא מוסיף צימוח חדש בכלל, כלומר בחורף העץ ממש לא צריך את הדשן [תודה ל FightFireWithFire מפורום גינון על ההסבר].

מוסיפה בהערת אגב, אנחנו שמים שק קומפוסט בתחילת הגשמים והעץ בנתיים מאוד מרוצה.

איך אוכלים קרמבולה

כדאי להוריד את הפינות הירקרקות שבצלעות הקרמבולה. העץ מבשיל מבפנים החוצה ולכן אם נשארות פינות ירוקות הן בוסר ויש להן טעם מריר מעט.

לא ככה:

אלא ככה:

תודה לאייל לרי על התמונות!

 

הצהבת עלים בקרמבולה

(בעץ שלנו)

מבנה ענף

***

 

והנה העץ שלנו. נותן כרגע גל פריחה אבל עדיין לא ראינו חניטת פרי. מחזיקה אצבעות וממשיכה לצלם.

תפוח כפרי- נעים להכיר

Dovyalis Caffra

Kei apple

מוצאו של העץ : דרום אפריקה

אחד העצים האהובים עלי כרגע בגינתנו. עץ קטן (בארץ) וחזק, שלא זקוק לשום טיפול מיוחד ומשגשג בכל קרקע ובכל תנאי אקלים.

עמיד ליובש, למליחות ולקרה.

מראהו של העץ הוא "מפלי", שזה בעצם דרך יפה לומר שהענפים שלו ארוכים ונופלים לכל עבר.

העץ פורח (בחו"ל) – בסוף החורף, תחילת האביב בפריחים קטנים וחסרי עלי כותרת.

הפרי שלו הוא בגודל מישמש בערך. בעל קליפה צהובה, דקה ומבריקה ובעל תוכן עסיסי ורך בטעם נהדר שהוא מן תערובת של מישמש ושסק. הפרי הוא פרי קלאסי לעצלנים – עם גרעינים רכים ובלתי מורגשים ונאכל ביחד עם הקליפה. כלומר קוטפים מהעץ וחוגגים.

מאפיין משמעותי נוסף בעץ,  הוא הקוצים האימתניים שלו. והם אכן אימתניים. מדובר על קוצים באורך של 5-10 ס"מ. קוצים ארוכים, קשיחים (מעוצים) ומאוד מאוד חדים. אחד הדברים הראשונים שעשינו לאחר שתילת העץ היה לקחת מזמרה ולעשות לו "תספורת". באנו עם מזמרה והורדנו את רוב הקוצים שלו. את האמת, עשה לו רק טוב. בכל מקום שהיה בעבר קוץ התפתחה שושנת עלים ירוקה ומבריקה.

העץ הזה הוא אחד מתוך שלושה עצים קוצניים ששתולים אצלנו (שני האחרים הם קטמבילה וקריסה ריחנית), ושלושתם נשתלו בפינה הרחוקה של המגרש כדי להרחיק אותם עד כמה שניתן מהילד.

הגלל הקוצים שלו, צורת הגדילה והמחיר הנמוך יחסית שלו, העץ מומלץ מאוד כגדר חייה בלתי עבירה.

היתרון שלו (על פני משמש או שסק) הוא שמדובר בעץ אקזוטי, שלא היה קיים בארץ,ולכןן כרגע  אין לו שום מזיק מקומי. הבדל מאוד משמעותי בהשוואה אל מול המישמש והשסק, שמאוד קשים לגידול ללא שימוש בריסוס וברשת הגנה.

לפי התיאורים שלו ברשת העץ מהיר גדילה, אבל אצלנו, למרות שהוא מלבלב ללא הפסקה, כמעט ואין צמיחה של ענפים חדשים.

העץ זקוק לזכר ונקבה כדי להניב ולכן חשוב מאוד לקנות עץ מורכב, שהקנה שלו (החלק התחתון) היא זכר והרוכב (החלק העליון והמניב) הוא נקבה.

***

עדכון:

תפוח כפרי כמו ה-Dovyalis האחרים יש גם נקבות שמניבות ללא זכר ואולי זה עדיף, לקבל פרי ללא זרעים בתוכו.

הערה שלי – עדיף לא להסתכן ולקנות מורכב, נקבה על קנה זכרית)

***

העץ נמכר במשתלת וולך מורכב ובגיל מניב וכאשר קנינו אותו, המחיר שלו היה 80 ₪ לעץ.

***

והנה העץ שלנו.

מקווה לפירות לקראת האביב 🙂

עדכון:

23/3/2014

עדיין אין פרי אבל יש מפלצת. ככה הוא נראה היום בבוקר, זה כבר אחרי שני גיזומי כסח בשנים האחרונות

כרגע הוא עובר את ה 3 מטר…

עדכון 2017

הורדנו אותו השנה. עדיין לא היה פרי. העץ עבר 4 מטר, נגזם, שוב עבר 4 מטר. הפך למפלצת קוצנית ומסוכנת.

גם אני וגם בעלי קיבלנו חיסוני טטנוס בגללו. אני כי דרכתי על ענף שנגזם והוא חדר דרך סוליית ויברם אל תוך הרגל. בעלי כי נדקר חזק בזמן גיזום.ענפי העץ חייבים להיות מפונים מהשטח אחרי גיזום כי הקוצים לא מתכלים בזמן סביר וגם שנתיי אחרי זה אפשר לשפד עליהם רגל. אם הוא היה נותן פירות כנראה היינו משירים אותו וממשיכים לגזום ולהילחם, אבל מכיוון שהוא לא הניב, ומכיוון שיש שלושה ילדים, החלטנו שמספיק. (במקומו נטענו לונגן, שעליו בהמשך)

עדיין ממליצה על העץ הזה, אבל רק לגינה מאוד גדולה ובאזור מרוחק ממעבר אנשים.