אירוסים מתחבאים בין המוני אפונה ריחנית (גדלה אצלנו כעשב)

הג'יבוטיקבה בלבלוב אביבי, אני ממש מקווה לפירות השנה:

פירות הקטמבילה/ משמש טרופי, יבול ראשון שלנו:

הטעם הוא טעם נרכש אבל אחרי פעמיים או שלוש קשה להתאפק ולחכות שהפרי יבשיל עד הסוף.

והעץ עצמו:

אני כבר ממש מחכה שיסיים עם הפרי כדי שנוכל לגזום ולתת לו צורה.

תפוח כפרי, עבה, גדול, מלבלב ומסיבה לא ברורה, לא פורח…

עוד שדה של אפונה ריחנית:

אצרולה גדולת פרי ששתלנו אותה השנה באדמה:

הייתה חשופה לחלוטין בסוף החורף ועכשיו מכוסה בלבלוב חדש. יהיה פרי 🙂

הדברה ביולוגית על האצרולה:

האצרולה מכוסה בשכבה אחידה של כנימות ומושיות. מנסיון של שנה שעברה לא יהיה צורך לרסס 🙂

עוד אירוסים:

שנה שעברה הם לא פרחו ולא זכרתי שזה אירוסים וקניתי עוד שק אז השנה שמח אצלנו 🙂

תות גינה (תות יער/ ZEMLYANIKA/ Земляника)

הפריחה:

הערוגה:

 

היבול שבדרך:

פריחת הוומפי

פריחה ראשונה אצלנו, מקווה שיהיה פרי 🙂

לבלוב הקרמבולה

היא קצת התבלבלה והוציאה גם פריחה. ביררתי ולצערי לא צפוי פרי מחוץ לעונה

הפאופאו חי!

שתלנו אותו בקיץ שעבר, הוא נכנס להלם מהשתילה מחוץ לחממה, התכסה כוויות שמש ואיבד את כל העלים. הינו בטוחים שזהו, אבל עכשיו התחיל ללבלב. מקווה שיחיה. גובהו פחות מחתול ועוביו כשל קיסם…

הגרגר פנמה לפני הגיזום

מסכן, סבל נורא החורף.

ואחרי הגיזום:

דיי כיסחנו אותו אבל כל מי ששאלנו אמר שהוא אמור להתאושש מזה יפה.

בכל מקרה, לתזכורת, כך הוא נראה לפני החורף:

קצת טוליפים:

ואחרי עוד שבוע:

ברודיה ורקפת:

חמציץ מקסים:

נרקיס חצוצרה (או חלילית, לפי אורן)

ואחד לבן-כתום שחמק לערוגה אחרת:

סתם פינה שאני אוהבת בגינה:

פרחים שאני לא זוכרת את שמם סביב המלבר (מבצלי יואש)

רקפת מוזרה:

ועוד קצת רקפות:

השנה כבר יש נביטות של רקפות ביבי משנה שעברה 🙂 עוד כמה שנים יהיה לנו כיסוי קרקע של רקפות בחורף.

פעמוני שלג:

צורית שעושה כתם צבע שמח:

נורית יפה במיוחד:

וכמה תמונות רחבות יותר מהגינה:

נוף מחלון פינת האוכל:

נוף מהסלון:

ערוגת הפוקסיות, קצת לפני פריחה:

לא שתלנו כמעט אף אמנון ותמר השנה, רובם (עשרות רבות מהם) הם נביטות מזרעים של שנה שעברה.

ועכשיו שמתי לב שאין לי אף צילום מהחלק הקדמי, הגדול יותר של הגינה

רצה לצלם:

העץ הגדול במרכז זה תות ארוך. הערוגה מצד שמאל זו ערוגת התותים ובתוכה רואים בתמונה וומפי & פומלו. שם נמצא גם אבוקדו שרוויל, שלא רואים בצילום.

ומלמטה:

ובתקריב על הפינה הרחוקה:

העץ שרואים בפינה הוא תפוח ורד, שנראה לי החליט לא לפרוח גם השנה.

ולסיום, פריחת הקקטוס של אורן:

מצאנו לו אחד בלי קוצים.

וכמובן, אחד משני הפרחים הכי יפים שלי:

תודה שבאתם איתי לסיבוב וחג פסח שמח 🙂

אני לא יודעת מה זה היצור הזה במציאות אבל בעלי קורא לו סאגה, ואורן קורא לן גא-גא והוא מתגורר על הגרגר פנמה שלנו בחצי שנה האחרונה.

אנחנו אומרים לו בוקר טוב, ודואגים לו כאשר הוא הולך להסתובב. ואורן עוצר לבדוק מה שלומו כל פעם שעושים סיבוב בגינה.

לפעמים הסאגה בישן ומתחבא, לפמעמים יושב על קצה ענף ומניע את מחושיו לשלום.

הוא לא תמיד מבלה כאן את היום, אבל לפני כמה ימים ראינו אותו מקפצץ לו באיטיות בחזרה לכיוון העץ, והוא מנסה להיות כאן כל בוקר וכל ערב.

הכרנו אותו כאשר היה יותר קטן וירוק ועכשיו הוא כבר יותר מ 10 ס"מ גאים ואפורים. עם פס כתום בולט לאורך הגב.

אז נכון שהוא אוכל כמה עלים פה ושם אבל העץ הזה מתחדש מספיק מהר כדי לא להתרגש, אז גם אנחנו לא מתרגשים יחד איתו.

תכירו אותו, הסאגת המחמד שלנו.

 

דובדבן ריו גרנדה

Eugenia Aggregata

(אותה המשפחה כמו הפיטנגו והגרומצ'ומה)

מקור העץ: ברזיל

***

שיח גדול או עץ נמוך, ירוק עד.

פורח בחודשי הקיץ הראשונים (בחו"ל פורח בין מרץ למאי).

 

הפרי מפתח כ 3 שבועות אחרי החניטה ולפי כל הדיווחים אמור להיות בטעם דובדבן.

 

עץ בוגר לא סובל מרגישויות מיוחדות, עץ צעיר רגיש לקרה.

 

***

עדכון:

דובדבן הריו גרנדה מתחיל להפגע רק כאשר יורדים אל מתחת למינוס 7. לא משנה אם צעיר או זקן לפחות בישראל זה לא נחשב רגיש לקרה.

***

יכול לגדול בשמש מלאה או בצל חלקי.

עמיד ליובש במידה אבל צריך השקייה סדירה בזמן הפריחה וההנבה. חשוב לא להשקות בעודף כדי שלא יתפתח רקבון שורשים.

מעדיף קרקע חומצית מעט (אבל לא מתעקש על כך).

לדובדבן ריו גרנדה גזע יפה ומתקלף בדומה לאקליפטוס, שנותן מופע יפה וצבעוני אם מעצבים אותו כעץ ולא כשיח.

מתאים ואף מומלץ כצמח עציץ.

***

השיח שלנו נרכש במשתלת וולך ונשתל ב 1.7.2011 בשמש מלאה.

ביניים מראה סימני צריבה מהשמש אבל אני מקווה שיתאקלם. אצל מגדלים אחרים שמעתי שהוא גודל בלי בעיה בשמש מלאה. מקווה שהרגישות עכשיו נובעת מהמעבר מהחממה לשמש ולא משתילה במיקום לא מתאים.

עכשיו רק לחכות שיגדל

***

עדכון 2017

גסס מסיבה לא ידועה במשך 6 שנים עד שהמשיך לעולם טוב יותר. לא יודעת אם היה לו רע אצלנו או שהעץ הספציפי היה חולה.

אני אנסה שוב עם עץ ממשתלת אוהד. השתילים שם מאוד איכותיים ושמעתי שהם מניבים יותר טוב מהזן של וולך.

יש לי מספר צמחים שסובלים מאוד מהשמש. בביקורינו האחרון במשתלת וולך המליצו לי לרסס עליהם לובן.

לובן הוא אותו חומר שמורחים על גזעי העצים כדי למנוע את התחממות הגזע בקיץ ולהקל על העץ.

הלובן הוא אבקה של אשלגן (לא סיד) שבנוסף ללהחזר את קרני השמש אמורה גם להיות "לא טעימה" לחלק מהמזיקים ובתקווה להקטין את הנזקים שהם עלולים לעולל לעץ.

בתיאוריה, נהדר.

במעשה, מתברר שכאשר מרססים לובן על העץ לא ממש רואים את רמת הכיסוי שמתקבלת עד שהמים מתיבשים. התמיסה חלבית ונראת שקופה על העלים… ואז היא מתיבשת… והיא לא שקופה יותר.

כרגע יש לי עץ שנראה ככה

ושני שיחי פוקסיה שנראים ככה:

מקווה לשא הרגתי אותם ושנשאר להם מספיק שטח ירוק כדי לעשות פוטוסינטזה.

יאי…