ביום חמישי נסעתי בטעות לתל אביב (על זה בפוסט נפרד, כי בטעות גם הגעתי לנחלה).
שעתיים ברכבת, צריך לעשות משהו.
ספר?
הסוני רידר שבור ובעברית אני קוראת עכשיו את שרלוק הולמס והוא לא עשה לי חשק של ספר רכבת.
אז סריגה.
חיפשתי משהו קליל שאפשר לסיים תוך כדי הנסיעה.
הנחתי בצד את שני האמיגורימי שאני עובדת עליהם כרגע, ולקחתי הדרכה וחוט חדש.
(בהקשר זה, בעלי ביקש שאני אפסיק לפזר חלקי חיות בבית, אז בתקווה שבימים הקרובים אני אסיים את שאר האמיגורימי ויעלה גם אותם.)
וזאת התוצאה:
מדובר בארנבונים שנסרגו לפי ההדרכה הזאת והם יצאו הרבה יותר קטנים ממה שחשבתי.
מצד שני, הם קטנים בשבילי אבל הם מתמקים בנוחות בידו של ילד סקרן בן שנה.
זה הסרוג הראשון שאורן ממש התעניין בו. הוא טייל איתו ברחבי הבית. איבד, מצא והתעניין בו באופן כללי.
אחד לאורן, אחד לבן דודו שלו (נלעס בשמחה) ואחד לבן של חברים שהגיעו לארץ לבקר.
זמן סריגה – כשעה וחצי לארנב.
מכדור של 50 גרם יוצאים 3-4 ארנבים.
בכל ארנבון, פעמון קטן.
נראה לי שזה ארנבון שאני עוד אסרוג בהמשך.
הוא מטופש מעט אבל יש בו קסם מסויים והוא מפתיע כל פעם מחדש כאשר מסתובבים ופתאום רואים אותו מסתכל בך בחזרה.
עשה לי חשק לסרוג חבורה של ארנבונים ולפזר במקומות אקראים בבית.
***
למה מטיילים? כי הארנב מקור הוא ארנב מטייל, וכי רוב הארנבים שאני סורגת ימסרו ויטיילו ברחבי הארץ והעולם 🙂
***
והכי חשוב, אורן סוף סוף בריא.