העבודה היא בתור מידענית בחברת תרו פרמצבטיקה.
התפקיד הוא איתור ואיסוף נתונים במטרה להקים מאגר מידע.
לפחות החברה באזור החיוג הכללי של המקצוע שלי.
נו, סוג של צריך לשם כך תואר שני בביולוגיה מולקולרית…
תפקיד לחצי שנה,
בלי תנאים סוציאליים (אותם מתחילים לשלם שם רק אחרי חצי שנה).
אבל האמת, סה"כ, דווקא מתאים לי.
אני לא לחלוטין בטוחה במה אני רוצה לעבוד
והחצי שנה הזאת תיתן לי תוספת נחמדה לקורות חיים
וזמן להחליט מה קורה איתי.
אה, והמשכורת היא 31.5 ש"ח לשעה, שזה ב 50% יותר ממה שהציעו לי בזמנו לתפקיד במקצוע.
נ.ב 2017
שנאתי כל יום ושעה בבעבודה הזאת
***
*ילד שלי מוכשר*
אורן מנסה להחזיק לבד את הבקבוק שלו:
אורן מנסה להתיישב (1-3):
תראו כמה הילדון הזה נהנה כאשר הוא יודע שיש אמבטיה עוד מעט (והורדת הרצועות):
אורן וניקי (לפני כמה שבועות), היא גילתה שיש משהו שעושה רעש בעגלה.
בפעם ההיא נגמר טוב, כמה ימים מאוחר יותר היא ניסתה שוב, מצאה מרווח
בין רצועות הבד של העגלה וקיבלנו ילד שרוט והיסטרי.
היסטרי פעם ראשונה כי שרטו אותו ופעם שנייה כי ההורים ההיסטריים שלו שפכו על
הפצע חומר חיטוי.
אורן וניקי לפני כמה ימים, הפעם עבר יותר בשלום:
***
*מעון*
זה התחיל ברגשי אשמה מדהימים והמשיך להקלה מדהימה.
קשה לתאר כמה כיף לצאת מהבית לכמה שעות. ללכת לקניות,
להסתובב, לשבת בשקט, לעשות משהו שלוקח יותר מחצי דקה.
אז יש יתרונות במעון 🙂
ונראה שארון ממש נהנה שם.
הוא חוזר עייף, ישנוני וחייכן.
המעון נפלא. 3 מטפלות על 6 ילדים.
יש להם מפגש קבוצתי בבוקר עם שירים והפעלות,
שעות שינה ותעסוקה במשך כל היום.
עכשיו, שמזג האוויר השתפר יהיו להם גם טיולים בחוץ.
החיסרון היחיד הוא שהמעון ביובלים, וזה חצי שעה נסיעה לכל כיוון.
מצד שני, יום רביעי יש מסירה ראשונה של הבית (עדיין לא ניקלט לי שזה ממש הגיע),
אז לא נשאר עוד הרבה זמן לנסוע.
יום ראשון במעון:
