חיים, עבודה ורצון ליצור
תרשו לי להקדיש כמה שורות לשגרת הבוקר של קשת.
היא אוכלת ארוחת בוקר ביחד עם רונן. בדרך כלל חביתה, ירק, חתיכת לחם וגבינה צהובה.
אז היא יונקת והולכת לגן.
בגן היא אוכלת ארוחת בוקר עם שאר הילדים ואז מוסיפים לה קערת דייסה (שאותה היא מסיימת).
זחל רעב קטן ומתוק.
והמון תמונות של קשת אוכלת…אני ממש מתמוגגת לראות את הילדה הזאת אוכלת. היא כל כך נהנית מזה!
בתאבון לכולם :-)!
פעם אחרונה היינו באילת לפני שש שנים. נסענו שלושתינו (רונן, אני ואורן בן שנה) מהעבודה של רונן לסופ"ש הכל כלול. היה חם, משמעם (נו באמת, מי רוצה סופ"ש של "זקנים", עם פעילויות מאורגנות מהבוקר עד הערב והפעלות שסובבות סביב אוכל וילדים) והנסיעה הייתה סיוט צרוף.מתוך מעל שבע שעות נסיעה, יותר מחצי היו מלוות בקול בכי בלתי פוסק של אורן. אחרי שחזרנו הביתה, אמרתי לרונן שאני, לאילת, לא חוזרת.
הרבה מים זרמו מאז לים סוף. נולדה ספיר (וגדלה), נולדה קשת. ולפתע רונן הביא מהעבודה חוברת של "נוסעים לאילת" ופתאום גיליתי שהגעתי למקום בחיים שבו "סופ"ש של זקנים, עם פעילויות מאורגנות מהבוקר עד הערב והפעלות שסובבות סביב אוכל וילדים" נשמע לי כמו גן עדן. רק מה… נסיעה עם שלושה ילדים?!? במיוחד שספיר סובלת מבחילות נסיעה נוראיות, אורן סובל משעמום נסיעה זוועתי וקשת באופן כללי נוסעת טוב אבל לא ליותר משעה וחצי… בקיצור לא.
אז טסנו במקום 🙂
זה לא זול, זה עלה כמעט פי שלוש מהסופ"ש עצמו (נו, הוא היה ממומן מהעבודה וכו') אבל זה היה שווה כל שקל.
נסענו לחיפה
החנינו את הרכב, נכנסנו לנמל התעופה
ואחרי שעה וכמה דקות כבר היינו באילת! תענוג.
קשת : מה תענוג?!? אמא, לא הזכרת בכלל שאני הייתי חולה!
אכן, הקטנה קמה עם חום. הקיאה פעמיים בבית ועוד פעם בדרך לנמל תעופה אבל אחרי זה הייתה מתוקה להפליא, רק קצת שפוכה.
ותוך 24 שעות כבר הייתה בריאה לחלוטין והאמת, כבר בערב הרגישה מספיק טוב כדי לבדוק מה טעים בחדר האוכל
ובאותו הערב (היה חתיכת יום אינטנסיבי… הילדים היו גמורים לחלוטין) הייתה הופעה קצרה (את הארוכה פיספסנו) של טררם (שהייתה מדהימה) והופעה קצרה (כי זה מה יש) של סטטיק ובן אל תבורי (שהייתה בסדר, המוזיקה נחמדה אבל אין הפקה מעבר לשירה וקצת קפצוצים מסביב). הגדול מעריץ רציני שלהם אבל עד שנגמרו על מופעי החימום והם עלו לשיר הוא בעיקר רצה ללכת לישון.
וקשת חורשת על הים (נגעה במים עם קצות אצבעות הרגליים והסבירה לנו שזה קר)
מצד שני, כמה כיף להתכרבל לישון על החוף…
וכמה כיף זה חופשה הכל כלול עם ארטיקים, ענבים, אבטיחים, בירות ועוד הרבה מכל טוב
לגדולים, חוץ מהנישנושים הבלתי פוסקים היו גם כל הזמן הצגות בחוף ובהמשך מוזיקה טובה ותותח קצף.
אפילו קשת ניסתה (בערך)
וכמובן ארוחת צהריים, תראו את הליידי הצעירה שלנו
ועוד אטרקצייה חמודה להפליא, במיוחד בחום של אילת
ואז הגענו לשבת וליום כיף בבריכה ובטן גב.
תקשיבו, אל תשפטו. לא מצאתי סביב הבריכה כיסא אחד פנוי. אבל קשת לא התלוננה במיוחד
והאמת, גם אני לא.
וגם ספיר לא (כי התמקמנו בצמוד לבר ילדים)
מתברר שקשת ממש אוהבת בריכה, במיוחד כאשר המים שם חמים ונעימים
ועוד טיפ טיפה של זמן שקט בזמן שהגדולים רצים מסביב (כבר שנים רציתי לעשות צילום כזה…)
המוני פינוקים לילדים, כבר הזכרתי?
והביתה. בשלוש יצאנו מבית המלון ונסענו לנמל התעופה. בשש כבר היינו בחיפה. בשש וחצי כבר היינו בבית.
היה מעולה וטוב שהיה.
בתקווה שוב בשנה הבאה.
הכל התחיל כאשר ראיתי בפייסבוק את הכיפות הגיאודזיות של Kingdom . כבר מזמן רציתי משהו "כזה" לגינה אבל לא ידעתי מה זה ה "כזה" וכאשר ראיתי את המוצר שלהם זה מילא לי בדיוק את הריבוע שהיה לטובת ה"זה".
יצרתי איתם קשר וגיליתי שיש להם שני מוצרים
דום גדול בקוטר 2.3 מטר, שיא הגובה 1.75 מטר , 94 מוטות אלומיניום- מחיר 1500 ש"ח
דום גדול עוד יותר בקוטר 3.5 מטר, שיא הגובה 2.10 מטר, 164 מוטות אלומיניום- מחיר 2500 ש"ח
הילדים שלי בני כמעט שמונה, כמעט שש וכמעט עשרה חודשים (טוב שאת החתולים לא ספרתי).
בכל מקרה, הראשון הרגיש לי קטן מדיי ולא מספיק מאתגר בשבילם, השני כבר היה יותר בכיוון אבל הוא הוגדר (על ידי המוכר) כמסובך להרכבה והאמת… הוא קצת יצא מגבולות התקציב שלנו.
ורק כדי להסביר לרגע על מה מדובר
מדובר בעצם על כמות המוטות וכמות המשולשים לאותו שטח. ככל שהמספר גדול יותר, כנראה שיותר קל לילדים לטפס והכיפה כדורית יותר ויכולה לשאת משקל רב יותר, אבל יותר קשה להיכנס פנימה כי המשולשים יותר קטנים. בנוסף, אחרי שהרכבנו V2, לא ממליצה להתקרב למספר גדול יותר בלי עזרה מקצועית. זה… לא פשוט.
אז נחזור לענינינו.
חיפשתי כיפה גיאודזית V2 (פחות מוטות, קלה יותר להרכבה), מברזל מגלוון, 3/4 צול. גובה שני מטר, רוחב 4 מטר (המידות נובעות ישירות מכך שהכיפה V2)
בלי נדר, אבל נראה לי שעברתי דרך כל יצרני הדומים בארץ.
אצל כולם המחיר לגודל זה מתחיל ב 2500 ש"ח ועולה משם (לא כולל הובלה, הרכבה וכנראה גם לא כולל מע"מ)
למזלי, את הצלצול האחרון, לפני שהתיאשתי, עשיתי ליניב מ RioDOME בקיבוץ מנרה בצפון .בריודום מוכרים קיטים להרכבה עצמית של דומים, במגוון גדלים וסוגים לפי הזמנה. דום V2 בקוטר 4 מטר על 2 מטר גובה, עם מוטות ברזל מגלוון 3/4 צול עלה 1500 ש"ח (ללא מע"מ). כלומר אלף שקל פחות מכל חברה אחרת שדיברתי איתם. אצל יניב ניתן להזמין גם דום עם מוטות צול בכמה מאות שקלים יותר (למקרה שיש לכם פיל שמתכנן לטפס על הדום…)
עדכון קטן : 5% הנחה אצל יניב בריודום למגיעים דרך הבלוג :-)!
דיברתי איתו בטלפון, קפצנו לבקר ולראות (עם איזה קטיף דובדבנים בדרך) והזמנו.
זמן הכנה הוא ימים בודדים עד שבוע (שלנו היה מוכן תוך 3 ימים).
נסענו לסופ"ש בקיבוץ אצל הסבים, עברנו אצל יניב וחזרנו עם מוטות מסומנים והוראות הכנה 🙂 (תתכוננו להצפת תמונות)
מתחילים להרכיב
גם קשת עוזרת
מתחיל לקבל צורה
ועוד קצת גובה
ומוכן 🙂 (בבלוג זה נראה מהיר אבל במציאות עברו שעתיים אם לא יותר)
המוטות מגיעים משומנים מעט, אז שלב הבא הוא סיבון הדום
סבון כלים, קצת מים ושני ילדים חרוצים (נו, ואמא אחת שעברה אחריהם על הכל…)
ואחרי כל הסבון, כמובן שצריך לשטוף את הכל עם צינור, לא?
וכמובן אחד את השני (נגמר בשני ילדים רטובים לחלוטין)
ובבוקר – הצד הזה של הגינה מוצף שמש עד שעות הצהריים והדום, אם מישהו תוהה, מתלהט. אבל עד שהילדים חוזרים הביתה רובו כבר בצל ואפשר לטפס עליו.
והנה אני על הדום. כמעט נשארתי לגור שם. אחרי שעליתי עליו נזכרתי שיש לי פחד גבהים דיי נוראי.
הגינה שלנו גדולה, אבל לא עד כדי כך גדולה, כך שהדום חולק שטח עם עץ תות וגויבה תותית.
האמת, עובד מעולה.
ועוד סרטון, הפעם עם אורן מט פס על הדום 🙂
ולהשלמת הסדרה של "כולנו על הדום", גם רונן שם
השלב הבא בתוכנית, לארגן לדום : חבל לטיפוס/ נדנדה, ערסל וכיסא סרוג 🙂
שבוע טוב לכולם!
יעל
14.6 קשת אמרה אבא! ארגנו אותה לפני הגן. רונן אומר להתראות ופונה ללכת לעבודה. היא מזנקת, מתישבת, מושיטה אליו ידיים וקורא "אבא!".
***
ספיר: אמא, את יודעת, כאשר הגננת שלנו קוראת ספר, היא מלקקת את האצבע ואז נוגעת בעמוד. יש לה דבק ברוק.
***
אני: קשת, איפה אבא?
היא מצביעה
איפה אורן?
היא מסתכלת לעברו.
איפה אמא?
היא מסתכלת מסביב. איפה אמא באמת? מי זה אמא בכלל?
***
כמה ציורים של אורן. תקשיבו, הילד הזה מוכשר.
***
בגן משחקים עם קשת ושני הגדולים 🙂
עוד אחד
***
ספיר על הדום 🙂
ערב החג היה יום מעייף אבל סה"כ ממש מוצלח.
התחלנו את היום בקטיף דובדבנים בגוש חלב (חוות סוואנה, מקום קטן ומאוד מוצלח).
עברנו דרך קיבוץ מנרה עם ביקור בRioDOME על כך אכתוב בהזדמנות אחרת, אכלנו באומה בגומא (אוכל מעולה, שירות ויחס על הפנים הפעם) וחזרנו להנפת קשת אצלנו בישוב.
צילמתי אותם חמש פעמים ובכל חמשת התמונות שלושתם מסתכלים לכל מקום אפשרי חוץ מהמצלמה 🙂
אורן צילם 🙂
וכאן גיליתי את נפלאות הסלפי
והנה קשת הונפה ביחד עם שאר השנתון שלה 🙂
ובחג עצמו, התחלנו בבוקר מנומנם, שמסיבה לא ברורה מצאתי בו את שאר המשפחה בסלון
אכלנו זריז, התארגנו ולקחנו את הילדים בפעם הראשונה השנה לים.
נסענו לחוף אכזיב. המקום בתשלום ולא זול אבל זה אחד החופים היפים בארץ. מושלם לילדים ואני ממש ממש אוהבת אותו (וזה נדיר, אני באופן כללי דיי שונאת ים).
קשת מאורגנת ומרוחה היטב בקרם הגנה לקראת מפגש ראשון עם ים
קשת, את מוכנה?
קשת: קדימה!
הולכים למים
מים
רגע…זה לא האמבט…
בעצם, אולי ים זה לא כזה נורא?
וספיר
ולקינוח קצת דובדבנים מיום לפני
והביתה
לקח לי יותר זמן לארוז לים מהזמן שבילינו שם בפועל, אבל היה ממש מוצלח לפעם ראשונה 🙂
חג שמח לכולם!
יעל
