גפן

חוויה מדהימה. אני עדיין די בהלם.

ומכיוון שלא היה אפשרות להגיד את זה בטקס (לא שהייתי מצליחה לחשוב על זה על המקום :-P):

תודה לרמי ולרותם על העריכה המצוינת.
תודה לרונן על הסבלנות והעידוד.
ותודה ליעל פורמן, על כך שלפני הרבה הרבה שנים
הייתה הראשונה שהציע לי עזרה עם הגהה ועריכה
ונתנה לי דרך להתחיל לפרסם.

היי, ותודה לכל מי שעודד, הצביע ושמח איתי.
מגניב לחלוטין כל העסק 🙂

***

נ.ב
היה כאן פוסט ארוך עם תמונות וסיפורים אבל נסגר לי הדפדפן ו ה LJ או הכרום
אכלו לי את ההודעה.
מספיק, אולי אנסה לכתוב את הכל שוב מחר.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

26.8.2009

סדנת ספו"ש

25- 26 בספטמבר
מצהרי יום שישי ועד מוצ"ש.
עם ארוחת ערב, לילה, שינה במקום, מקלחת, ארוחת בוקר, צהריים, והמוני נשנושים.
ראש פינה, בביתו של נימרוד (Nimrodster מתפוז)

הסדנה מאורגנת במסגרת סדנאות הכתיבה הארציות.
(יש מסגרת כזו, בערך, לא?)
זאת תהיה סדנת הסופ"ש השלישית המתקיימת במקום.

עדכונים נוספים זמינים ברשימת התפוצה:
http://groups.google.com/group/sf-writing-group

הסדנה פתוחה לחברי פורום כותבים של תפוז,
לאנשים שהיו באחת מסדנאות הכתיבה שאני ארגנתי,
או/ו בעיקר אנשים שאני מכירה, ויכולה לערוב מול המארח
שאינם רוצחים פסיכופתיים (לפחות לא רוב הזמן).

ההרשמה היא על סמך מקום פנוי, עדיין נשארו 3 מקומות פנויים.
צריך עוד בנות!

ההשתתפות כרוכה בתשלום של כ 40-50 ש"ח עבור האוכל,
ובהבאת סיפור או חלק של סיפור ב 12 עותקים,
בעברית, עד 5000 מילה.

מה צפוי בסדנה:
המון דיבורים, המון אוכל, המון סיפורים, המון שטיפת כלים ובישול.
מתברר שיום וחצי זה המון זמן ואפשר להספיק הכל.

זאת תהיה הסדנה האחרונה שאני מארגנת להרבה מאוד זמן,
אז תנצלו את ההזדמנות.
🙂

***

חלב בטעם של פעם

תנובה הוציאה מהדורה מוגבלת (וחבל)
של חלב בטעם של פעם.
לא בטוחה למה הכוונה, אבל טעים.
חלב עם טעם מלא יותר, שומני יותר, כיף לשתייה.
לא באמת שומני יותר זה 3.5-3.8 אחוז שומן (אחוז שומן לא אחיד).
חלב שניתן לשתות בכיף גם בלי להוסיף פנימה שוקו/קפה/טעם כל שהו.
גיליתי אותו כאשר חיפשתי תחליף לחלב דל גלוקוז שתנובה הפסיקה לייצר.
החלב בטעם של פעם יותר טעים מחלב וניל, פחות מתוק וללא טעם הלווי.
והיופי, הוא נמכר במחיר של קרטון רגיל:
5.90 שקלים לליטר.

שינוי נחמד אחדי ה 8-9 שקלים שגובים על החלב וניל.

***

את האמת, לא על הבוטן אדבר אלא על הבטן.
היא גדלה.
תוצאה ישירה מכך הם גירודים בלתי פוסקים של העור.
ולא סתם גירודים, אלא הגירודים הכפיים האלו, שלא בא להפסיק
אלא מתחשק לגרד ולגרד ו… בקיצור, אסור.
אז נלחמים בגירודים. הם נובעים ברובם מהימתחות והתייבשות העור,
אז כמובן שפונים לקרמי לחות למיניהם.
מה אני אגיד לכם, בתאוריה זה טוב,
בתכלס, לא כל קרם עובד.
ורובם לא עוזרים ליותר מחמש דקות.
אספתי את כל הקרמים שהיו לי בבית (זו שטות שמצטברת במשך הזמן,
מסיבה כל שהי, אנשים אוהבים להביא את זה במתנה).
אז אחרי בחינה של קרוב ל עשרה קרמים,
הזוכה הוא:
mommy care – קרם נגד מתיחות
אני חושבת שכתבתי עליו בזמנו
מכרו לי אותו ברמי לי, הבטיחו פלאים ונפלאות,
ואז חזרתי הביתה, קראתי קצת על מתיחות בהריון,
וגיליתי שאין שום קשר בין הקרם בו משתמשים,
לבין מניע של מתיחות.
אז הרגשתי מעט פראירית, קרם ממש ממש יקר
80 שקל (אחרי הנחה) לשפורפרת של 180 מ"ל.
אבל הוא כבר היה בבית, אז השתמשתי בו.
לא יודעת אם הוא באמת עוזר נגד מתיחות,
אבל מתיחות עדיין אין, הקרם עדיין לא נגמר (שלושה וחצי חודשים מאז, ואני משתמשת בו הרבה)
והכי חשוב, עושה פלאים במלחמה בגירודים.
אז שמחה שיש לי אותו וחושבת לקנות עוד אחד.

ובנימה זו, אחרי שיחה באחד הפורומים, על כך שגם שמן עוזר כנגד גירודים,
קניתי היום את שמן-ג'יל לילדים של ג'ונסון.
בינתיים השתמשתי בו רק פעם אחת.
נחמד ביותר.
נספג טוב, משאיר תחושה שומנית מעט, אבל בינתיים, שום גירודים, אפילו לא הקלים ביותר.
אם זה יחזיק עד אמצע היום אז הוא יהיה אפילו יותר טוב מהקרם של mommy care.

ואזהרה,
תשמרו מרחק מקרמי לחות ריחניים. לא רק שהם לא עוזרים כנגד הגירודים האלו,
הם אפילו מחמירים אותם.

***

בשעה טובה, סוני השיקה דגם שלישי להשנה,
7", אל חוטי, מסך מגע.
קישורים נוספים אני אעלה בתפוז
http://www.crunchgear.com/2009/08/25/sony-announce-the-wireless-daily-edition-ereader/

אהבתם? תשתפו הלאה :)

23.8.2009

שתי נקודות למחשב ושאלה לכל מי שכותב ו/או אכפת לו מכתיבה.

1.

פורטל של חנות הספרים של סוני
http://ebookstore.sony.com/publishers/

מיועד להוצאות לאור קטנות או למפרסמים עצמאים.
המטרה, העלאת ספרים ותוכן למכירה לאתר הספרים של סוני.
לא חדש ולא פעל עד עכשיו, אבל מתחילים לדבר ברשת שאולי סוף סוף יתחיל לפעול.

ניתן בלי יותר מדי בעיה לעלות ספרים גם בעברית.

2.

למה לא להעלות למכירה אסופה של המימדים.
אסופה של זוכי גפן.
אסופה של זוכי תחרויות.

ואם לא לשם,
למה פשוט לא להתחיל להעלות תכנים להורדה מהרשת?
סתם דוגמה, למה לא לקחת את כל סיפורי המקור שזכו בגפן או שהיו מעומדים,
לערוך אותם לספר שמיועד לפורמט של רידרים ולהעלות להורדה חופשית ברשת?

מדברים הרבה על קידום כתיבת המקור,
למה לא בדרך זו?

ומכאן שאלה,
עם מי כדאי לדבר על העניין בוועד האגודה?
אני אעשה את כל ההמרות לבד,
ממילא אני יושבת בחודשים הקרובים בבית,
נראה לי כמו יוזמה שכדאי לקדם.
אבל עדיף שזה יהיה משהו עם הגב של האגודה.

מה אתם בכלל חושבים על תחילת המרה מסיבית
של תכני מקור, שעד עכשיו התפרסמו ברשת, לפורמטים שיהיו קריאים ברידרים (סוני, קינדל וחבריו)?
מה אתם חושבים על הפצה חופשית של התכנים ברשת?

נכון להיום כמעט ולא קיימים תכנים זמינים בעברית לרידרים.
אם זה יצמח מתוך הקהילה, יש סיכוי לא רע שנצליח למלא נישה שהייתה ריקה לחלוטין עד עכשיו.
אני מאמינה שאם יופיעו תכני רידרים בעברית זה ימשוך אנשים שבמצב רגיל אולי בכלל לא היו נוגעים במד"ב או פנטזיה.
חשוב גם להזכיר שאם נעלה את תכנים להורדה ברשת,
למשל דרך רשת הטורנטים, נפנה ישירות לקהל קוראי העברית בחו"ל.

(יש רשתות טורנטים שמתמחות בספרים, למשל demonoid, אחת משלושת רשתות הטורנט הגדולות בעולם, שיש לו קהילת ספרים ענקית)

זהו, פוסט מבולבל מעט,
אבל מקווה שמספיק ברור כדי להעביר את מה שניסיתי לומר.
אז, מה אתם חושבים?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

חוויות מכנס

שינה זה טוב.

בקצרה, היה כיף.
הייתי בשתי סדנאות כתיבה, בפאנל סופרים ובאספת האגודה.
ביוגי, במתוקה (שהם מרכיב אינטגרלי של ביקור בכנס)
היה יואב והיו אנשים, הרבה אנשים שמאוד רציתי לראות,
אבל איך שהו יצא לי לדבר עם כולם מעט מדי.
אז היה כיף,
ומעט יותר בפירוט:

סדנת כתיבה על רומנטיקה:
אחת הסדנאות המיותרות שיצא לי להיות בהן מזה שנים.
הבחור באמת חמוד, עם המון כוונה טובה,
אבל הוא לא יודע להעביר סדנה, ובכנת, זה גם הרגיש שהוא לא
באמת יודע על מה הוא מדבר.
אז היה חביב, אבל לא מועיל במיוחד.

סדנת הכתיבה על סקס:
מבחינתי זה היה הדובדבן של הכנס.
מביך, מצחיק ונותן לא מעט חומר למחשבה.
אוהבת סדנאות של ורד 🙂
יצאתי משם עם שתי סצנות וסקיצה לרעיון שנראה לי שאני אשב לעבוד עליו.
מה שכן, אני עדיין תוהה מה הן בעצם במילים הגסות שכל הזמן נרמז שיש בעברית.

פאנל כותבים:
מזעזע. פשוט מזעזע.
מי זה המנחה הזה?
אולי הוא סופר מדהים, אולי הוא אדם מצוין,
אבל זה היה פנל משמים ברמות שלא יאומנו.
אולי התרגלתי לפנלים משנים קודמות שהיו בנוסף לאינפורמטיביים גם קצביים וכפיים.
הפנל הזה לא היה כזה.
המנחה דיבר, ואז דיבר עוד קצת, ואז דיבר עוד.
לא בטוחה על מה.
בין לבין התייחס לכל הג'אנר הספקולטיבי כמשהו לא אטרקטיבי,
ואז המשיך והוסיף שהקהל רק הולך ונוטש אותו ברגע שמתבגר מעט.

הטעות שלי הייתה שנשארתי עד הסוף.
טעות נוספת היא שלא הצלחתי לשתוק לאורך הפנל…

ברגע שנתנו לשאול שאלות, והמנחה נתן סוף סוף גם לשאר הפנל לדבר,
התחיל להיות מעניין, אבל גם הפנל כבר התקרב לקיצו בשלב זה.

עוד משהו שתסכל אותי מאוד בפנל הוא משהו שכנראה יותר בעיה שלי מהפנל עצמו.
אני שאלתי:
"מה הוצאות לאור רוצות לראות בכתבי היד הנשלחים"

אני מאמינה שיש דברים שיש להם סיכוי לצאת לאור, ואחרים שיש להם סיכוי קטן יותר, בלי שום קשר לרמת הכתיבה.
אני גם לא רואה בעיה אמיתית בלכתוב לפי דרישה או ביקוש.
יש כתיבה שאני כותבת בשביל לעצמי ויש כתיבה שאני כותבת כי אני רוצה שאחרים יקראו.

תשובות של:
"תנסי ותאמיני בעצמך"
"ההוצאות רוצות משהו איכותי שכתוב טוב"
הן לא באמת אומרות משהו.

-ספרות נוער?
– סגנון נוסחתי?
– ערפדים?
מה ההוצאות באמת רוצות לקבל? למה יש סיכוי?

התשובות היו… נו, הן היו.
"תחפשי לך סדנת כתיבה ותני לחברים שלך לקרוא" – היו החלק הגדול בהן.
"תתרגמי לאנגלית" ו"תוציא כקובץ" – גם הן היו שם.

מהתשובות המועילות,
ורד ענתה שהשוק דינמי ולא באמת אפשר לכוון לביקוש,
ואולי זה נכון,
אבל אני עדיין חושבת שיש מגמות.
4 מתוך 5 סופרים שישבו בפאנל כתבו דברים
ששווקו כמיין- סטרים.
אותם ה 4 כתבו פנטסיה/מד"ב עם מוטיבים יהודיים.
אני חושבת שזה אומר משהו לגבי מה שהשוק מוכן לראות.

אסופת האגודה:
שם נגמרתי. כאילו שמישהו הוריד מתג.
רגע אחד ישבתי והקשבתי ורגע אחרי פתאום לא היה לי כוח אפילו לשבת.
יצאתי לפני ההצבעה הסופית,
התרשמות עיקרית : חברי ועד עושים עבודת קודש.
מאיפה הסובלנות?
ומאיפה הנחישות לא לחנוק כמה מהאנשים שישבו בשורה האחורית?

עוד הערת שוליים – בוטן נהנה.
כל פעם שהתעצבנתי על הקהל בשורה האחורית הוא בעט בתמיכה.
מי יודע, אולי גדל פעיל או חבר ועד לעתיד.

מה עוד היה?
יואב- אם החיטה, בון 2, החד קרן האחרון, חרש החורף – נזק 150 ש"ח.
חולצת חת חתול – לא הייתה מידה שלי בשחור, פעם הבאה אדאג לקנות בתחילת הכנס.
יוגי – לא כזה טעים, אבל כיף.
מתוקה – יקר אבל ממש טעים.
אנשים – צריך יותר זמן ויותר כוח.
(ואני לא זוכרת פנים או שמות, גם הכנס היו כמה רגעים מביכים בעניין, אוף)

היה כיף,
מחכה לכנס הבא.

מי אמר שאורתופדי זה גם נוח?!?
אני אוהבת שורש. נוח לי בשורש. טוב לי בשורש.
הסנדל חיי את החמש שש שנים שלו,
הוא לא התלונן, אני לא התלוננתי,
ואז הגיע היום לחדש.
באתי למדוד שורש חדש.
הסתכלתי על הסוליה (פלטת גומי שטוחה) וחשבתי "רגע אחד…"
אז נעליים בריאות יותר.
אחרי קצת בחינה של החנויות נעצרתי בין טבע נאות לבין chaco (האח הגדול של שורש)
אבל מה לעשות שאחרי שש שנים בשורש הכף רגל שלי לא מבינה מה כל הבליטות האורתופדיות
האלו רוצות ממני?
מדדתי, מדדתי, מדדתי עוד קצת.
על שני הנעליים המוכרים נשבעו לי בכל היקר להם שזה נוח ורק צריך להתרגל.
chaco נראה יותר דומה לשורש וכמשהו שיאריך ימים יותר מטבע.
אז אחרי מעט "מדדתי, מדדתי…, נוסף, (ואחרי המלצה חמה של celime הלכת על זה)
יקר (מאוד), יפה על הרגל, אורתופדי ולא נוח.

אז נכון, אחרי שלושה ימים הם כבר הרבה פחות לא נוחות.
התרגלתי לרצועות, התרגלתי לחספוס הסוליה,
הדבר היחיד שעוד לא התרגלתי אליו זה הבליטות.
מקווה להתאקלם אליהם בקרוב.
כמו כן, מקווה שהרגליים לא יתנפחו לי בחודשים הקרובים,
כי אז שום התאקלמות לא תעזור. (מעודד שזה זמני)

כמה מסקנות לעתיד:
– לא לקנות יותר שורש.
– אם אפשר, לא לקנות יותר נעל שלא אורתופדית.
יצאתי עם רגל שטוחה מכל העסק.

עדיין עייפה.

נ.ב 2017

הצקו התגלו כזוג הנעליים הכי מוצלח שהיה לי. הן נוחות, עמידות ונהדרות.

שרדו 8 שנים ורק הקיץ החלפתי לזוג צ'אקו אחר.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מופע של שלומו ארצי ובותן

מופע מיוחד של שלומו ארצי
קיסריה, אמפי מלא עד אפס מקום
האנשים עומדים על הרגליים ושרים יחד איתו

מה אני עושה?
כפופה מעל מחברת ומנסה לכתוב כמה מילים
מזמן לא היה לי התקף כתיבה כזה במקום ציבורי
🙂

חוץ מזה, מופע מדהים.
שלוש שעות של שירים ללא הפסקה
להקת ליווי מצוינת
כינור חשמלי מגניב
ובדיחות משעשעות עם הקהל

הגענו לשם דיי במקרה,
ההורים שלי קנו כרטיסים ואז התברר שהם בחו"ל באותו התאריך
הלכנו עם הגיסים שלנו
פעם ראשונה שלי באמפי
בהחלט חוויה

***

בוטן אוהב מוזיקה. התעורר באמצע ההופעה וקיפצץ לכל אורכה.
אולי השמיעה המוזיקלית אצלנו דילגה דור
ומשני אנשים עם שני אוזניים שמאליות
עוד יצא ילד שיודע להבדיל בין תו לתו?

אם כן, נשלח אותו ללמוד כינור חשמלי
🙂

***

.מחר סקירת מערכות שניה
בוטן תתכונן,
הולכים לראות אותך
בתלת ממד.

אהבתם? תשתפו הלאה :)