חיכינו לה, חיכינו, ומתברר שהיא בעצמה חיכתה לתאריך מתאים ומיוחד 🙂

תכירו את ספירוש שלנו, שנולדה ב 11.11.11

היא הודיעה על זה שהיא בדרך חמש דקות אחרי חצות.

בעשר הגענו לרמב"מ, בשתיים כבר היינו בהתאוששות.

ובדרך הביתה

ובבית

וכולנו, עייפים מאוד אבל ביחד:

ספירי שלי, ברוכה הבאה לעולם, למשפחה ואל תוך הלב,

אוהבים אותך,

אמא, אבא ואורן.

🙂

שבוע 39 + 4.

המון עייפות, מיטה שקוראת לי אליה כבר בשמונה בערב, ופשושית אחת שלא רוצה לצאת.

בינתיים, במשך היום, תוקף אותי דחך לסיים פרויקטים, אז כמה פרויקטים שסיימתי לאחרונה:

החלפה להחלפת משאלות בפורום אומנות הטקסטיל והליבוד (אעלה תמונות ברגע שאשלח והיא תתקבל).

***

שינת צהריים ביום שישי. לא הולך לישון בלי הכלי עבודה שלו (שעל החיבה העמוקה שלו עליהם ועל כך שהוא לא מרפה מהם לרגע אני אספר בהזדמנות נפרדת…)

38 + 6 ימים.

פשושית, צאי לך.

יום יפה בחוץ.

התיק של אמא ארוז, הבגדים שלך מכובסים. הכל מוכן ומחכה רק לך.

בבקשה קטנה שלי, צאי. אמא לא יכולה יותר.

אני מתגעגעת לכפות הרגליים שלי, ללישון על הבטן. ללאכול בלי צרבת.

אני מתגעגעת ללהגיע לערב בלי שאני עייפה מכך שכואב לי.

למצב רוח שפוי

לשלפוחית שפויה

מתגעגעת ללחבק את רונן ואת אורן בלי שתהיה בטן באמצע.

פשושית שלי, אני רוצה לראות אותך, להכיר אותך, להחזיק אותך על הידיים.

קדימה קטנה שלי,

צאי כבר!

37 שבועות + 6 ימים

הערכת משקל: 3300

אופי: חושבת שאמא עשויה מגומי ושהיציאה נמצאת אי שם באזור הכליות.

ברזל: אני לא רוצה לדבר על זה. אני צריכה לנוח כאשר אני הולכת מחדר לחדר.

מצד אחד, מפחדת לחשוב על הצירים. מצד שני, כבד לי כבר 🙂

אין לי כוח ומוטיבציה לעשות שום דבר

הכל במין מצב של המתנה.

אז בינתיים, עד שהפשושית מחליטה שהיא רוצה לצאת, קצת תמונות של אורן מהזמן האחרון.

***

אורן אצל הסבים, עוזר להכין תרכיז

קטיף פטל קדוש בגליל

כרמלון בפעולה

בזמן שכרמלון עמד וקטף,

אורן ניסה חשב על זה רגע ואז אמר:

"AMA, קשה, קשה זה".

לקח את קערת הפטל הקטוף והלך לשבת על מחצלת בצל.

אחרי זמן מה כרמלון ראה שזה באמת יותר פשוט והצטרף אליו.

חגיגת פטל:

אמא? איפה עוד פטל?

אם נום נום

שני הקטנים זללו עד למצב של מסטוליות מוחלטת

ולנוח…

כיף לפטם את הילדים

אז המשכנו…

***

ביקור בקטיף פירות במושב שעל, רמת הגולן.

מחיר מחוץ לעונה 20 שקל ושווה כל אגורה.

לא היה הרבה מה לקטוף, בעיקר פטל, תות שדה, סברס וענבים אבל החוויה נהדרת.

אמא, תות!

בתאבון מתוק שלי

***

 

ביקור קצר ליער האיילים ביער אודם

המלצה שלי, אלא אם יש לכם ילדים בגל המתאים תחסכו את זה לעצמכם. ואולי גם אז. יקר מאוד, 40 שקל למבוגר וחסר פואנטה. כמה פונים קטנים, כמה איילים, ג'ימבורי מטופש וקרטינג רעוע. חביב מינוס.

מסקנה עיקרית מהביקור במקום, לזכור פעם הבאה לקחת איתנו סיר באוטו. אורן לא הסכים לעשות קקי בשירותים ולא מתחת לעץ ויצא מכל החוויה בוכה ועם כאבי בטן.

החוויה החיובית העיקרית הייה הפוני.

אורן: "שחור!"

וכמה תמונות ישנות יותר (כן, כן, אני דיי משתמשת בבלוג בתור אלבום תמונות, אבל יש כמה סבים ודודים מאוד מרוצים כרגע 🙂 )

***

כינרת עם הגיסים וכרמלון

גילית את כינרת השנה. שלוש לינות בחודשיים, מאוד יכול להיות שזה יותר פעמים ממה שהגעתי לשם בכל השנים עד עכשיו. אני לא אוהבת ים. זה קר, מלוח והחול מטריף אותי. אבל מתברר שכינרת זה כיף.

וזהו 🙂

 

נהדר. פשוט נהדר. אחרי שבועיים של כדורי ברזל בריכוז מפלצתי (הסיפור המלא כאן), ההמוגלובין שלי נותר ללא שינוי.

יש לי תחושה לא טובה לגבי העתיד שלי שמערבת אותי ועירווי ברזל באותו החדר. אוף.

על הצד החיובי, גיליתי את הסלק.

מתברר שאני לא ממש אוהבת סלק מבושל בסלטים אבל אוהבת לאכול אותו חתוך בלי שום טיבול.

לא ממש מצליחה לאפות אותו בצורה טעימה אבל  אוהבת סלק חיי ומגורד עם תפוח חמוץ, חמוציות, שזיף מיובש ולימון.

אז הברזל שלי עדיין למטה

אבל קדימה סלק!