עייפה ורדומה.
לקום בחמש. לצאת בשש. שעה נהיגה. עבודה בשבע.
9 שעות של עבודה שאני לא אוהבת.
שעה וקצת נהיגה חזרה.
שעתיים של איכות עם אורן.
טקס אמבטיה ושינה (החלק הבהיר של היום מבחינתי)
להתמוטט על הכורסה בסלון.
להיזכר שנשארו פחות משש שעות עד שצריך לקום מחדש.
לקום ולזחול לישון.
אוף.
***
על הצד הבהיר, חזרתי קצת לכתוב.
***
אז, הדברים הבאמת חשובים:
אורן התחיל להתרומם על הברכיים ולעשות תנועות של "אני רוצה קדימה", כמובן שמה שיוצא מכך הוא רוורס אחורה, דבר שמתסכל אותו עד מאוד אבל שמצחיק מאוד לצפייה.
אורן אוכל: דלעת, בטטה, קישוא, אבוקדו, בננה, תפוח עץ, אגס, דיסת קונפלור, דיסת דגנים, דיסת אורז, אצבעות מטרנה ומקנח עם תמ"ל.
וכמה תמונות של היפיופון,
בריכת שחיית תינוקות. לא משנה מה הנימוקים בעד או נגד, השורה הסופית היא שהקטן ממש נהנה מזה.
תנוחת השינה האהובה עליו
יו! גזר!
אני אוהב גזר!
יו! פרח! אני אוהב פרח!
יו! כיסא! אני אוהב כיסא!
יו! פטיש! אני…
אז מה אם אני יושב לבבב—ד!!!! הגננת לא מרשהההההה!!! |בכי מתמשך|
אמא, מה את מופתעת? איך את רוצה שאני אלמד תכנות אם אני לא אתחיל עכשיו?
"חתול גדול, חתול קטן
חתול אמיץ, חתול…."
אמאאאאאא! תעבירי לי עמוד!!!!
אוקי, תהיי רצינית לרגע. השבת אותי, דגמנתי לצילום. מה את רוצה שאני אעשה עכשיו?
מי פוטוגני?
אני!
***
וקצת יצירה, אבל ממש קצת, אין לי זמן בכלל.
הפיל לבת של חברה שלי. בשבת סוף סןף צבענו את החדר של אורן ואני אתחיל לעשות מדבקות גם בשבילו.
זהו, מספיק לבינתיים.
מקווה בעתיד הקרוב למצוא קצת יותר כוח גם לעדכן את היומן וגם לקרוא יומנים של אחרים.
מדהים, כמה שבועות לא פותחים את LJ ואנשים הולכים ומתרבים להם 😛
