37 שבועות + 6 ימים
הערכת משקל: 3300
אופי: חושבת שאמא עשויה מגומי ושהיציאה נמצאת אי שם באזור הכליות.
ברזל: אני לא רוצה לדבר על זה. אני צריכה לנוח כאשר אני הולכת מחדר לחדר.
מצד אחד, מפחדת לחשוב על הצירים. מצד שני, כבד לי כבר 🙂
אין לי כוח ומוטיבציה לעשות שום דבר
הכל במין מצב של המתנה.
אז בינתיים, עד שהפשושית מחליטה שהיא רוצה לצאת, קצת תמונות של אורן מהזמן האחרון.
***
אורן אצל הסבים, עוזר להכין תרכיז
קטיף פטל קדוש בגליל
כרמלון בפעולה
בזמן שכרמלון עמד וקטף,
אורן ניסה חשב על זה רגע ואז אמר:
"AMA, קשה, קשה זה".
לקח את קערת הפטל הקטוף והלך לשבת על מחצלת בצל.
אחרי זמן מה כרמלון ראה שזה באמת יותר פשוט והצטרף אליו.
חגיגת פטל:
אמא? איפה עוד פטל?
אם נום נום
שני הקטנים זללו עד למצב של מסטוליות מוחלטת
ולנוח…
כיף לפטם את הילדים
אז המשכנו…
***
ביקור בקטיף פירות במושב שעל, רמת הגולן.
מחיר מחוץ לעונה 20 שקל ושווה כל אגורה.
לא היה הרבה מה לקטוף, בעיקר פטל, תות שדה, סברס וענבים אבל החוויה נהדרת.
אמא, תות!
בתאבון מתוק שלי
***
ביקור קצר ליער האיילים ביער אודם
המלצה שלי, אלא אם יש לכם ילדים בגל המתאים תחסכו את זה לעצמכם. ואולי גם אז. יקר מאוד, 40 שקל למבוגר וחסר פואנטה. כמה פונים קטנים, כמה איילים, ג'ימבורי מטופש וקרטינג רעוע. חביב מינוס.
מסקנה עיקרית מהביקור במקום, לזכור פעם הבאה לקחת איתנו סיר באוטו. אורן לא הסכים לעשות קקי בשירותים ולא מתחת לעץ ויצא מכל החוויה בוכה ועם כאבי בטן.
החוויה החיובית העיקרית הייה הפוני.
אורן: "שחור!"
וכמה תמונות ישנות יותר (כן, כן, אני דיי משתמשת בבלוג בתור אלבום תמונות, אבל יש כמה סבים ודודים מאוד מרוצים כרגע 🙂 )
***
כינרת עם הגיסים וכרמלון
גילית את כינרת השנה. שלוש לינות בחודשיים, מאוד יכול להיות שזה יותר פעמים ממה שהגעתי לשם בכל השנים עד עכשיו. אני לא אוהבת ים. זה קר, מלוח והחול מטריף אותי. אבל מתברר שכינרת זה כיף.
וזהו 🙂
