איך עושים ב LJ הודעה שמוצגים רק הכותרות ואת השאר רואים שכאשר לוחצים עליהם?
עד שאני כבר כותבת כאן משהו זה באורך הגלות, רחמים על האנשים :-).
חתולים
ניקי חתול מוכה. באמת. הפוף, מרגלות המיטה, המזגן בחוץ, קערת האוכל, נושלה מכולם. מסתובבת עם מבט פטתי בעיינים ומחפשת פינה לעצמה.
שסק עדיין חמוד, במיוחד כאשר הוא יושן. בשאר הזמן הוא מרביץ לניקי או מנסה לאכול לנו את הידיים. חתיחכת חתול חד. מקווים שזה יעבור עם הגיל.
רגע אחרי.
שניה נוספת לאחר מכן ניקי התעוררה, נתנה נהמה, זחלה מהפוף, נשכבה למרגלותיו ונתנה בנו מבט עצוב.
***
לכל אוהבי החתולים.
שמודעים חעובדה שאנחנו שם רק כדי ללטף ולשים להם אוכל.
ממליצה בחום.
***
אתמול הטרקטורים עלו על הקרקע. עכשיו כבר אין שם שדה, עוד כמעט שנתיים לבית.
על מה לעזאזל חשבנו כאשר החלטנו לבנות?
***
מתחילים לחפש דירה להשכרה בקריות. אם מישהו היה אומר לי לפני שנה שאני אחזור לשם הייתי עונה "על גופתי המתה", עכשיו אני היא הזו שמחפשת את הדירה. קצת עצוב.
***
נגמר לי המקום בסיפריה. מתברר שהשיטה :
"אני מלווה ספרים, מתפניה מקום אז אפשר לקנות עוד"
לא עובדת לטווח הרחוק. גיסתי החזירה לי חבילת ספרים ועכשיו אני ממציאה מימדים חדשים על המדף כדי שהכל יכנס.
האם זה אומר שאני הפסקתי לקנות?
כן…בטח…
***
בהשראת הפרק האחרון של דוקטור הו
קניתי ספר של אגטה קריסטי
מקווה שאוהב.
לא קראתי עד עכשיו סיפורים בלשיים. נראה איך זה.
***
בניסיון להתוודא לג'אנר ספרי המתח, סימתי את הפולשים. לא בטוחה אם הוא נחשב. הוא לא באמת מותח. חוץ מזה, ספר ממש לא רע.
לפניו ניסיתי את הלי קובן, הזדמנות אחרונה. עצבן אותי קשות. לא אמין, מפותל ומיותר. זה או שהג'יאנר לא בשבילי, או שנפלתי על ספרים לא מוצלחים.
***
אני עושה שטויות
היינו בשבת בקטיף דובדבנים. תענוג. גולן, צל, קר והמון דובדבנים.
הייתי בחולצה עם גב פתוח. עכשיו יש לי איגול גדול ושרוף במרכז הגב. כואב. אי אפשר לישון על הגב יותר. מרגישה מטופשת ובצדק. הכי מרגיז הוא שקפאתי שם מקור (גולן), גם להישרף וגם לקפוא באותו הזמן? נו באמת.
