צירים מדומים זה דבר מוזר.
מנסה להתעלם ולהזכיר לבוטן שיחכה לפחות עוד שבועים.
***
קורס הכנה ללידה:
"צירים זה כואב".
"אין לכן מושג כמה זה כואב".
"לא ניתן לדמיין או לתאר במילים כמה זה כואב".
תודה באמת,
עכשיו אני מרגישה הרבה יותר מעודדת.
***
צרבת.
***
ניקי ממש אוהבת את הסל שינה ששלה.
היא נכנסת פנימה וישנה בלי לזוז במשך רוב היום.
***
שתי החתולות למדו לצאת דרך החלון בחדר השינה.
זה קפיצה של קרוב לשניים וחצי- שלוש מטר.
זאתי יודעת לחזור משם.
ניקי יודעת לפתוח שם את הרשת.
ניקי לא יודעת לחזור משם.
ניקי יודעת לסגור שם את הרשת.
זאתי לא יודעת לפתוח שם את הרשת.
סגרנו להן את החלון במטבח כדי שלא יבואו יותר חתולים זרים.
אם עוקבים אחרי מי מהחתולות יודעת לעשות מה,
זה מסתכם בכך רוב הזמן שתיהן נעולות בחוץ,
מסתכלות בעצב לעבר הבית.
בוטן מתוק שלי,
the gate it down
באמת.
לא בצד ימין, לא בצד שמאל,
ואני מבטיחה לך, לא דרך הפופיק.
ואם כבר, גם לא עכשיו.
זה היה לילה מעניין.
הבוטן לא הסכים שאני אשן על הצד.
כדי למנוע ממני להיות על הצד,
הוא עירב ידיים, רגליים, מרפקים, ראש, טוסיק,
ולפעמים, נראה לי שאת כולם ביחד.
לא ידעתי שהבטן יכולה להימתח בבת אחת לכל כך הרבה כיוונים.
הבעיה היא שאני לא יכולה לישון על הגב.
פשוט לא יכולה.
אחרי חצי שעה של:
אני : "אולי עכשיו?"
ובתשובה: בעיטה "לא", בעיטה.
הוא התעייף, או שהלך לישון,
או שפשוט וויתר והצלחתי להתכרבל על הצד.
אבל אז החתולים כבר עלו על זה שאני ערה
(מזכיר קצת פוסט אחר מהלילה, לא? רק חבל שגם לא מערב גשם)
העניין שאנחנו פחות נחמדים מ yael_cwen.
רונן שגם לא ישן דרך כל ההתהפכויות האלו,
(מה גם שהם היו מלווים ב "אי", "יאי" ו "אאוצ'" מזדמן)
עשה סדר מהיר.
ניקי הלכי לטייל החוצה, זאתי שלא הסכימה לקפוץ מהחלון, נדחפה מהמיטה.
ואז לפתע היה שקט. ואפשר היה לחזור לישון.
ואז בוטן התעורר שוב.
היה לילה חוויתי 🙂
נראה לי, או שאני כותבת כאן הרבה לאחרונה?
נראה לי שזה שילוב של שני גורמים.
זה שרונן לא בבית וזה שיש לי עבודה שעושה לי חשק עז לטפס על הקירות…
לא נורא, עוד 6 ימים.
חשבתי שאולי הוא התהפך אתמול. (הוא בינתיים בתנוחת עכוז)
כתבתי על כך שהוא בועט כל הזמן רק באותה נקודה,
ואז איפה שהוא בצהריים הוא עשה איזו תנועת "גלים"
ולפתע הבעיטות החליפו מיקום.
בהתחלה אמרתי יופי אבל אז הוא הפסיק לבעוט.
אז היה המשך יום מדאיג מעט.
לקראת הלילה הוא שוב התעורר,
ובבוקר הוא חזר לבעוט בנקודה האהובה עליו.
נו אז כנראה לא התהפך, אבל שיבעט חופשי :-).
***
כנראה מצאתי דרך פשוטה ויעילה להמיר מנגות לפורמט שנוח לצפיה בסוני רידר.
תוכנה זעירה שנקראת:
pdflrfwin
מכניסים פנימה קובץ rar, zip, CBZ וחבילות דומות.
והחוצה יוצא קובץ lrf שמוצג בשמחה רבה על ידי סוני.
יתרונות: דפדוף מהיר, תמונות מותאמות מסך, פונט קריא – דברים שלא מקבלים אם סתם מכניסים את דפי המנגה כתמונות.
חסרון – האותיות קריאות אבל מאוד מאוד קטנות אז זה מאמץ לעיניים.
אבל, קריא. בהחלט קריא. אבל שוב, בגלל שזה לא מסך מחשב אלא מסך דיו, אז זה כמו לקרוא אותיות קטנות מנייר, אז "מאמץ את העיניים" זה דבר יחסי.
סרטון קצר ב youtube שמראה את השימוש והכיוונים בתוכנה.
מאוד מאוד פשוט, צאוד אינטואטיבי.
ממליצה לשחק עם ה "תצוגה מקדימה" כדי לכוון את כל הדברים שרוצים.
***
רוצה להמליץ על חצילים בטחינה מהסדרה החדשה של צבר.
בדרך כלל אני ממש לא אוהבת חצילים שבאים בקופסאות. הם שומניים, עם טעם לווי ומה לא,
אז כאן הם הצליחו להפתיע.
ריח וטעם מעושן. תיבול מצוין, טחינה טעימה.
מרגיש כאילו זה יצא מהמטבח לפני חצי דקה.
מצחיק להגיד, אבל ממש יש לזה טעם של תוצרת בית (בדרך כלל הם אוהבים להגיד את זה בפרסומת, אז כאן זה ממש מרגיש ככה)
חסרון עיקרי בולט: קופסה מאוד קטנה.
חיסרון פחות בולט: הוכן מחציל קלוי, וחציל קלוי נוטה להישרף אז גם בתוך הקופסה היו חתיכה או שניים של קליפה שרופה. האמת, לא ממש הפריע לי.
טעים!
***
מאז שרונן נסע, ניקי ישנה לי ברגליים.
מצד אחד כיף, מצד שני, כל פעם שאני מתהפכת היא נושכת לי את הרגל הקרובה.
אז אצלה זה גילוי חיבה, אבל עדיין…. 🙂
ומה שהכי מפתיעה, זה זה שזאתי וויתרה על המיטה וישנה על השטיח למטה.
אז זו כן שן בינה. כלואה. שוכבת על הצד.
שזה בעצם גם מה שאמרו לי לפני חמש – שש שנים, כאשר זה התנפח בפעם הקודמת.
ועכשיו אני אעשה את עצמי שלא שמעתי את זה שוב, ואתעלם.
הרבה שטיפות פה. סודה, מלח. מברשת שיניים קטנה לצחצוח גם של המקום.
כנראה אנטיביוטיקה (אם הרופאת נשים תסכים לרשום לי)
וזהו. שתרד הנפיחות ואוכל להמשיך להתנהג כאילו לא שמעתי על זה אף פעם.
***
שבוע 29.
http://www.yoledet.co.il/week29.asp
>תכן שתרגישי שינוי בתזוזות של התינוק/ת: אם עד לאחרונה הרגשת בעיטות ואגרופים לעתים תכופות, מעכשיו סביר להניח שתרגישי יותר תנועות קטנות (ברכיים ומרפקים).
מרפקים וברכיים, חמוד :-)!
(נכון שזה יותר כיף מלחשוב על עניין השיניים :-P?)
ושאלה כללית, מישהו יודע מה צריך לאכול כדי לקבל סיבים?
(ובבקשה אל תגידו ירקות ופרות, אני לא אוכלת מהם מספיק וגם לא אוכל, במיוחד לא עכשיו שאני בקושי יכולה ללעוס)
קווקר יעשה את העובדה?
***
ניקי בכיור. הממ…
.
.
.
ניקי כועסת ליד הכיור.
מסקנה, להבדל מזאתי, ניקי שמה לב כאשר פותחים עליה את הברז.
