שק טריקו סרוג, או מי קונה ילדה בשק

תתכוננו לפוסט עייף מעט.

הייתי צריכה לפנות לי קצת מקום בחדר העבודה והייתי צריכה למצוא דרך לסרוג בזמן ששני ילדים זוחלים/רצים/מיררים עלי.

סריגה דרך מלאי הטריקו שלי התבררה כפתרון טוב לשתי הבעיות (חסרון יחיד, השאיר רושם מועט מדי על מלאי הטריקו).

אז הנה. שק טריקו סרוג ראשון שלי. משמש כמשחק/ סל משחקים/ סל סריגה/מחסן טריקו

או כסל מכירת ילדים, אם החופש הזה לא יגמר בקרוב (עוד יום אחד ונגמר, הידד!)

ועכשיו המוני תמונות שק, כמובן בדגמון שני הילדים:

ספיר, תדגמני לי בבקשה:

ספיר: מי? אני?

נו, אם אין ברירה:

והנה תמונה בלי פוקוס אבל מוצלחת למרות זאת (מכירים את זה שהתמונות הכי מוצלחות יוצאות לא בפוקוס?):

ועוד קצת:


וסיימנו:

הסל נסרג בספרלה, דבר שהקל בהרבה את הסריגה אבל שיבש את הסימטריות של הדוגמה במרכז, האמת, לא נורא אבל עדיין מציק לי. להבא אנסה לעשות את זה עם עליית שורות מסודרת 🙂

זהו, עוד יום ונגמר החופש.

שרדנו…

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

ילד שלי גאון

אתמול בערב, אוכלים בלינצ'יס

אורן: אבא, אני רוצה עוד אחד עם דבש. דבש של דבורה.
אני: אתה בטוח שזה דבורה? אולי זה פרה?
אורן, עם מבט "אמא, את בסדר?" : זה דבורה, אמא דבורה עפה לפרח, אוספת צוף, עפה הביתה ומכינה דבש. ככה זה, אמא.
אני:  
***
וכדי לאזן
***
היום בערב.
אורן:
אמא, יש לי זית באף.
אני:  
אורן: הנה.
אני: :
אחרי 15 דקות של התעסקות, סוף סוף מצליחה להוציא חרצן של זית החוצה.
בעלי: אורן, ממתי הזית?
הילד: מהיום.
בעלי: כן, אבל מתי אכלתם זיתים? בצהריים.
הילד, אחרי רגע של מחשבה: לא, בבוקר. רציתי שהוא ישאר נקי אז שמתי אותו באף.
אני ובעלי:  (facepalm) 
ולקינוח:

דיו, ספיר, דיו!

לילה טוב לכולם!

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שני פופים סרוגים חדשים

כבר הזכרתי שטוב שיש סוף שנה בגן?

את הפוף הזה:

התחלתי אי שם, בשולי 2010. קניתי טריקו לבן, צבעתי אותו במכונת כביסה לכחול, יצא טורקיז, יבשתי, התחתי לסרוג, הגעתי לאמצע הפוף, נגמר לי החוט, הפוף נכנס לארון ודיי נשכח שם. אז כמו שכתבתי כבר כאן, טוב שיש סוף שנה בגן.

לפי דעתי זה הפוף הכי מעניין שיצא לי עד עכשיו

את הפנימית תפרתי מסדין טריקו ישן של אורן ומחולצה ישנה, כל תפר חוזק פעמיים בזיגזג, ליתר בטחון.

ועם דוגמנית הבית:

ועוד תמונה מהיום:


ותמונת תקריב, תראו איזה שילוב צבעים מוצלח (לפי דעתי):

הפוף מיועד להימסר בסוף שנה אצל ספיר בגן.

רגע, ומה עם הפוף האדום, אתם בטח שואלים (נניח, טוב?):

עם כל תעשיית הפופים שרצה אצלנו בבית בשבועים האחרונים אורן אמר שהוא גם רוצה אחד, אדום.

עם כוכבים? הצעתי (אחרי הכל אני יודעת שיש לי גם אחד לא גמור בדיוק בחוט המתאים…)

עם כוכבים, אורן אישר. אז הלכתי ושלפתי מחדר העבודה את הפוף הזה, שגם שכב שם חצי גמור מעל לשנה (אם אני זוכרת נכון, הפסקתי לסרוג שנה שעברה, כאשר הייתה לי את הדלקת פרקים בזמן ההריון עם ספיר).

בכל מקרה, הוצא, נסרג. נתפרה פנימית (משאריות של טריקו שכבר שנים חיכו לשימוש):

ובעבודה:

וסיומת בצבע אחר, כי כמובן שלא הספיק לי עד הסוף (אולי בגלל זה הפסקתי לסרוג אותו בזמנו?)

הנה הפוף מועמד לביקורת:

הממ… נוח

לא ספיר, שלי!

זהו, עוד תמונה אחת לסיכום ומספיק  :

למי שלא מכיר, הפופים נסרגים מחוטי טריקו (בד טריקו חתוך) ואפשר לקרוא על זה דיי הרבה אצלי בבלוג.

את הטריקו אמורים לסרוג במסרגה אחת, בגדלים 12-15, אני סורגת עם האצבעות, בשיטה מעט שונה מזאת שניתן לקרוא עליה בבלוג וברשת.

אולי בהזדמנת אלווה מההורים שלי מצלמת וידיאו ואעלה סרטון,

בינתיים, יאי, כואבות לי הידיים.

 

שבוע טוב,

ממשיכה לפרויקט הבא,

יעל

 

 

נ.ב

שלג בגני…

כך נראתה הגינה שלי אחרי שסיימתי למלא את שני הפופים, אבל לפחות סוף סוף סיימתי את הפוף הקנוי והישן שלנו שהספיק למלא 5 פופים סרוגים + נחשוש לספיר.

[{ loading … }]

אהבתם? תשתפו הלאה :)

קטיף פירות יער במושב שעל, רמת הגולן

לקחנו יום חופש ובאנו לשם ביום ראשון. ספיר נשארה עם סבתא. ריק, המון פרי וכיף

אורן מוכן לקטיף:

לא להאמין לרוני, אין סברס ביולי 🙂

טעים וכיף.

סגור בשבת, מומלץ להגיע במהלך השבוע.

כרטיס כניסה – 25 ש"ח למבוגר.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

ילדה קטנה שלי, לאן את רצה?

תוך שבועים מתינוקת שמתגלגלת מצד לצד נהיה לי חילזון מירוץ שזוחל מפינה לפינה,

מתי זה קרה ?

זוללת את הפסטה מהמטבחון של אורן.

לומדת לתופף

מקבלת שיעורים מאורן בתיפוף

עושה ינשוף

ישנה (כן בטח):

ולסיכום, מנסה לתהחיל להתרוצץ בבית:

עכשיו כל יום היא זוחלת אל העגלה, נשענת, נעמדת ומחכה שיוליכו אותה

וכמה תמונות, אם אני כבר עושה פוסט מלא ילדים:

קו קו!

ספיר עושה בקרת עבודה על אבא שמנמיך לה את הקרש של המיטה.

לפני שהוא התחיל עוד דיברנו אם באמת צריך, כי היא עוד לא ממש עמדה.

תוך כדי הורדת הקרש ספיר הוכיחה שאכן צריך…

כנרת:

אורן, ספיר, תסתכלו למצלמה!

שניהם ביחד:

יש לי פטיש!

יש לי מחבט!

יש לי מטאטא:

יש לי… רגע. יש לאמא ילדה שעוד רגע עפה מהעגלה!

אמא: אבל לפני שניה היית עם הראש לכיוון השני ועשית קולות של שינה!

אמא תראי!

זה אפנפוע אמא?

אופנוע? גם טוב.

אמא, תראי, יש לי נעליים חדשות!

אמא: אבל למה הקסדה?

אורן: כי ככה זה.

וגם ספיר צריכה כובע, אמא.

אמא: לא קצת גדול לה?

אורן: זה טוב לה, אמא.

אורן בפיג'ימה:

אורן: זה כותונת אמא.

וכמה חוכמות של ילד (חלקן דיי ישנות):

"סבתא, אני צריך קקי!"

אחרי חמש דקות.

סבתא: "אורן, נראה לי שאין לך קקי".

אורן: "סבתא, את לא שומעת? יש פוקי. קודם אני עושה פיפי, ואז אני עושה פוקי ואז יוצא הקקי. ככה זה עובד".

***

"אבא, אני רוצה לעשות פיפי לבד! על שרפרפ!"

בסוף.

"אבא, אני ילד גדול הכי גדול!".

***

מביאים את ספירי לגן. אורן משחק בצד, ספירי באוניברסיטה, אני מנהלת שיחת בוקר עם הגננת. מסיימת את התיאומים, קוראת לאורן, מגיעים לדלת הוא עוצר:

"רגע!" רץ חזרה, תופס את ספירי, חצי מרים אותה ומתחיל לגרור אותה לכיוון הדלת.

אני:

אורן: "לא משאירים את ספירי כאן לבד!"

***

ערב.

שואלים את אורן מה הוא רוצה לשים ללילה, תחתונים או חיתול.

הוא בוחר בתחתונים.

אנחנו עושים לו שיחה שאם הוא ירצה פיפי או קקי בלילה שיבוא ויעיר אותנו.

אורן: "אם פיפי ירצה לצאת, אני אגיד לו "אל תצא!" אני ארוץ מהר מהר לסיר ורק אז הוא יצא".

(מאז כבר עברו כמה חודשים וחוץ מלילות חריגים הוא כבר גמול  )

***

במעבר חציה.

אורן: עוברים בזהירות בזהירות, אחרת יבוא אוטו ותהיה לנו עגלה מדורסת.

***

כבר שבוע קוראים כל יום את "בארץ סין".

אמא (מצביע על "סין") זה עיגול, כמו בדוקטור סוס ובספיר! ומדקלם אם רוב הספר.

בכל מקרה, אורן מתחיל לדבר בערב על כך שיבוא דרקון שחור ויאכל אותו.

תוך כדי השיחה הוא נהיה יותר ויותר מודאג.

אני: אורן, רוצה שאני אביא לך פטיש?

אורן: כן! יבוא דרקון ואני אחבוט בו והיהי דרקון שטוח והוא לא יאכל אותי!

***

זהו, מספיק להיום,

לילה טוב לכולם 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)