מכנס קורדרוי לקטן

לפני הכל, תודה ל Nuky על הטיפ – יש לסגור את קצוות הקורדרוי עם תפר זיגזג כדי שלא יפרמו.

במכונה שלי השתמשתי בתפר שעושה עבודה כפולה. גם עושה תפר ישר וגם זיגזג באותו הזמן. קצת כמו אוברלוק רק בלי לגזור.

***

חומרים:

בד – קורדרוי ירוק, סטרצ' מעט.

חוטי רקמה

גומי

ילד מתוק אחד

גזרה:

גזרת שני חלקים רגילה לחלוטין.

למשל כמו כאן.

***

ביצוע –

חתכתי את הגזרה ואז חתכתי כל חלק לשניים ותפרתי ביניהם שוב שוב . המטרה  – לקבל את תפר הצד שלפי דעתי מוסיף מראה יותר מחוייט למכנס.

רקמתי סוס ננדנה על אחד מהחלקים של המכנס.

השתמשתי ברקמה מעל ציור שהועתק לנייר אפיה. לא אוהבת לרקום ככה, אבל לא הצלחתי לחשוב על דרך טובה יותר להעביר דוגמה לקורדרוי. רקמה מעל נייר אפיה לא כיפית. הנייר נקרע, זז ובסוף זה סיוט להוציא את כל החתיכות הקטנות שלו מהריקמה (לחיי הפינצטה!), אבל ,וזה אבל גדול, זה עובד.

תפרתי כיסי צד  – במקור היו אמורים להיות כיסים מאחורה וכיסים עליונים בצדדים, אבל שכחתי להכניס את הכיסים העליונים לתוך התפר כאשר חיברתי את חלקי המכנס (מארבע חלקים לשניים, הכיס אמור להיות תפוס בתפר ביניהם, כמו בהדרכה הזאת) . אז הכיסים האחוריים קיבלו מקום של כבוד למטה, בצידי המכנס.

הכנתי סרט אלכסון בעובי 5 ס"מ לגימור רגליות המכנס (20 ס"מ בד, מקופל, מקופל שוב).

אני ממש אוהבת את המראה שזה נותן למכנסיים.

יתרון – מראה, גימור קל בלי מכפלת.

חיסרון – תפירה דרך 5 שכבות בד, חלק תחתון של מכנס שיחסית עבה, קשיח ויציב ומכנס שיכול לעמוד בכוחות עצמו. כלומר, אם המכנס יוצא ארוך מדי לילד, יש בעיה קטנה. אצלי יצא בול

והנה התוצר הסופי:

ובתאורה קצת שונה:

ועל הדוגמאן, שלא הסכים להסתובב לעבר אמא לטובת הצילום:

***

יצא חמוד. חושבת על העניין של להוסיף ריקמה גם לבגדים נוספים שלו 🙂

טיפ שלמדתי מהתפירה של הקורדרוי – ניתן לעשות לו "גיהוץ קר", כלומר להניח עליו מגהץ כבד ולהשאיר לכמה דקות- שעות.

עושה את העבודה של הגיהוץ בלי להסתבך עם הגיהוץ ישירות על הקורדרוי (שעלול להזיק לבד).

אהבתם? תשתפו הלאה :)

דגלים משעוונית , סלט גרזן ומסיבת יום הולדת של הקטן

רשומה שאני כותבת כבר יותר משבוע, סוף סוך היה לי זמן לסיים אותה ולמצוא את המתכון של העוגיות.

***

הדרכה לתפירת דגלים משעוונית

לוקחים מלבן ברוחב ובגובה הדגל הרצוי. מקפלים לשניים וגוזרים מפינה לפינה.

מתקבל משולש שווה צלעות – זו תהיה הגזרה שלנו.

לוקחים בעל מתוק, משיבים אותו עם שעוונית, גזרה ועט ונותנים לו להעתיק את הגזרה עד שנגמר לו העט, השעוונית או הכוח. שולחים את הבעל לנוח אחרי העבודה הקשה ויושבים לחתוך את כל הדגלים משעוונית. ממשיכים עד שנגמרים המספריים, השעוונית או היד.

יושבים לתפור.

מניחים משולש של דגל על משולש. שמאל על שמאל ותופרים מפינת הבסיס, לקודקוד, לפינת הבסיס השני.

גוזרים את שני השוקיים הארוכים עם מספרי זיגזג.

ממשיכים עד שנגמר החוט במכונה, הכוח, או הדגלים.

מכינים סרט אלכסון. (תודה יאמה!)

מכינים עוד סרט אלכסון.

חושבים על זה קצת ומכינים רצועה אחת ארוכה של בד ואז הופכים אותה לכמה מטרים של סרט אלכסון.

יושבים ותופרים את הדגלים אל תוך הסרט אלכסון.

הולכים, מעירים את הבעל ומתלהבים מהתוצאות.

***

מתכון לסלט גרזן מפירות

סלט פירות גרזן = כל מה שיש במקרר + קובו + קרמבולה + פקאן מסוכר.

 

חשוב – כאשר בוחרים קרמבולה,

1. לבחור עם האף. אם אתם לא מריחים ריח מתוק מהקרמבולה, או לפחות ריח נחמד כלשהו אז סביר שיהיה לה טעם של מלפפון, אם בכלל.

2. להוריד את הפינות הירקרקות של הצלעות של הקרמבולה. הן אמורות להיות מרות.

חשוב כאשר בוחרים קובו –  להשאיר משהו לאורחים.

***

מתכון לעוגיות בריאות

חמש דקות עבודה ומתקבלות עוגיות מאוד מאוד טעימות ובריאות.

מתכון:

3 כוסות של פירות יבשים

7 כפות קמח

5 כפות סוכר

כפית אבקת אפיה

2 ביצים

לערבב היטב

לשטח דק דק בתבנית אפיה

200 מעלות, 10 דקות

לחתוך ישר אחרי שמוציאים מהתנור.

תענוג, ומכיוון שניתן לגוון עם הפירות היבשים יוצא טעים ומפתיע כל פעם מחדש.

הפעם הכנו עם – תפוח מיובש, חמוציות ותערובת אנגלית (קליפות הדר במגוון צבעים)

מיותר לציין שבעלי הוא שמכין אותן, נכון?

מוכשר שלי 

****

מסיבת יום הולדת של הקטן

ההכנות:

אורן עזר ועשה בדיקת איכות לסלט הפירות.

כרמל (הבן דוד של אורן) עזר ועשה "אגו!"

המתנות:

איזה גיל כיפי. רוב המתנות יותר גדולות ממנו 🙂

המממ… מעניין מה יש שם.

אנשים, שכחתם שהילד פשוש?

לא נורא, יהיה לשנה הבאה 🙂

אפילו זאתי החתולה בא להתעניין.

תודה לכל מי שבא,

היה שמח

אהבתם? תשתפו הלאה :)

יום ההולדת של הקטן בגן וכתרים מלבד

זה התחיל לאט לאט. בלוג אחד, ואז שני. כתר פה וכתר שם. כאשר הגיע הזמן למסיבת יום ההולדת של אורן ידעתי שהוא הולך לקבל כתר.

גיגלתי, קראתי, הסתכלתי, מצאתי הדרכה נהדרת, ויומיים לפני היום הולדת ישבתי לתפור.

 

***

מה עושה אמא לא שפויה שיש לה דלקת בגיד ביד והיא בקושי יכולה להזיז אותה? מובן, יושבת לתפור כתרים מלבד ;)

***

אבל רגע, יש כזה מבחר, איך בוחרים אחד?

ורגע, צריך גם להביא משהו לילדים בגן, לא? ואיפה יש לי זמן ללכת לחנות?

ואני כבר תופרת.

ויש רק שישה ילדים…

אז,

הכתרים לפני הגומיות:

וביחד:

ועם הגומיות:

(דמינו אתמול בלילה, אורן יושן ומהמהם משהו בזמן שאמא קצת לא שפויה מנסה למדוד עליו כתר)

זה ברווז (אם מישהו בולבל על ידי ההבאה המטורפת מעט):

ובהשראת סדנת החבובות שתמונות ממנה עלו לפורום טקסטיל:

ועם צפרדע:

וכל החבורה ביחד:

ובשימוש:

(אזהרה  אמא מתלהבת והמוני תמונות של הילד ממסיבת יום ההולדת בגן)

(נ.ב

אחרי המון מחשבה הכנו (כלומר בעלי הכין) כדורי שוקולדבמקום עוגה. עבד טוב, עם כמות מינימלית של נזק ולכלוך היקפי).

אז, ילד, כתרים ותמונות:

יותר מדי שוקולד…

ושתי תמונות אחרונות, בחוץ עם אבא (שעזר, והיכן כדורי שוקולד, ותמך, ועודד, וצילם):

לשם!

מזל טוב קטן שלי 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

אורן בן שנה

תרשו לי לחזור על זה.

הילד שלי.

בן שנה!

לא נקלט, פשוט לא נקלט. מתי זה קרה? איך מבעיטות קטנות בבטן זה הפך לילדון נהדר שמתרוצץ (או לפחות מנסה להתרוצץ) ברחבי הבית?

אוהבת אותך קטן שלי, אין לי מספיק מלים כדי להגיד לך עד כמה 

נ.ב

ושווה להזכיר, הוא התחיל לנסות ללכת היום. עוזב קיר/שולחן/יד ומנסה ללכת. בינתיים השיא הוא 4 צעדים 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

לטייל יצאנו ובוא אלי פרפר נחמד

פוסט מבולבל שעיקרו המוני תמונות אורן 🙂

אני קצת חולה, וקצת חסרת שעות שינה על תסלחו לי על החוסר קוהורנציה.

***

לטיול יצאנו…

בשבת האחרון ביקרנו אצל ההורים של בעלי בקיבוץ שמיר.

אורן בחן מחדש את עניין העגלול.

אחרי בחינה מסויימת הוא ניסה להדגם לנו למה העגלול הזה לא תקני ולמה אסור לרתך פסים מקבילים על סורגים:

אחרי קצת שכנוע הוא הסכים לא לנסות לברוח יותר, השלים עם גורלו והתחיל לבדוק את השטח.

מה זה שם?

 

ושם?

 

המממ… מעניין.

 

אמא, לא צילמת אותי עדיין מהזווית הזו!

 

והנה הסבתא חוטפת את הילד וחוסכת לכם עוד צילומי עגלול 🙂

 

לאן עכשיו? קיבוץ לא? קדימה למשק ילדים!

אורן פוגש סוס:

אורן נבהל ונצמד לאמא, תוך כדי שהוא מתלהב ומאוד מאוד רוצה סוס.. פשוט לא מולו.

אמא: אורן, מה אוכל סוס?

נכון, קש!

אורן נעלב שהחלה הולכת לסוס ולא אליו:

***

ואתמול, אמא! רשת!

לפתוח:

לסגור:

 

לפתוח:

 

וכך במשך חצי שעה עם הפסקה קטנה לאצבע שנלכדה בין החלון לרשת, דמעות, צעקות ואז שוב: לפתוח, לסגור, לפתוח ואז:

אמא! תראי!

לא, לא אותי! מאחוריך!

שקיעה מדהימה מעל הגוש (שגב):

ותוך דקות ספורות כבר היה חשוך.

אבל זוכרים את הרשת מקודם?

היא נשארה במצב פתוח ולפתע היה לנו חתולה(ניקי) מאושרת, מקפצצת ברחבי הבית ורודפת אחרי עש מגודל.

וילד, מאושר ומקפצץ שרודף אחרי החתולה.

אחרי כמה דקות של התרצצויות, העש והפרפר שכבו לנוח אבל לילד עדיין נשאר מלא מרץ.

אמא! תראי מה מצאתי!

רוצה?

ניקי: ?

אורן: !

ניקי: יאמי.

אורן: [תוך כדי לעיסה] יאם יאם.

וכך זה נמשך, כאשר כל פעם כשניקי מגלה עניין בפרפר, אורן מנצל את ההזדמנות כדי לנסות ולחבק אותה, וכל פעם שהוא מנסה זאת, היא בורחת לפינה אחרת, והוא מרים את הפרפר ורודף אחריה.

וכל מה שיש לי לומר לסיכום הוא:

בוא אלי פרפר נחמד,
שב אצלי על כף היד.
שב תנוח, אל תירא –
ותעוף בחזרה.

או אולי

פרפרים מכל מיני צבעים
ירדו אלי ביום אביב נעים
הביאו לי במתנה
בריכות שדה וקצת אבקה
וגם דרישת שלום חמה
מקרן שמש מתוקה

אז בוא אלי פרפר נחמד
שב אצלי על כף היד
שב תנוח אל תפחד

אהבתם? תשתפו הלאה :)