גם לאורן מגיעה רשומה :-)

קודם כל, תודה לכולכן על הברכות והאיחולים.

בנות, אתן נהדרות והיתה חוויה נהדרת לקרוא את הברכות שלכן.

***

חשבתי להעלות תמונות חדשות של ספיר (לא יאמן כמה מהר היא משתנה), אבל החלטתי שגם לאורן מגיעה רשומה.

הילדון כרגע עם 40 חום וכדי ללכת על בטוח הוא מבלה את הסופ"ש אצל הסבים.

אני מאוד רוצה להתקשר ולדבר איתו אבל אני יודעת שאם אעשה זאת זה יגמר בבכי וב"רוצה הביתה" אז בינתיים אני מקבלת עליו דיווחים מאמא ומקווה שעד מחר הוא כבר יהיה בריא. איך אמורים לשמור על תינוק בריא בבית עם אחים גדולים? זה עובד בכלל?

הצטברו לי קצת תמונות שלו שנדחקו לאחור מחוסר זמן.

אז אנצל את הרשומה להעלות לכאן כמה מהן.

***

אז קודם כל, ב 20.10 הילדון הנהדר שלנו חגג שנתיים.

חגגנו לו בגן והוא התרגש נורא מכך שהיה לו כיסא מיוחד לשבת בו.

"אמא! כסא שלי!"

ורוקדים עם אמא

ועם כל הילדים

בתור הפעלה בגן עשינו להם מעגל קישוט של כדורי שוקולד. הבאנו אבקת סוכר, קוקוס, חמוציות, מישמשים חתוכים, פצפוצי שוקולד לגלידה (בלי צבע מאכל), מגש כדורי שוקולד ונתנו לילדים להשתולל.

לפעמים הכדורי שוקולד הם רק תירוץ…

אורן: "תותים!"

מזל טוב ילד נפלא שלי!

***

כמתנת יום הולדת אורן קיבל מאיתנו סט כלים וארגז כלים אמיתי של כתר ומהדודים הוא קיבל מקדחה קטנה עם סוללות.

מאז עבר כבר חודש אבל אורן לא יוצא מהבית בלי לפחות כלי עבודה אחד ולא הולך לישון בלי המקדחה, הפטיש, שני מברגים, שבדי ועוד כלי או שניים שאת האמת, אין לי מושג איך קוראים להם.

אז תכירו את אורן הבנאי שלנו.

"אמא, אני מוכן לגן"

וקצת תמונות אוכל.

אורן אוהב עוף…

 

ומצלמה…

ולקינוח, קצת תמונות של אורן ומיטה, למי שזוכר את הסיפורים על מיטת המעבר.

מי צריך מיטה בכלל אם יש כורסא בחדר?

ואם כבר מיטה, אז למה לבד?

ובכלל, לישון במיטה זה מסוכן. אף פעם אי אפשר לדעת מה תגלו שם בבוקר…

שבוע טוב לכולם, ומקווה גם נטול מחלות :)!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

דחף לסיים דברים

שבוע 39 + 4.

המון עייפות, מיטה שקוראת לי אליה כבר בשמונה בערב, ופשושית אחת שלא רוצה לצאת.

בינתיים, במשך היום, תוקף אותי דחך לסיים פרויקטים, אז כמה פרויקטים שסיימתי לאחרונה:

החלפה להחלפת משאלות בפורום אומנות הטקסטיל והליבוד (אעלה תמונות ברגע שאשלח והיא תתקבל).

***

שינת צהריים ביום שישי. לא הולך לישון בלי הכלי עבודה שלו (שעל החיבה העמוקה שלו עליהם ועל כך שהוא לא מרפה מהם לרגע אני אספר בהזדמנות נפרדת…)

אהבתם? תשתפו הלאה :)

סוכות וחוויות – קטיף ועוד קטיף וקצת כינרת

37 שבועות + 6 ימים

הערכת משקל: 3300

אופי: חושבת שאמא עשויה מגומי ושהיציאה נמצאת אי שם באזור הכליות.

ברזל: אני לא רוצה לדבר על זה. אני צריכה לנוח כאשר אני הולכת מחדר לחדר.

מצד אחד, מפחדת לחשוב על הצירים. מצד שני, כבד לי כבר 🙂

אין לי כוח ומוטיבציה לעשות שום דבר

הכל במין מצב של המתנה.

אז בינתיים, עד שהפשושית מחליטה שהיא רוצה לצאת, קצת תמונות של אורן מהזמן האחרון.

***

אורן אצל הסבים, עוזר להכין תרכיז

קטיף פטל קדוש בגליל

כרמלון בפעולה

בזמן שכרמלון עמד וקטף,

אורן ניסה חשב על זה רגע ואז אמר:

"AMA, קשה, קשה זה".

לקח את קערת הפטל הקטוף והלך לשבת על מחצלת בצל.

אחרי זמן מה כרמלון ראה שזה באמת יותר פשוט והצטרף אליו.

חגיגת פטל:

אמא? איפה עוד פטל?

אם נום נום

שני הקטנים זללו עד למצב של מסטוליות מוחלטת

ולנוח…

כיף לפטם את הילדים

אז המשכנו…

***

ביקור בקטיף פירות במושב שעל, רמת הגולן.

מחיר מחוץ לעונה 20 שקל ושווה כל אגורה.

לא היה הרבה מה לקטוף, בעיקר פטל, תות שדה, סברס וענבים אבל החוויה נהדרת.

אמא, תות!

בתאבון מתוק שלי

***

 

ביקור קצר ליער האיילים ביער אודם

המלצה שלי, אלא אם יש לכם ילדים בגל המתאים תחסכו את זה לעצמכם. ואולי גם אז. יקר מאוד, 40 שקל למבוגר וחסר פואנטה. כמה פונים קטנים, כמה איילים, ג'ימבורי מטופש וקרטינג רעוע. חביב מינוס.

מסקנה עיקרית מהביקור במקום, לזכור פעם הבאה לקחת איתנו סיר באוטו. אורן לא הסכים לעשות קקי בשירותים ולא מתחת לעץ ויצא מכל החוויה בוכה ועם כאבי בטן.

החוויה החיובית העיקרית הייה הפוני.

אורן: "שחור!"

וכמה תמונות ישנות יותר (כן, כן, אני דיי משתמשת בבלוג בתור אלבום תמונות, אבל יש כמה סבים ודודים מאוד מרוצים כרגע 🙂 )

***

כינרת עם הגיסים וכרמלון

גילית את כינרת השנה. שלוש לינות בחודשיים, מאוד יכול להיות שזה יותר פעמים ממה שהגעתי לשם בכל השנים עד עכשיו. אני לא אוהבת ים. זה קר, מלוח והחול מטריף אותי. אבל מתברר שכינרת זה כיף.

וזהו 🙂

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

אמא! נחש!

אתמול. אחת עשרה בלילה.

אורן בוכה, אנחנו נכנסים לחדר שלו ומגלים ילדון מבוהל ומבולבל שמתלונן על נחש.

אורן: נחש! הנה נחש. איפה נחש? נחש, הנה? איפה נחש?

אז מצד אחד, מתוק. החלום הראשון של הילד 🙂

מצד שני, הילד, מתברר חוץ מלחלום על נחש גם עם 39 חום, מבולבל ומסטול ולא מצליח להירגע מהנחש.

אז חצי לילה היה לנו: נחש! איפה נחש? הלך? הינה נחש! איפה נחש? נחש….

את הלילה הילד ישן אצלנו במיטה, מחובק, תוך שאחד מאיתנו מרגיע אותו כל הזמן שאין נחש. ושזה נחש טוב. ושניקי (החתולה) שומרת שלא יבואו נחשים רעים ושהנחש הלך.

בבוקר אורן התעורר בריא. פתח את העיניים. שאל איפה נחש ולפני שהסתפקתי לענות הסביר לי שהנחש הלך ושאמא (AMA) צריכה קום כי יש גן.

אז כל החוויה הייתה סוריאליסטית מעט ובבוקר הזכירה לי את הסרטון הבא:

בהערת אגב, אחרי שלקחנו את אורן אלינו לחדר, הדלקתי את האור ובדקתי טוב טוב שבאמת אין נחש :P

אהבתם? תשתפו הלאה :)

החופש מתחיל ברגע שהחופש נגמר

החופשה של הגן הסתיימה, הילד בגן.

אני בבית. בשקט, בנחת, עם זמן לעבוד וקצת לעצמי.

מצד אחד, כיף לחזוק לשגרה, מצד שני, היו אלו שבועיים וחצי יוצאי דופן.

לא יאומן כמה הילדון הזה גדל :-). היה קשה אבל שמחתי להזדמנות להכיר אותו טוב יותר.

אז מה היה לנו בשבועים האלו?

***

גמלנו את אורן ממטרנה.

גמלנו את אורן מחיתול (חוץ משינת צהרים ולילה).

גילינו שהילד חושב שקוראים לו דן.

אני: איפה אורן?

אורן: כאן! (מצביע על עצמו)

אני: איך קוראים לך?

אורן: דן!

וכך זה חוזר בלי לטעות כבר שבועות.

למה דן? אין לו אף אחד בשם הזה בגן.

מה עוד היה?

התקינו אצלנו מזגן. אורן התרשם עמוקות,

וכך גילינו שהילד מאוד אוהב פטיש וסולם ויכול לדבר עליהם ללא הפסקה במשך שעות.

אורן: אמא, עץ, חור! (הוא לא אומר אמא, הוא אומר AMA…)

אני מסתכלת על העץ, ומתחילה להסביר לו שיש ציפור שקוראים לה נקר, שיש לה אף גדול וקשה ושהיא עושה איתו טוק טוק טוק לעץ ויוצא חור.

אורן מסתכל עלי, ממשש את האף שלו, ואז מסביר לי,

אורן: אמא, לא. לא אף. פטיש. עץ. טוק טוק טוק. חור!

***

אורן יורד לבד במדרגות.

אני: אורן, לא ליפול!

אורן: לא נפל. לא נפל. לא…. אוי. נפל.

***

וקצת תמונות:

רגע היסטורי, אורן יושן במיטה.

נו, חצי במיטה.

עברנו לקערה גדולה יותר.

אוי, מה יש כאן? (עוד גילוי שהיה החופש…)

אמא, נעליים?

מה?

***

בכינרת:

ולפני הירידה השניה לכינרת, הפעם עם לינה, בדיקת המזרון לאוהל:

***

עושה ביקורת בפארק הקופים ביודפת.

אורן: as you were…

לאמי:

(בדיאבד התברר שזה בכלל אלפקה)

אמא! תראי!

היו בפארק הזה גם קופים אבל הם היו החלק הכי שולי במקום. לפי דעתי, הנכס העיקרי של הפארק היה ריבוי הצל.

***

בגן חיות בחיפה עם כרמלון והדוד.

וכמובן שגם כאן אורן מוצא חרוב

וגם כאן יש לאמי (כן, שוב אלפקה)

הגן חיות הזה ארוך…

ובכל הגן חיות הגדול הזה, האטרקציה הכי גדולה הייתה בכניסה (שהיא גם היציאה)

טוב שיש שם צל (גם אם זה אומר שאורן מנסה לחמוק פנימה)

ועל מה כל המהומה?

שהתבררו לא כדבר הוורוד היחיד שם…

משהו באוכל, אם הבנתי נכון.

***

בבית. אורן מדגים שוב ששימור עצמי זה לא אצלנו.

אתם מבינים למה התמונה הזאת מטושטשת, נכון  ?

***

הקיבוץ, גם כאן צריך לעשות ביקורת.

הורגת אותי ההליכה הזאת. היא אומצה דיי מהר גם על ידי כרמלון, חבל שאין לי צילומים של שניהם הולכים ככה.

ממש ועדת מיכאלי קטנה.

***

בבריכה בקיבוץ עם כרמלון והדודים

וזהו,

חופש ארוך, מעייף וכיפי.

טוב שהיה וטוב שנגמר 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)