הגיגים של בוקר

38 + 6 ימים.

פשושית, צאי לך.

יום יפה בחוץ.

התיק של אמא ארוז, הבגדים שלך מכובסים. הכל מוכן ומחכה רק לך.

בבקשה קטנה שלי, צאי. אמא לא יכולה יותר.

אני מתגעגעת לכפות הרגליים שלי, ללישון על הבטן. ללאכול בלי צרבת.

אני מתגעגעת ללהגיע לערב בלי שאני עייפה מכך שכואב לי.

למצב רוח שפוי

לשלפוחית שפויה

מתגעגעת ללחבק את רונן ואת אורן בלי שתהיה בטן באמצע.

פשושית שלי, אני רוצה לראות אותך, להכיר אותך, להחזיק אותך על הידיים.

קדימה קטנה שלי,

צאי כבר!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

הדרכה לסריגת שמיכת פתיתי שלג

חורף,

השמש נעלמת בחורף.

הגשם מטפטף על העורף.

חורף – וקר

***

אני התחלתי היום את השמיכה הזאת:

הדוגה מאוד מאוד פשוטה. נסרגת במסרגה 5. לוקחת כ 30 דקות למשושה וכל משושה יוצא בגודל של צלחת אוכל יפה.

אני מקווה לסרוג מזה שמיכת כירבולית לחורף, מישהי רוצה להצטרף (בצורה וירטואלית) ולסרוג ביחד :-)?

נראה לי שיהיה כיף להשוות תוצאות ולדבר על התהליך.

אם מישהי מעוניינת, אני מעלה כאן את כל ההדרכות הרלוונטיות, באיכות תמונה גבוהה (תשמרו ותפתחו על המחשב).

אני סורגת את האלמנטים כמשושים בלי השורה של העיניים מסביב ואחבר בסוף.

אז, מישהי רוצה להצטרף?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פס מגנטי בפינת ילדים

יש לי חלום…

אוקי, ועכשיו בפחות בומבסטיות: יש לנו פינת משפחה בבית. בעיקרון זה שני קירוות שתוחמים את האזור בין חדרי הילדים. אני מאוד רוצה להכין שם פינת רביצה עם המוני כריות, פינת עבודה לילד וכוורת לצעצועים. במציאות, כרגע מאוחסן שם לול שלתוכו דחפנו את כל הצעצועים שאורן לא משחק בהם באותו הרגע.

בתחילת השנה בגן ביקשו מאיתנו להביא תמונה של אורן ואז התברר לנו שאין לנו כמעט אף תמונה מפותחת שלו. מי בכלל מפתח היום תמונות? אבל אם כבר, אז כבר. עברתי על הספריות במחשב, מצאתי תריסר תמונות, הלכתי לפתח. הבאתי אותם הביתה. הוצאתי מסגרות ואז אמרתי: "רגע…."

אם אני אמסגר ואתלה את כל התמונות האלו נקבל קיר "כבד" ועמוס מסגרות. וזה רק הילד הראשון, והוא רק בן שנתיים. זה לא הגיוני כל כך.

אז ישבתי עם בעלי, וחשבנו על זה, והחלפנו רעיונות וזה התוצאה:

מסקינטפ + נייר עיתון להגנה

ספריי צבע מגנטי (3 פחיות) + צבע סופרקריל רגיל מלמעלה

תמונות עם גב מגנטי.

מוכרים את הדפי מגנט בגדלים A4-A3  בחלק מחנויות הצילום והיצירה. מפתחים תמונה, מדביקים אותה על המגנט (הוא עם גב דביק), גוזרים לגודל וקדימה.

סיימנו  🙂

***

אני רוצה להכין אזור דומה גם אצלנו בחדר השינה ואולי עם הזמן גם בחדר ילדים.

מסקנות:

  • עדיף לקנות פחית צבע מגנטי של טמבור (תגגלו, יש להם כזה). זה יוצא טיפה יותר יקר אבל ניתן למצוא אותה במבצעים וזה הרבה יותר יעיל לעבודה מאשר ספריי. (פחות מסריח, פחות מלכלך וכנראה שגם מכסה שטח גדול בהרבה).
  • דפי מגנט כדאי לקנות בחבילה. בחנות צילום לוקחים 5-10 שקלים לדף. כדאי לבדוק בחנויות שעוסקות במיתוג ובמכירה של מגנטים לאירועים. המקום הכי זול המצאתי בינתיים הוא :

http://www.matiprint.co.il/ProductDetails.aspx?pid=1570

אגב, להכין לוח שנה, או צילום עם ברכה ואז לפתח את זה בחנות צילום ולהדביק על גב מגנטי זה מתנה נהדרת לחגים לקרובי משפחה.

***

עכשיו נשאר רק לקנות עוד דפי מגנט, להכין את המצלמה ולחכות לפשושית 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מגזרת להחלפה

לפני כמה חודשים פנתה אלי בחורה נהדרת בהצעה להחלפה פרטית. כיסוי למכונת תפירה תמורת מגזרת לפי בחירתה.

אחרי הרבה התלבטות דוגמת המגזרת נבחרה. התחלתי לעבוד עליה באפריל או במאי. ואז, כמו ברשומה הקודמת, דלקת, כאבים ואי יכולת חיתוך. חודשים באו וחלפו. הבת זוג שלי להחלפה שלחה לי כיסוי מכונה מהמם, עם כיסים, מקום לדוושה ופתח לידית נשיאה, ואני עדיין לא הצלחתי לחזור ולחתוך.

רק לפני כמה שבועות סיימתי אותה לבסוף ושלחתי אותה לדרכה.

ענת, מצטערת על העיקוב ושוב, תודה ענקית על הכיסוי הנהדר 🙂

חומרים: דף פוקסיה של איקיאה, סכין יפנית עם להב 30 מעלות.

המזגרת היא של האומנית הישראלית הוותיקה צפורה נאמן (שמעבירה סדנאות וחוגים בכל רחבי הארץ, מומלץ להכיר)

סוג כזה של מגזרות מיועד לחיתוך בעזרת מספריים, על נייר מקופל. הבעיה היא שאני לא אוהבת את התוצאה המתקבלת, ולא אוהבת את קו הקיפול שנשאר על פני הנייר. אז לא קיפלתי ובמקום זאת חתכתי לאט לעט עם סכין. המגזרת הזו נראת פשוטה למראית עין, אבל במציאות, בגלל כל הקווים המפוטלים היא הייתה יותר עבודה מאשר מגזרות שכפולות ממנה בגודל. ומבחינות מסוימות הייתה יותר קשה לחיתוך מאשר המגזרת הזו, שברובה קווים ישרים. בקיצור, חוויה לחתוך וכיף להעניק.

ותמונה נוספת:

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מגזרת חדשה – ישנה

חדשה, כי סיימתי אותה היום.

ישנה, כי אני חותכת אותה כבר מספר חודשים (עדכון 2017 oh my sweet summer child….היו ימים שחודשים למגזרת הרגיש לי ארוך…)

איפשהו במאי פיתחתי דלקת מאוד לא נחמדה בפרק כף היד. התברר שבזמן הריון אסור לקחת אף אחד מהכדורים והמשחות שעושים פלאים במצב רגיל. שלושה חודשים הסתובבתי עם מגן לפרק כף היד. רק לפני זמן מה חזרתי לחתוך, רק כדי לגלות שמאוד קשה להיכנס ליד השולחן עם בטן שרוצה חדר לעצמה 🙂

בכל מקרה, בימים האחרונים יש לי דחף לסיים דברים אז הושבתי את עצמי וסיימתי לחתוך אותה.

המגזרת היא של אחת האומניות האהובות עלי, Nikki McClure

והיא מיועדת להצטרף ולהיטלות לצד מגזרת טעם פטל שלה שחתכתי אי שם באפריל. נראה לי שהן ישתלבו ממש יפה ביחד.

חומרים: בריסטול שחור, משטח חיתוך וסכין יפנית עם להב 30 מעלות.

מידות: קצת יותר קטן מ A4

תמונות נוספות:

עם דף השאריות

ומקרוב:

ועוד יותר קרוב:

ותקריב על הקן בין השיבולים:

ולשם תחושת קנה מידה, תראו את סיכת השדכן ליד הכובע של האמא:

מקווה לקחת את זה מחר למסגר 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)