המבורגר תוצרת בית, איך גיליתי את רוטב ברביקיו ומה ספיר עושה?

עצלנות זה מתכון לדברים נפלאים, לפעמים.

תכננו לקנות פרגיות לסופ"ש אבל לא היה לי כוח לנסוע לסכנין, ובמקום זאת נכנסתי לצרכניה בישוב וקניתי בשר טחון.

את המתכון הזה ראיתי עוד לפני שהתפרסם, אילה היא אחת מהכותבות בחברה שלנו ועוד לפני שהעלתי אותו לאתר ידעתי שאני הולכת לנסות אותו,

אבל לא ידעתי מתי, אז כמו שאמרתי, עצלנות זה לא תמיד רע.

מהצרכניה התקשרתי הביתה וביקשתי מרונן שיקריא לי את רשימת החומרים. בשר, יש. בצל, יש. תבלינים, יש. רוטב ברביקיו… רגע.

אני מכירה את הרוטב, אפילו טעמתי אותו פעם, לפני כמה שנים, ולא אהבתי. באמת לקנות, באמת לשים אותו בבשר הטרי והיפה שקניתי?

ואז נזכרתי שאילה היא בלוגרית אוכל ותיקה, ולהבדל ממני יודעת לבשל ושאם היא כותבת רוטב ברביקיו, היא יודעת מה היא עושה.

אז קניתי.

***

הבשר עם התבלינים (והרוטב ברביקיו)

לשים (בעלי)

מניחים על המגש (בעלי)

מדגמנים קציצה (כן, שוב לא אני)

עורכים שולחן (את זה דווקא אני יודעת לעשות)

בזמן שרונן יצא להכין את ההמבורגרים על המנגל ניצלתי את הזמן וצילמתי את הקטנה:

רגע… איפה היא?

ספיר?

קוקו 🙂

ספיר: היי אמא! (או יותר לכיוון או! איו!)

והנה ההמבורגרים ירדו מהאש:


מסיבה לא ברורה הם הפכו לקציצות במהלך הצליה

אורן, לא לגעת במים של אמא!

אמא, חיבוק!

בסוף הכל הגיע לפתרונו בשלום.

אני לא יודעת מה יש ברטוב הזה אבל ההמבורגרים יצאו נהדרים. עם ריח מעושן ומתקתק וטעם שקשה לתאר. לחמניות חלה, מיונז, עגבניה חתוכה, מלפפון חמוץ ויומיים של כיף.

טעים.

ממליצה לנסות,

תודה אילה!

 

את המתכון המפורט והמצולם ניתן למצוא כאן: המבורגר ביתי מנצח

וליתר ביטחון, שלא יעלם יום אחד, אני מגבה לי אותו גם כאן:

קילו בשר בקר טחון טרי
שני בצלים קטנים טחונים במעבד מזון, מגוררים או קצוצים דק-דק
שליש כוס רוטב ברביקיו
תבלינים.- "תבלין לסטייק מונטריאול".
או חצי כפית אבקת שום, חצי כפית בצל יבש, חצי כפית פלפל שחור וחצי כפית מלח.

אם הבשר בכל זאת יצא מההקפאה או נראה לכם נזיל מדי, הוסיפו פנימה כשתי פרוסות לחם טחונות, הלחם לא ישנה את טעם הבשר ויציל את ההמבורגרים שלכם מהתפרקות מבישה על הגריל.
עם או בלי לחם, לושו היטב את כל החומרים בקערה גדולה עד לעיסה אחידה ומבריקה. לישה טובה של הבשר תדביק אותו יחדיו ותעזור לכם להפיק המבורגרים בעלי מראה חלק ואחיד. לכסות בניילון נצמד ולהניח במקרר לשעה לפחות.

את הבלוגים של אילה ניתן למצוא כאן:

בישול איטי

בישול מהיר

ממליצה לחפש מתכונים נוספים שלה אצלנו באתרים ולקרוא את הבלגוים שלה, היא כותבת נהדר.

שבוע טוב וטעים לכולם

יעל

***
ועדכון מאילה:
טיפ של שף – בכדי שההמבורגרים לא יתנפחו לקציצות, עושים להם גומה קטנה באמצע לפני הצלייה.

אנסה בסבב הבא 🙂
תודה!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

ילד שלי גאון

אתמול בערב, אוכלים בלינצ'יס

אורן: אבא, אני רוצה עוד אחד עם דבש. דבש של דבורה.
אני: אתה בטוח שזה דבורה? אולי זה פרה?
אורן, עם מבט "אמא, את בסדר?" : זה דבורה, אמא דבורה עפה לפרח, אוספת צוף, עפה הביתה ומכינה דבש. ככה זה, אמא.
אני:  
***
וכדי לאזן
***
היום בערב.
אורן:
אמא, יש לי זית באף.
אני:  
אורן: הנה.
אני: :
אחרי 15 דקות של התעסקות, סוף סוף מצליחה להוציא חרצן של זית החוצה.
בעלי: אורן, ממתי הזית?
הילד: מהיום.
בעלי: כן, אבל מתי אכלתם זיתים? בצהריים.
הילד, אחרי רגע של מחשבה: לא, בבוקר. רציתי שהוא ישאר נקי אז שמתי אותו באף.
אני ובעלי:  (facepalm) 
ולקינוח:

דיו, ספיר, דיו!

לילה טוב לכולם!

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שני פופים סרוגים חדשים

כבר הזכרתי שטוב שיש סוף שנה בגן?

את הפוף הזה:

התחלתי אי שם, בשולי 2010. קניתי טריקו לבן, צבעתי אותו במכונת כביסה לכחול, יצא טורקיז, יבשתי, התחתי לסרוג, הגעתי לאמצע הפוף, נגמר לי החוט, הפוף נכנס לארון ודיי נשכח שם. אז כמו שכתבתי כבר כאן, טוב שיש סוף שנה בגן.

לפי דעתי זה הפוף הכי מעניין שיצא לי עד עכשיו

את הפנימית תפרתי מסדין טריקו ישן של אורן ומחולצה ישנה, כל תפר חוזק פעמיים בזיגזג, ליתר בטחון.

ועם דוגמנית הבית:

ועוד תמונה מהיום:


ותמונת תקריב, תראו איזה שילוב צבעים מוצלח (לפי דעתי):

הפוף מיועד להימסר בסוף שנה אצל ספיר בגן.

רגע, ומה עם הפוף האדום, אתם בטח שואלים (נניח, טוב?):

עם כל תעשיית הפופים שרצה אצלנו בבית בשבועים האחרונים אורן אמר שהוא גם רוצה אחד, אדום.

עם כוכבים? הצעתי (אחרי הכל אני יודעת שיש לי גם אחד לא גמור בדיוק בחוט המתאים…)

עם כוכבים, אורן אישר. אז הלכתי ושלפתי מחדר העבודה את הפוף הזה, שגם שכב שם חצי גמור מעל לשנה (אם אני זוכרת נכון, הפסקתי לסרוג שנה שעברה, כאשר הייתה לי את הדלקת פרקים בזמן ההריון עם ספיר).

בכל מקרה, הוצא, נסרג. נתפרה פנימית (משאריות של טריקו שכבר שנים חיכו לשימוש):

ובעבודה:

וסיומת בצבע אחר, כי כמובן שלא הספיק לי עד הסוף (אולי בגלל זה הפסקתי לסרוג אותו בזמנו?)

הנה הפוף מועמד לביקורת:

הממ… נוח

לא ספיר, שלי!

זהו, עוד תמונה אחת לסיכום ומספיק  :

למי שלא מכיר, הפופים נסרגים מחוטי טריקו (בד טריקו חתוך) ואפשר לקרוא על זה דיי הרבה אצלי בבלוג.

את הטריקו אמורים לסרוג במסרגה אחת, בגדלים 12-15, אני סורגת עם האצבעות, בשיטה מעט שונה מזאת שניתן לקרוא עליה בבלוג וברשת.

אולי בהזדמנת אלווה מההורים שלי מצלמת וידיאו ואעלה סרטון,

בינתיים, יאי, כואבות לי הידיים.

 

שבוע טוב,

ממשיכה לפרויקט הבא,

יעל

 

 

נ.ב

שלג בגני…

כך נראתה הגינה שלי אחרי שסיימתי למלא את שני הפופים, אבל לפחות סוף סוף סיימתי את הפוף הקנוי והישן שלנו שהספיק למלא 5 פופים סרוגים + נחשוש לספיר.

[{ loading … }]

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פוף סרוג – מתנת סוף שנה לגן של אורן

תקשיבו, טוב שיש את הסוף שנה הזה, אחרת בחיים ל הייתי מסיימת את הפוף הזה.

הוא התחיל את דרכו כאן. חיי שבוע ואז הפנימית התפוצצה (אשמתי, לא יודעת על מה חשבתי אבל תפרתי אותה בתפר ישר ולא בזיגזג).
שנה הוא שכב לו בדד בחדר עבודה ואז רוקן לטובת הנחשוש של ספיר.

כמובן שלאחר מכן הוא חזר לשכב לו בצד, זנוח ומסכן עד שגיליתי שעוד יומיים יש מסיבה בגן של אורן ולא הכנתי שום דבר .

תפירה, מילוי (עם כוס פלסטיק קטנה, אני סיזיפית בקטעים האלו), סריגה ותוך יומיים היה לי פוף מחודש, מדונדש ומוכן להביא לגן

את האמת, נראה לי שהוא נראה אפילו יותר טוב בגלגולו החדש:

החלק הורוד למעלה (או יותר נכון למטה) התווסף כדי להסתיר את הבלגן שעשיתי בסריגה שלו כאשר ניסיתי בטעות לפרום אותו מהצד הלא נכון.

ועם החברים לשעבר שלו לפני שהמשיך למעבר דירה לגן:

התקבל בהמון התלהבות בגן. סרוגי טריקו הם מגנט לילדים קטנים

כנראה קשור לחורים בגדולים ולאצבעות קטנות.

ממשיכה לפוף הבא ,

ש גם לספיר מסיבה ביום שישי הקרוב

אהבתם? תשתפו הלאה :)

קטיף פירות יער במושב שעל, רמת הגולן

לקחנו יום חופש ובאנו לשם ביום ראשון. ספיר נשארה עם סבתא. ריק, המון פרי וכיף

אורן מוכן לקטיף:

לא להאמין לרוני, אין סברס ביולי 🙂

טעים וכיף.

סגור בשבת, מומלץ להגיע במהלך השבוע.

כרטיס כניסה – 25 ש"ח למבוגר.

אהבתם? תשתפו הלאה :)