חיים, עבודה ורצון ליצור
סרג כחלק מהחלפה פרטית מול יאמה 🙂
חוט – ALIZE ANGORA GOLD BATIK , צבע 1893
מסרגה – 5.5
דוגמה – South Bay Shawlette שאני מאוד מאוד אוהבת.
ועוד כמה תמונות:
שאל גדול ומפנק בצבע חורפי נהדר. מאוד מאוד נהניתי לסרוג אותו ומקווה שהוא ימצא בית אוהב אצל יאמה 🙂
בתמורה להחלפה קיבלתי כיסוי מקסים למיקסר קנווד שלי,
יאי! כיף!
שבוע טוב לכולם,
יעל
לא יודעת למה מדוזה, אזל זה השם שמסתובב לו ברשת
שני חבילות של ALIZE ANGORA GOLD BATIK צבע 1899. מסרגה 4.5
זה היה מיועד להיות שאל אבל אמא שלי שגעה אותי עם "כמה שאלים את כבר צריכה?!?"
(טיעון טוב אם לוקחים בחשבון שאני לא משתמשת בהם אלא רק סורגת אותם…)
בכל מקרה, הנה התרשים (באיכות מאוד גבוהה, שמרו את התמונות למחשב כדי לקבל את הקובץ המלא):
ועוד כמה צילומים של הסריג:
פרוס על הרצפה
ועוד פעם, הפעם שימו לב לגלים בדוגמה לכך שהוא לא ממש נפרס למעגל. אני אתייחס לזה עוד רגע:
התחלתי להתנסות עם בלוקינג כבר כמה שאלים אחורה אבל עד עכשיו לא ממש הייתי בטוחה למה צריך את זה.
הסריג, כפי שהוא היה לפני הבלוקינג היה יפה אבל הוא היה גלי ומעט לא אחיד – תוצאה של סריגה במתח לא אחיד (חוט דק, מסרגה גדולה), של מתיחה בזמן סריגה , של קימוט בידיים ומה לא. הוא ישב יפה על הגוף אבל היה משהו לא אחיד ולא מאוזן בתוצאה הסופית.
אז עשיתי בלוקינג.
[השרייה במים פושרים עם מעט מרכך וטיפונת סבון תינוקות. סחיטה ידנית עדינה. גלגול במגבת כדי לספוג את הלחות. הוצאה שלו וגלגול במגבת נוספת כדי לספוג עוד לחות. פריסה של הסריג שעדיין לח על משטח ישר (מיטה) ומתיחה שלו עם ידיים למצב סופי ומאוזן. בסריגה בשתיים משתמשים למטרה הזאת בסיכות ומוטות מתכת, בקרושה, בגלל שהסריגה מחזיקה את הצורה שלה טוב יותר מספיק להחליק את הסריג עם הידיים למצב שרוצים]
התוצאה הסופית הייתה סריג ישר, חלק, שישב נהדר על הגוף (אם זה עדיין נראה לא ישר זה כבר הצילום)
כמובן שלא לבשתי אותו לאחר מכן. מה, שאני ממש אשתמש במשהו שסרגתי?!? נמסר בהרבה אהבה לאמא וכבר קיבל מחמאות במקום העבודה שלה. כיף 
שבוע טוב לכולם,
אני כבר בשליש הדרך של פרויקט הבא (הפעם שוב שאל, לא הצלחתי להתאפק)
באיחור של חודשיים אבל מגיע לזה פוסט 🙂
***
נתחיל מיום הולדת של אורן 
מקשטים את הבית:
ועוד קצת קישוטים (GO וואשי טייפ!)
וחברים מהגן:
ומתחילים לאכול. הפעם לא הכנתי לו כתר ואולי זה היה לטובה כי הוא ממילא התעקש להשתמש בכתר משנה שעברה:
וחצי דוד מסביר לאורן על חוקי החיים:
דוד נוסף עם ספירי:
וחברה עם ספיר:
אורן מתוק:
אורן עם ספיר:
סבא עם ספיר:
סלט הפירות הקבוע עם קרמבולה מהגינה:
ומטפסים על החצי דוד:
קביעה אופנתית חדשה:
עם הבן דוד והחצי בת דודה:
העוגה (רונן הכינן את זה):
(כן, זה מצולם הפוך).
ומתכוננים לכיבוי הנרות, זה עסק רציני!
ואפשר לאכול 🙂
יום הולדת שמח מתוק שלי!
***
ונמשיך ליום הולדת של ספיר.
כמו שתראו עוד רגע יש הרבה פחות תמונות מהיום הולדת שלה… וגם אלו שיש הן מהנייד.
ארבע ימים לפני היום הולדת של ספיר נולדה לספיר בת דודה מתוקה ונפלאה בשם סער (אחות לכרמלון) אז היום הולדת שלה התמסמס השנה.
חגגנו עם ההורים, חגגנו עם הגיסים אבל לא ממש צילמנו.
נו, עדיף כמה תמונות מכלום? נכון? נכון?
סמפטום ילד שני בפעולה…
מצד שני, מזל טוב לסער!
אז נחזור לעניינינו, ספיר בת שנה
בדרך למסעדה:
גם לספיר מגיע
יאי!
מזל טוב ילדה מתוקה שלי!
פוסט באיחור של חודשיים בערך…
***
זוכרים את הקיר המגנטי שלנו?
אז החלטנו לצבוע שם עד למטה והפוך את זה לפינת ילדים ופינת ישיבה.
אחרי לא מעט שיטוטים ברשת והתלהבות (מצידי) מעניין ה IKEA Hacks הצלחתי לשכנע את בעלי שזה ב-ד-י-ו-ק מה שאנחנו צריכים.
אז התחלנו מלצבוע. הפעם השתמשנו בצבע מגנטי של טמבור, הפעם הקודמת השתמשנו בספרי, זו טעות שלא עושים יותר.
מכינים (רונן) את השטח לצביעה:
ספיר מעודדת מהצד:
מכסים גם את שקעי החשמל:
ומתחילם (כמובן ששוב רונן) לצבוע:
וממשיכים (כן, אני בעיקר תורמת בכך שאני לא מפריעה…)
צבענו מהקו הקיים ועד הגובה הצפוי של הפינת ילדים. הצבע הזה אמור להספיק ל 4 שכבות עבות בשטח של 2 מטר מרובע. צבענו אותם ועדיין נשארנו עם המון צבע, אז צבענו גם מחדש את הפס הקיים (הספריי לא חזק במיוחד):
ומעל זה הצבע המקורי של הפינה:
והתמונות:
והינה הפינה מורכבת למקומה:
לא הרכבנו את אחת התומכות של הארון הארוך אז יש לנו מקום איחסון "חבוי" לארגז צעצועים נוסף:
הרהיט הוא שני ארונות EXPEDIT עם הקופסאות והמגירות השונות שמתאימות אליהם.
זמן צביעה – חצי יום. זה מתייבש ממש מהר.
זמן הרכבה – חצי שעה הכל ביחד. עכשיו רק צריך לארגן כרית ארוכה לארון שמיועד לשמש כספספסל קריאה.
והפינה בפעולה :
כל צעצועי הילדים שהיו בבית, חוץ מהממש גדולים נכנסו פנימה. וכך גם כל הספרים שלהם ועוד נשאר מקום. כיף.
התמונות הם צילומים רגילים מפותחים בחנות צילום שהגב שלהם הוא דף מגנטי (מגיע ב A4 עם צד אחד דביק להצמדת התמונות, כתבי עליהם כאן)
ושימוש נוסף לקיר המגנטי:
התחלנו לעבוד עם אורן על האותיות, בתגבור מצד בלי סודות ההיסטורי. בינתיים הוא מזהה חמש אותיות ומצטט מערכונים מהסדרה…
שלב הבא בתוכנית, ללמד אותו להרכיב את השם שלו 🙂
שבוע טוב לכולם
יעל
מכתב שהופץ על ידי הגננת של אורן :
"אתחיל בחוויה שחווינו בסופו של הטיול כאשר בעודנו מטפסים במעלה הסלעים הבוציים, הבחין אורן שלנו בצב לכוד בין שני סלעים ענקיים. אורן, העיר את תשומת ליבו של חן(מדריך הטבע שלהם) שחילץ את הצב.
חן הניח את הצב ואפשר לילדים לעקוב אחרי הצב באמצעות שקט, וממש כמו בסיפור הצב הוציא יד אחת ועוד אחת ואחר כך גם את הראש ובכך וידאנו שאינו פגוע, החזרנו את הצב חזרה לטבע.
כמו שאתם בטח מתארים לעצמכם עשינו "מטעמים" מהסיפור, לא לפני התייחסות לרגישותו הרבה של אורן וביכולתו להבחין במצוקה. הסיפור ופרטיו בעל ערכים אין ספור של אהבה לטבע ולבעלי החיים שמצויים ממש בקרבת הגן. בחזרתנו לגן סיפרנו את השתלשלות הסיפור לקבוצה השנייה."
בגרסתו של אורן זה היה מרתק במיוחד והכיל מכשפות שקלעו את הצב בין האבנים
ולפני כמה ימים, הוא רדף אחרי ספיר ברחבי הבית וחילץ לה מהפה חתיכת פלסטיק קטנה שלא שמנו לב בכלל שהיא ניסתה לבלוע.
ילד נהדר שלי 
***
גם לספיר מגיע סיפור, לא?
בת שנה ו 16 יום.
מילים שהיא אומרת: תודה, את זה, אמא, אבא, ניקי, דה (בהקשר של אבא בעבו- דה!), אף (מצביעה, מצביעה גם על פה). בננה.
עושה קולות של: צפרדע, כלב, חתול, אריה, דג, חמור וסוס.
ספרים אהובים – איה פלוטו וחתול גדול חתול קטן. היא הולכת, לוקחת אותם לבד, יושבת עם עצמה ומספרת לעצמה בקול את הסיפורים.
מאוד נהנית מהשחיה, ומאוד מנסה לשחות כמו דג (פירפורים עם הרגליים וראש אל תוך המיים). מעט מופתעת שזה מערב מים…
ראתה שאורן בא אלי כדי שאקנח לו את העף. הלכה, מצאה טישו והביא אלי עם קולות של אף! אף!
לקחתי את הטישו, הושטתי לה, היא חשבה על זה רגע, פתחה פה גדול וצללה עם כל הפנים אל תוך הטישו.
ישנה עם התעורריות לארוחת לילה ב שתיים ולצרחות אימיה בחמש. הארוחה זה בסדר, ההתעוררות של חמש מעט מדאיגה. זה ממש התעוררות מבוהלת של צרחות. מצד שני, אחרי שהיא נרגעת היא יכולה לישון גם עד שמונה (כל הזמן שהיא עוברת בחמש אלינו למיטה).
הולכת, מניידת חפצים ברחבי הבית. חמודה להפליא ושוקלת 7.800. פיצית שלנו
