שלט חדש למטבח – אומנות בחוטים

השם הרשמי של זה ברשת הוא STRING ART

ראיתי את זה לראושנה בפינטרסט של המזבלה לעיצוב ומהרגע הראשון ידעתי שאני חייבת לנסות.

אז, לעבודה.

מצרכים:

קרש מנגריה

מסמרי פלדה מהספקה טכנית (4 ש"ח לחבילה של 100)

מתלים לקרש מהספקה טכנית (שקל לאחד)

חוטי רקמה

בעל מוכשר

הביצוע:

ממקמים את הקרש על הקיר:

מגלים שיש צינורות חשמל במיקום המתוכנן. מודדים קצת לימין, קצת לשמאל ומסמנים על הקרש את הנקודות קידוח למתלים.

המתלים:


מחברים אותם לקרש. מודדים, מודדים שוב, קודחים בקיר, שמים שני דיבלים, תולים את הקרש על הקיר, רואים שהמתלים מתלבשים בול על הברגים ונאנחים בהקלה. החלק הקשה מאחוריכם.

מכינים את הטקסט בגודל הרצוי, מדפיסים ומחברים לקרש עם מסקינטייפ:


שמים מסמר ראשון. מגלים שלתקוע מסמרים בעץ זה הרבה יותר קשה ממה שחשבתם. ממשיכים למסמר שני.מגלים שאצבע זה איבר רגיש. מקשיבים לבעל ולוקחים פלאייר.

כלומר, ממקמים מסמר במקום רצוי

תופסים אותו עם פלאייר

מרחיקים את הילד מהפטיש.

חובטים על המסמר בתוך הפלאייר

מרחיקים את ראש הילד מהפטיש פעם נוספת (להראות לילד שאמא משתמשת באטב כביסה במקום בפלאייר בהתחלה לא היה רעיון חכם…)

שמחים שלאצבעות (ולראש הילד) שלום:

(מיישרים את המסמר לפי הצורך, התוצאה הסופית מאוד סלחנית אבל עדיין כדאי ליישר את  המסמרים האלו שהחליטו, נגיד, להשכב פתאום)

  • אצלנו בממוצע כל אות לקחה 50 מסמרים.
  • זו הפעם הראשונה (תהיה עוד אחת בהמשך) שמגלים שמסמרי פלדה זה יופי של המצאה ולמרות שהם קצת עבים, הרבה יותר קל לתקוע אותם בעץ קשיח (אצלנו היה קרש אלון)

וסרטון קצר מתהליך העבודה (אני ממש נהנית מהעניין שהנייד שלי מצלם וידיאו סביר ​ )

ממשיכים עד שעושים את כל הטקסט. זה לוקח זמן. אצלנו זו הייתה עבודת צוות אות אני אות הבעל וטוב שכך.  אני אגיד את זה שוב, לא ציפיתי שיהיה כל כך קשה ומעייף לתקוע מסמר.

450 מסמרים מאוחר יותר:

ועכשיו לחלק החשוב, הסרט הלוט… או הנייר במקרה שלנו:

נשארות חתיכות נייר בכל נמה מקומות נחבאים, מנקים אותן אחר כך עם מסמר או עם פנצטה.

ועכשיו החלק הכיפי. מתחילים בליפוף החוטים.

  • אנחנו השתמשנו בחוטי רקמה כי זה מה שהיה בבית עם המבחר צבעים הכי טוב. חוטי כותנה לסריגה יעבדו גם כן נהדר, והם עבים יותר, כלומר פחות עבודה וצבע בולט יותר. עוד רעיון שהעלתה חברה שלי, הוא להשתמש בגומיות קטנות שנמתחות בין המסמרים. גם כיף, גם ניתן לשתף את הילדים וגם רחיץ.
  • זו הפעם השניה שממש שמחנו שהשתמשנו במסמרי פלדה. יש להם כובע מספיק רחב כדי להחזיק את החוט ככה שלא יחליק. לא מזכירים את זה ברשת אבל זו ממש בעיה כי כל הלפוף הוא במתח והחוט שמח להחליק בכל הזדמנות.
  • שמתי נגיעות של דבק מגע בקשרי החוט של תחילת האות ובסופה, ליתר בטחון.

רונן עשה את כל הליפוף:

ספיר נתנה תמיכה נפשית:

כן, אני יודעת שהיא על השולחן:


ולאט לאט התקדמנו לאורך האותיות.

עד שלבסוף:

ועל הקיר:

שבוע טוב לכולם,

יעל מיכאלי ​

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שפתון לחות תוצרת בית

אתחיל ואגיד, אני לא בן אדם של "אורגני". אני בן אדם של "נוח" "וטעים".

אבל אני אוהבת שפתוני לחות. מאוד. השפתיים שלי מאוד רגישות לחום, לקור, לשינויי מזג האוויר ואלוהים יודע למה עוד. תמיד יש אצלי בהכן לפחות שפתון לחות אחד.

אם כך, לא מפתיע שגם הילדים שלי אוהבים שפתונים. במיוחד ספיר. אתם יודעים שאם קצת מאמץ אפשר למרוח תכולה של שפתון אחד על רוב הגוף?

חוץ מהעניין שאני נשארת בלי שפתון (ושכל שפתון עולה סביב ה 20 ש"ח) זה היה יכול להיות משעשע. אבל מה, שפתון לחות למבוגרים לא מתאים במיוחד לילדים.  האמת, הוא אפלו לא מאוד מתאים למבוגרים. אם תקראו את האותיות הקטנות תגלו מהר מאוד שאסור לקרב אותו לעיניים למשל (הוא שורף בטירוף, באמת, אל תנסו).

בכל מקרה, לא חיפשתי את זה במודע אבל כאשר זה בצבץ בפינטרסט הרגשתי תחושה של "ואוו" ו של "זה דווקא ממש מגניב!"

מתברר שמאוד פשוט להכין שפתון לחות בבית… והוא אפילו יוצא אורגני (אם למישהו אכפת).

אז מה צריך?

שלושה מרכיבים בלבד:

שמן קוקוס (קונים בחנות מזון, אם אין לכם במכולת או בסופר, אז יש בכל חנות טבע). הוא נראה קצת כמו חמאה בצנצנת כי הוא מוצק בטמפ' החדר [עולה 30-40 ש"ח לצנצנת]

שעוות דבורים (זה קצת יותר קשה להשגה, במיוחד אם אתם גרים במקום נידח על גבעה בגליל נגיד. אני את שלי הזמנתי מכאן ) [עולה כ 50 ש"ח לחצי ליטר]

שמן אתרי – לא חייבים אבל זה כיף. אני קניתי שמן לוונדר (כי הוא מותר לשימוש ישירות על העור וזה מיועד לילדים בין השאר) ושמן ברגמוט, כי ואוו. [25 שח ומעלה, תלוי בשמן]

יש המוני מתכונים ברשת אבל המתכון שאני אימצתי ממליץ שהחומרים יבואו ביחס משקלי של 2 יחידות שמן על כל יחידה של שעווה.

כלומר, 2 גרם שמן על 1 גרם שעווה.

מה עכשיו?

מחממים בבן מארי. או בגרסה לעצלנים שהמליצו ברשת ואימצתי בחום, בתוך כוס או צנצנת שמכנסים לסיר מים (מים קרים, כן? מחממים אחרי שהצנצנת כבר בפנים אחרת היא עלולה להתנפץ).

המיים אפילו לא צריכים לרתוח, הכל נמס הרבה לפני.

מחכים שימס, מוציאים את הכוס או הצנצנת למגבת, מוסיפים את השמן האתרי ויוצקים לכלים.

אני קניתי צנצנות פלסטיק קטנות (באותו מהקום שבו קניתי את השעווה), ברשת בנות קנו מקלות שפתון ריקות וטיפטפט פנימה ואז אחרי שזה התקרר זה יצא כמו שפתון קנוי לכל דבר.

יוצקים, נותנים לזה להתקרר (זה מתקשה תוך חצי שעה בערך) וזהו, נהנים.

החומר יוצא בריח נהדר, טבעי, ניתן לשימוש על כל הגוף, אם משחקים עם היחסים של החומרים ניתן להכין מקלות לחות ועוד מגוון מוצרים.

שמנים חלופיים:

שמן שקדים

שמן זית

חמאת שיאה

שמן קקאו

וכל שמן אחר שאתם מוכנים למרוח על עצמכם

תוספים אפשריים:

שמנים אתריים אחרים

לינולן (אני הוספתי, נשאר לי מתקופת ההנקה)

שוקלד  (יאמי!)

קפה

תמציות טעם

תמציות צבע

חתיכות שפתון רגיל שאחרי שימסו יתנו צבע

האפשרויות אין סופיות.

אני אספתי כמה מהמתכונים שאהבתי לספריית פינטרסט אצלי, מוזמנות לבקר 🙂

Lip balm

***

את הקופסאות קישטתי עם עטי שרפי ומלמעלה צבעתי עם לק כסוף לציפורניים (אחרת הצבע יורד בגלל השומניות).

הכנתי שתי נגלות, אחת עם לוונדר ואחת עם ברגמוט ואחרי זה עשינו פעילות בגן והכנו סבב נוסף.

מקופסת שעווה אחת וצנצנת חמאת קוקוס ניתן להכין מספיק ל 60 מנות בערך, ועוד תישאר מספיק שעווה.

כיף ופשוט.

לא קונה יותר שפתון בחנות 🙂

שבוע טוב לכולם,

יעל מיכאלי

נ.ב

סבב ב' של שפתונים

 

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

עוד קצת משחקים עם טושים ומדבקות

עוד כוס אחת, אחת, הפעם נמוכה. אני משתמשת בה לקורנפלקס וכו' 🙂
אומרת מראש, זו אותה הכוס, פשוט משלושה כיוונים שונים 🙂

הפעם לא אפיתי אותה בתנור. הצבע יצא פחות אחיד ממה שרציתי אז החלטתי שישרוד כמה שישרוד ואז אני אעשה מחדש.

ובאותו הקשר, גיליתי שהטושים האלו יורדים במגע קליל של אצטון, גם אם כבר עברו תנור. מבחינתי זה בונוס ענק… האפשרויות שזה פותח!

למשל:

שיטת הטרנספר כמובן:

 

וצבוע:

ומוכן:

ספיר מאוד מאוד אוהבת כלבים, זה התקבל בים של התלהבות.

הצביעה לא הכי אחידה אבל זה נועד להיות הרצת נסיון בכל מקרה. בנתיים זה מחזיק יפה שבועיים. עוד שבוע או מתי שימאס לי אני אעביר על זה אצטון ואעשה משהו חדש.

האפשרויות בלתי מוגבלות. אפשר לצייר על הכיור, המרצפות, הזכוכיות

אבל לא היום, כי אני שוב עם שפעת (מה יהיה החורף?)

סוף שבוע טוב לכולם!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

עוד קצת כוסות, ההתמכרות נמשכת :-)

נתחיל מעוד קצת נקודות.

גם כאן השתמשתי במדבקות העגולות הקטנות עם החור באמצע שמשמות לשמירה על החורים בדפים לקלסר.

הכוס השמאלית נצבע עם לק כסף יפה במיוחד והשמאלית עם שילוב של עטי שמן בזהב ובכסף.

את הכוס עם הלק כמבן שלא הכנסתי לתנור 🙂 (למרות שהיה יכול להיות מעניין)

והמשכתי עם חיתוך של טפטים:


בהצלחה משתנה…, אחרי שנחתך, לא הסכים להידבק לכוס והלך לפח.

גם הראשון נדבק בקושי והצבע של הטוש זלג תחתיו וביליתי חצי שעה בניקיון עדין עם אציטון כדי למזער את הנזק. בשלב הזה התחלתי לדאוג, הטפטים שיש לי הם מהסוג הכי פשוט שיש. קניתי ואתם לפני כמה שנים בחנות לציוד בית ספר והם כבר אז לא היו בשי איכותם. הסתכלתי על הטפטים, הסתכלתי על הכוסות שעוד נשארו לי (ונשארו, חגגתי בחנות 🙂 אבל ב 2.5 ש"ח לכוס, למה לא?)

ואז נזכרתי שבחבילת ההפתעות שקילתי מ WALLI חוץ מהמדבקות שכבר עשיתי בהם ישמוש היו עוד טפטים להדבקה ולעיצוב רהיטים שהשתפנתי ולא עשיתי איתם כלום. המממ….

נחתך נהדר.

ובהכנה לטרנספר:

ועל הכוס (הידד! נדבק נהדר)

עם צבע:

ומוכן 🙂  :

זהו, את שאר הכוסות אני כבר אעשה עם הטפטים של WALLI

וכל הכוסות מסבב ההכנה הנוכחי (היה יום שישי פרודוקטיבי):

ובנפרד:

שבוע טוב לכולם

אהבתם? תשתפו הלאה :)

חורף על ענף – מגזרת חדשה

מבוסס על הדפס של האומנית המוכשרת בטירוף Angie Pickman.

נחתך מדף קנסון.

שלבי ביניים:

[{ loading … }]

הדף המגן:


והמגזרת עצמה 🙂


מיועד לחדר הילדים (אם אצליח למצוא לו שם מקום…)

שבוע טוב לכולם,

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)