אני אוהבת מומינים, אפילו מאוד. במקביל אני בודקת כרגע את גבולות החומר של ויניל לגיהוץ, ויש כאן בהחלט מה לבדוק.
איזה כיף ששני הדברים האלו משתלבים נהדר ביחד 🙂
חומרים:
חולצה מנקסט (איכותי, זול ומביאים אותה עד הבית)
ויניל לבן מט
ויניל פלוק (קטיפה) שחור
הדפסתי את הדוגמה פעמיים. התחלתי מהשחור, שזה החלק היותר מאתגר לחיתוך
חתכתי קצת יותר עבה מהקווים שעל הנייר (+ כמובן ששמרתי את כל החלקים שלא מחוברים למתאר, כמו העין השנייה, היד והאוזניים), ואז חתכתי את הלבן בדיוק לפי הקו
הנחתי אותם אחד על השני לראות אם אני בכיוון, נראה סביר 🙂
ועכשיו הגיהוץ על החולצה. מתחילה מהלבן
גיהצתי, קילפתי את שכבת המגן והנחתי את קוי המתאר. מתברר שהדוגמה של קו המתאר נמתחה מעט ואיבדה מהצורה והיה צריך לגהץ בשלבים כדי לוודא שכל הקווים שלה מתמקמים איפה שצריך (ועדיין היה קו אחד באזור הבטן שהיה צריך לחתוך ולקצר בכמה מ"מ כדי שיכנס כמו שצריך). אחרי שמיקמתי את המתאר, החזרתי וגיהצתי למקום את החלקים הפנימיים החופשיים. קילפתי מכולם את שכבת המגן וככה זה נראה בסוף
מקרוב רואים שזה לא מושלם ויש כחצי מלימטר של תזוזה פה ושם.
אבל אני מתנחמת בכך שממרחק של חצי מטר לא רואים את זה 🙂
מה אתם אומרים, יצא חמוד :-)? זה פותח דלת לעולם שלם של דוגמאות שניתן להכין בטכניקה הזו. עכשיו רק חסר חולצות…
לבשתי אותה היום ומחר אכבס ואראה מה הקווים הדקים האלו חושבים על כביסה.
התחלנו את היום בקטיף דובדבנים בגוש חלב (חוות סוואנה, מקום קטן ומאוד מוצלח).
עברנו דרך קיבוץ מנרה עם ביקור בRioDOME על כך אכתוב בהזדמנות אחרת, אכלנו באומה בגומא (אוכל מעולה, שירות ויחס על הפנים הפעם) וחזרנו להנפת קשת אצלנו בישוב.
צילמתי אותם חמש פעמים ובכל חמשת התמונות שלושתם מסתכלים לכל מקום אפשרי חוץ מהמצלמה 🙂
אורן צילם 🙂
וכאן גיליתי את נפלאות הסלפי
והנה קשת הונפה ביחד עם שאר השנתון שלה 🙂
ובחג עצמו, התחלנו בבוקר מנומנם, שמסיבה לא ברורה מצאתי בו את שאר המשפחה בסלון
אכלנו זריז, התארגנו ולקחנו את הילדים בפעם הראשונה השנה לים.
נסענו לחוף אכזיב. המקום בתשלום ולא זול אבל זה אחד החופים היפים בארץ. מושלם לילדים ואני ממש ממש אוהבת אותו (וזה נדיר, אני באופן כללי דיי שונאת ים).
קשת מאורגנת ומרוחה היטב בקרם הגנה לקראת מפגש ראשון עם ים
קשת, את מוכנה?
קשת: קדימה!
הולכים למים
מים
רגע…זה לא האמבט…
בעצם, אולי ים זה לא כזה נורא?
וספיר
ולקינוח קצת דובדבנים מיום לפני
והביתה
לקח לי יותר זמן לארוז לים מהזמן שבילינו שם בפועל, אבל היה ממש מוצלח לפעם ראשונה 🙂
כבר הזכרתי שאני ממש אוהבת את הויניל נצנצים? דיי בטוחה שכן. מאוד מאוד קשה לחתוך אותו ידנית (כמו שכתבתי כאן) אבל הוא בהחלט מצדיק את המאמץ.
מתישבת לבוקר יום שישי מהנה של חיתוך
השועל שלנו מיועד לחולצה של הבת. היא בחרה את הציור וביקשה אותו בזהב נצנצים, וכשבאתי לחתוך, התברר שאין לי זהב נצנצים. אבל זה בסדר, גם מהסגול היא התלהבה ובצדק. נקנה כרגיל אצל נטי במדלין – קוד הנחה והדרכת חיתוך:
אני מאוהבת בויניל לגיהוץ, או HTV באנגלית. אחרי שנים שעבדתי עם צבעי בד ופריזר פייפר פתאום גיליתי את HTV ומצאתי דרך לשלב בין האהבה שלי לחיתוך לבין אפשרות ליצור בקלות (יחסית) חולצות מגניבות לחלוטין (דעתי הלא משוחדת…).
אז, נחזור לעניינינו. מדריך קצר אבל מקיף לעבודה עם החומר הנפלא הזה.
איפה קונים ויניל לגיהוץ – HTV
נכון לכתיבת שורות אלו יש בארץ שני מקומות מרכזיים לקניית HTV. האתר של סילואט, שמוכר ויניל של חברת סילואט ושל חברת סיסר. המחירים שלהם בסדר גמור אבל לא יצא לי לקנות מהם כי אני הזמנתי ומזמינה גם היום מהחנות Madline של נטי. נטי עובד צמוד עם קהילת סילואט ישראל – הקבוצה המקורית ומיבא את הוינילים המעולים של סיסר במחירים שווים והוגנים. אז האתר שלו לא נראה מפונפן כמו האתר של סילואט, אבל הוינילים שלו הם מעולים + הוא שולח אותם ארוזים באריזה קשיחה, דבר מאוד עקרוני וחשוב.
הוינילים מגיעים בגודל A3 ומספיקים ל 4-5 חולצות או תלוי כמה אתם מצופפים את הדוגמאות 🙂
מה עוד כדאי לדעת – ל HTV יש שני צדדים.
צד אחד הוא הצד הצבעוני ומעליו מגיעה שכבה שקופה שאני קוראת לה בהדרכה שכבת המגן. מסירים אותה רק אחרי הגיהוץ.
הצד השני הוא הצד עם הדבק. ברוב הוינילים ברור מאוד מה הוא הצד הצבעוני ומה הוא צד הדבק (כי הם לא באותו הצבע. אני נתקלתי בבעייה רק בויניל לבן, שם הדבק והויניל שניהם לבנים. ממליצה במקרים כאלו לבדוק טוב טוב איפה נמצאת שכבת המגן ולסמן מלמעלה עם טוש פרמננט, כדי שלא תגהצו בטעות הפוך (כן, זה קורה ואכן קרה לי בחולצה הזו)
איך מכינים חולצה עם ויניל לגיהוץ
ציוד נחוץ:
סכין יפנית
משטח חיתוך
ויניל לגיהוץ
דוגמה מודפסת
מגהץ
וכמובן חולצה
מוצאים דוגמה שאוהבים. למשל כאן (באוסף תמונות ה HTV בפינטרסט שלי).
מדפיסים את הדוגמה, ממקמים אותה על הצד העליון של הויניל (הצד הצבעוני, זה עם שכבת המגן), חותכים לגודל הדוגמה המינימלי (תקשיבו, זה חומר יקר) ומשדכים. במידה שחתכתם קרוב מדיי, אפשר גם להדביק עם ניר דבק ולחתוך דרכו. הוא מספיק שקוף לשם כך.
איך חותכים HTV
אני אוהבת לעבוד עם להבים 30 מעלות של Nt cutter, כתבתי עליהם בהרחבה כאן. הם חדים, מדוייקים, נוחים לעבודה ונמכרים בחנויות ארטה במחיר סביר (חמישיית להבים כ 15 ש"ח)
חותכים. אפשר להוציא את החתיכות שנחתכות תוך כדי החיתוך או בסוף. אם החיתוך עדין, ממליצה לחכות לסוף כדי שצורה תשמור טוב יותר על שלמות מבנית בזמן החיתוך.
חשוב, לא למשוך בכוח. רובן יתלשו בקלות אבל אם אתם מרגישים התנגדות, תהפכו ותתנו עוד נגיעה עם הסכים בפינה הבעייתית, אחרת אתם עלולים לסיים עם ויניל קרוע.
חותכים את הבפנים
חתוכים את הבחוץ
ומקבלים וניל חתוך + שארית נייר יפה. אם תשתמשו כאן בנייר צבעוני, אפשר גם להרוויח מגזרת מהתהליך 🙂
עוד חיתוך באותו העיקרון
איך מגהצים ויניל לגיהוץ?
לפני הכל, מתברר שלא מומלץ לגהץ אותו על קרש גיהוץ. המשטח רך מדיי ולא נותן את הקונטרה הנחוצה. אני מגהצת על קרש עץ חדש (של המטבח, לפחות עד שבעלי יבקש לקבל אותו בחזרה) או ישירות על השולחן אוכל (כאשר בעלי לא מסתכל…)
הגיהוץ מורכב משלושה שלבים
גיהוץ החולצה לפני – כדי לאדות לחות ולחמם את הבד
גיהוץ הויניל על החולצה
גיהוץ הויניל פעם נוספת, אחרי הסרת שכבת המגן
דגש חשוב – גיהוץ בהקשר שלנו = מניחים את המגהץ ולוחצים למשך הזמן הדרוש. מזיזים אותו לחלק הבא של הויניל וחוזרים על התהליך – לא מזיזים את המגהץ תוך כדי גיהוץ אלא מניחים ולוחצים – המטרה היא להמיס את הדבק של הויניל ולתת לו להתחבר לבד.
מניחים את החולצה, מכסים אותה בנייר אפייה (אל תשכחו את השלב הזה), מכוונים את המגהץ ל 150 מעלות (או במקרה של מגהץ ביתי רגיל, לכמעט הכי חם, או שלב אחד מתחת לכותנה) ומגהצים כחמש שניות.
אל תשכחו ללחוץ מלמעלה ושוב, אל תזיזו את המגהץ תוך כדי.
עכשיו אחרי שחיממנו את החולצה וסילקנו לחות אפשרית, ממקמים את הויניל. תמקמו בזהירות ותבחנו מכל הכיוונים. ברגע שהוא ידבק הוא כבר לא יזוז לשום מקום אז עדיף לקחת כמה שניות ולוודא שהוא יושב ישר
מכסים עם נייר אפייה ומגהצים
ממליצה גם לראות לפחות פעם אחת את סרטון ההדרכה המעולה של סיסר!
כמה זמן מגהצים/ מפעילים לחץ?
ויניל רגיל (איזיויד) – 10 עד 15 שניות
מטאלי – 15 שניות
פלוק (קטיפה) – 15 עד 20 שניות
בכולם מקלפים את שכבת המגן אחרי קירור מלא של הבד.
ויניל פויל – 15 שניות (קילוף חמים)
נצנצים – 10 עד 15 שניות (קילוף חם)
יש לכם ספק או לא בטוחים שתזכרו? אני ממליצה בחום על האפליקצייה של סיסר. היא אומנם באנגלית אבל מכילה את כל הוראות הגיהוץ
קילוף שכבת המגן
מרימים עם קצה הסכין את השכבה השקופה שמגנה על הויניל שלנו. אם חשבתם שהויניל היה יפה לפני, חכו שתראו אותו בלי שכבת המגן. זה תענוג + זה קצת כמו לקלף את שכבת המגן השקופה על מסכים של מכשירי חשמל, שזה בכלל כיף.
מקלפים לכל אורך הצורה. אם זה נקרע (וזה קורה הרבה) פשוט תופסים פינה אחרת וממשיכים
מכסים מחדש עם ניר האפייה ומגהצים שוב. מכל הלב. מכל זווית אפשרית, כדי שהויניל אפילו לא יחשוב לזוז בעתיד.
וזהו, נהנים מהחולצה 🙂
דגש קטן – אם הויניל מתרומם בכביסה (זה לא קורה הרבה אבל עד שלומדים לגהץ ממש טוב זה עלול לקרות, והאמת גם אחרי). בכל מקרה, אם הוא מתרומם, פשוט אחרי הכביסה והיבוש תכסו שוב עם נייר אפייה ותגהצו מחדש מכל הלב. הוא נדבק חזרה והפעם נשאר שם.
מומלץ במידת האפשר לכבס הפוך וב 40 מעלות
והנה גם חולצת הארנב מההתחלה, עם ילדים שמאוד השתדלו להיות קרוב מדיי למגהץ (לכולם שלום, חוץ מהעצבים של האמא)
ולסיום:
האם ניתן לשלב ויניל לגיהוץ עם צבעי בד?
בהחלט. שכבת המגן נותנת לנו אפשרות מיוחדת לצבוע אחרי גיהוץ הויניל על הפריט.
דגש חשוב, לצבוע אחרי ולא לפני כי יתכן ודבק הויניל לא יצמד טוב לשכבת הצבע.
מגהצים, צובעים, נותנים לזה להתיבש ואז מקלפים את שכבת המגן.