פוסט שהתחיל ב 2014 ועודכן ל 2017

כל הצילומים הם מהארץ, רובם מהגינה שלנו 🙂

***

פלסה – Grewia asiatia – אוכמניה הודית

מקור הצמח הוא אסיה הדרומית, אזור פקיסטן – קומבודיה

שיח גבוהה או עץ נמוך. צמח יפה, בעל ענפים ארוכים ומפליים, עם לבלוב צעיר בצבעי אדום מקסימים. השיח חזק ומהיר גדילה. מתאים לגידול בכל אזורי הארץ.

עץ בן ארבע:

עץ בן שמונה

אם העץ נראה לכם זהה בגודל זה כי אנחנו גוזמים אותו בצורה דיי קיצונית כל סתיו ולפעמים גם כל אביב. אצרף תמונת גיזום בהזדמנות.

בכל מקרה, מקרוב רואים שהעץ בהחלט אינו צעיר 🙂

אצלנו (יובלים, גליל מערבי) הוא נשיר בחורף.

העץ מתחיל להניב משנתו השניה.

הפריחה של העץ בצהוב – כתום, חביב שמתפתחת מהר מאוד לכמות גדול של פרי דמוי אוכמניות קטנות :

הפרי מבשיל לקראת יולי ומשנה את צבעו לסגול עמוק:

ההבשלה מאוד מהירה והעץ מסיים את כל מחזור הפרי תוך פחות מחודש.

כלומר, כמות גדולה של פרי בתקופה קצרה יחסית.

מכיוון שמדובר בפרי קטן, אין באמת בעיה של לכלוך. בנוסף, הוא מתיבש לפני נשירתו אז אין זבובונים או כל דבר אחר.

האמת, אצלנו גם אין כמעט שאריות של פרי, אנחנו אוכלים את הכל, והיינו אוכלים יותר אם היה.

טעם הפרי

חביב ביותר, קצת כמו אפרסק חמצמץ אם הפלסה לא בשלה לחלוטין וללא החמיצות כאשר בשל. אולי זה נשמע לא מלהיב המיוחד, אבל זה רושם מטעה. הפרי כיפי לאכילה. לא מעיק בטעמו ועושה חשק לקחת חופן ועוד חופן.  תוסיפו לזה את קלות הגידול ופלסה הופכת למועמדת נהדר לגינה ביתית, לצד הפיטנגו ועוד כמה עצים ותיקים.

בתוך כל פרי יש גרעין אחד (או לפעמים שניים) שתופסים כמחצית מנפח הפרי (הגרעין לא "דבוק" לפרי אז קל להוציא ואתו בזמן אכילה)

מה עוד מיוחד בעץ הזה?

לפי הרשת יש לו מגוון תכונות רפואיות, הוא עשיר במגוון ויטמינים אבל התכונה החשובה ביותר מבחינתי הוא שיש לו תכונות אנטי דלקתיות בכל חלקי הצמח. אנשים בעולם משתמשים בעלים לטיפול בפצעים ובענפים לצחצוח שיניים.

אנחנו רק אוכלים את הפרי, ועדיין, בחודש שיש פלסה, כולנו בריאים. אין דלקות פרקים, אין דלקות חניכיים, אין דלקות בדרכי השתן.

וכבר אמרתי שהפרי ממש נחמד?

וכמו שהבטחתי, מתכון מרענן לקיץ:

פרישייק פלסה

שינינו אותו מעט אבל הוא מבוסס על המתכון הפקיסטני הבא

4 כוסות מים או 2 כוסות מים ו2 כוסות קרח

5 כפות סוכר (או פחות, לפי הטעם)

קורט זעיר של מלח (כן, כן)

קורט זעיר של פלפל שחור (כן)

וזהו.

אוספים קצת פלסה:

מכניסים למעבד מזון:

מסננים דרך מסננת (מכיל גרעינים, זוכרים?)

ונהנים:

 

המשקה שמתקבל מרענן, טעים ובעל סמיכות ומרקם לא רגילים, קצת כמו ג'ילי נוזלי. טעים ומוצלח.

 

מאיפה משיגים עץ פלסה?

העץ שלנו הגיע ממשתלת ולך, משתלה ותיקה ומוכרת (לטוב ולרע) . עד כמה שאני יודעת, הצמח נמכר רק אצלהם. עדכון 2017, העץ נמכר גם במשתלת אוהד המעולה

אם אתם רוצים צמח בוגר, תתכוננו להיפרד מכמה מאות שקלים, אבל המלצה שלי, קנו צמח כמה שיותר צעיר. הצמח גודל מאוד מאוד מהר ואין סיבה לקנות צמח בוגר.

ויש עוד אפשרות.

הזרעים של הצמח נובטים היטב.

אני טומנת את הזרעים בסוף אפריל והם נובטים בתחילת יולי (אני לא יודעת אם הם צריכים את החודשיים בקרקע או שרק מחכים לחודש יולי…)

זהו ביבי פלסה שנבט לפני שבוע וחצי, מזרעים של יולי שעבר.

והנה צמח שנבט ביולי שעבר (כלומר בן שנה): 10/7/2014

וככה הוא נראה ב 30/82014

מניסיון לאורך השנים, אפשר גם לשים זרעים טריים, מהפרי שנאכל לקרקע לחה  והם נובטים בכיף. אני לאחרונה מנביטה בתוך עציצים של צמחים אחרים שמושקים בכל מקרה ואז מעבירה אותן לעציץ משלהן.

עד סוף הקיץ הולכת להיות לי כמות יפה של זרעים, כך שאם אתם מעונינים אתם מוזמנים לקפוץ לבקר ולקחת קצת 🙂

אפשרות אחרת, תשלחו לי מעטפה עם מעטפה ובול בפנים למשלוח חוזר ואני אשלח לכם חבילת זרעים.

קיץ נהדר לכולם,

יעל מיכאלי

 

 

פוסט שנכתב בשולי 2010 ועודכן ל 2017 🙂

כל הצילומים הם של עצים מניבים מהארץ.

***

העץ מוכר גם תחת השמות

Muntingia Calabura

Jamaican cherry trees

Strawberry-Tree

Cotton Candy berry

מקור העץ : דרום מקסיקו, קריביים, מרכז אמריקה.

עץ לא חדש בארץ אבל נחשפנו אליו לראשונה רק ב 2010 כאשר עשינו ביקור תקופתי בוולך.

מדובר בעץ גדול ומהיר גדילה. העץ מגיע לגובה של 5-6 מטר, והוא מגיע לכך בשנים ספורות.

  להמחשה, כך הוא נראה חודש אחרי שתילה ב 17.9.2010 (הוא היה מקל חשוף בעת השתילה, חבל שלא צילמנו):

וכך הוא נראה חודשיים מאוחר יותר, 29.10.2010 :

אני עושה סיבוב בגינה פעמיים ביום, והעץ הזה גודל מספיק מהר כדי שניתן יהיה לראות את ההבדל בין הבוקר לערב.

העץ כרגע בגובה שלי, ואני חושבת שיש סיכוי טוב שכבר באביב הקרוב יהיו לנו ממנו צל ופרי.

אחד ההמלצות המרכזיות שקיבלנו עבור העץ הייתה שהעץ גודל מאוד מהר. כלומר, שאם אחרי כמה שנים נמאס ממנו ורוצים להוריד אותו, ניתן לעשות זאת בלי להרגיש אשמה שהשקענו בעץ שנים ארוכות עד שהוא נתן פרי. זה אולי נשמע כמו סיבה צינית ולא עניינית, אבל לפי דעתי יש לה חשיבות לא קטנה כאשר מדובר בעץ פרי גדול ולא לחלוטין מוכר.

העץ מניב כבר בשנתו הראשונה.

העץ פורח בפרחים לבנים וקטנים שדומים מעט לפריחתו של התות שדה.

הפרי נראה כמו אוכמניה אדומה קטנה או כמו דובדבן קטן ומצוי על העץ ברוב ימות השנה.

טעמו של הפרי הוא כשל סוכריית קרמל והוא דיי מפתיע. טעמתי. ואז טעמתי שוב. ושוב, והוא עדיין לא נקלט.  קוטפים את הפרי, ממקמים כנגד השפתיים ולוחצים קלות כדי שהתוכן הרך יחליק לפה, או שפשוט אוכלים בשלמותו.  מתוק ונהדר, ואני אומרת את זה בתור אחת שלא כל כך אוהבת פירות מתוקים. יהיה תענוג לילד.

מאפיין מעניין של העץ הוא "פרוותיות" לבנה שמופיעה אצלו בענפים צעירים. אחרי קצת בירורים מול המשתלה אושר לי שזה תקין לחלוטין 🙂

העץ חזק ועמיד. לפי וולך, לא אמורים להיות לו מזיקים בארץ.

לפי מידע ברשת – עץ חזק ועמיד. גודל בקרקע דלה, חומצית או בסיסית. עמיד ליובש אבל רגיש למליחות. לאחר התבססות יכול לעמוד בתקופות קרה קצרות. נחשב כעץ "מכשיר קרקע" ומשתמשים בו לפעמים כדי להכשיר קרקע בעייתית או דלה לשתילה עתידית.

 עומד היטב ברוחות המערביות החזקות אצלנו וגודל אצלנו מצוין בקרקע גירית כבדה.

מחכה לפרי 🙂

עדכון 2017

העץ שרד אצלנו שנתיים, הניב נהדר ואז מת בחורף. אצלנו היה לו קר מדיי.

אביב אחרי זה שטלנו עוד אחד, במיקום אחר. אנחנו כרגע בעץ הרביעי מאז העץ בתחילת הפוסט. קחו את זה כמדד עד כמה הוא טעים ומוצלח 🙂 מקווים שהפעם מצאנו לו מיקום בגינה שבו הוא יצליח לגול ולהניב.

העץ  הנוכחי שלנו:

בקושי עבר את החורף ועכשיו מנסה להתאושש.

עץ בן שנה וחצי אצל ההורים שלי בקריות (עובר שם בקלות ובשימחה את החורף)

מקווה שבמיקום הנוכחי העץ שלנו ישרוד טוב יותר, אחרת נצטרף להסתפק בלנשנש אצל ההורים, אצלנו בגינה אין מיקומים יותר מוגנים ממה שהוא קיבל כרגע 🙂