חולצת נוכרייה לעצמי :-)

אחרי שהכנתי חולצה לגדול ושתי חולצות לבעל (א', ב') גם לי מגיע אחת, נכון?

מתחילה לחתוך

מרכיבה את האננס בצד

מבינה ממש מהר שזה לא יעבוד ועוברת לעבודה עם ויניל שקוף עמיד לחום

מתחילה מלהדפיס את הדוגמה הפוך

ממקמת מעליו את הויניל

מסירה את הגב (החלק הדביק פונה עכשיו אלי)

מתחילה למקם את החלקים החתוכים עם החלק הצבעוני כלפי מטה והדבק כלפי מעלה

בחתיכות הקטנות, מאוד עוזר להשתמש במשהו חד כדי להרים ולמקם את החלקים, אחרת נדבקים ביחד עם החלקים לויניל הדביק.

וגמור, ממש שמחה שלא ניסיתי לסדר את זה לבד על החולצה

מחזירים את הגב

עכשיו יש לנו אפליקייה ניידת שרק מחכה שידביקו אותה על החולצה ויגהצו

מודבק על החולצה

ואחרי גיהוץ 🙂

לחולצה הזאת יש גם גב אחורי שניתן יהיה לראות אותו כאן (עדיין לא, אולי מחר 🙂 ) ביחד עם הדרכה נוספת ומצולמת של עבודה עם הויניל עמיד לחום (כולל הסבר מאיפה בעצם משיגים אותו)

שבוע טוב לכולם!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

רקמת בתים – חלק ב'

לאט לאט מתקדמת עם המכנס הזה 🙂

ככה זה התחיל

הלבן הוא פלאזלין דמוי בד שניתן להדפיס עליו ושנדבק לבד, ואז נמס בכביסה 🙂

תוכלו למצוא את הפלאזלין כאן:

https://amzn.to/2R80jNO

וככה זה ממשיך

כמעט מוכן

וגמור 🙂

נסרג עם iron fist ו defenders
ממשיכה לבית הבא (ולסדרות הבאות)!

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

ליצ`י NuoMiCi

זהו פוסט שהתחיל ב 2012 ובתוכו אני מעדכנת על ההתקדמות של העצים 🙂

***

לפני כך וכך חודשים הייתי בסיור בבוסתן אברהם, טעמנו לונגן, היה נחמד ואז ואחד המטיילים האחרים סיפר בשקט בשקט שהוא מכיר מישהו בארץ שמגדל לי'צי ללא זרע. התגובה שלי הייתה פחות או יותר כזו –

אני בכלל חסידה גדולה של פירות לעצלנים ולקבל את הפרי המתקתק הזה ללא גרעין היה נשמע לי כמו חלום שהתגשם. דיברנו התלהבתי, ביררתי פרטי קשר, חזרתי הביתה וכמובן שלא הצלחתי לאתר שוב את הבחור. עברו כמה שבועות אבל המחשבה על ליצ'י ללא גרעין לא הרפתה ממני. הלכתי לחפש והגעתי למאמר הבא באתר העמותה לפירות אקזוטיים. קראתי, קראתי שוב ואז התמקדתי בזן הזה:

‘Nuo Mi Ci’ (עוגה מאורז דביק) – זן סיני רב מוניטין. הפרי איכותי, בעל זרע מנוון, אינו מלכלך את הידיים במיץ בזמן הקילוף, מבשיל כשבועיים לאחר ה'מאוריציוס'. פירות הזן הזה מבוקשים מאד בשווקים בגלל איכותו. הזן אינו גדל על שורשיו וחייבים להרכיבו.

על פניו נראה נהדר ובדיוק מה שאני רוצה, מצד שני – "..אינו גדל על שורשיו וחייבים להרכיבו…"

בקיצור, החלטתי שאני צריכה מידע נוסף והלכתי לחפש איפה ניתן להשיג אותו בארץ כדי לברר עוד פרטים. מתברר שזה לא עניין של מה בכך. לקח לי יותר משבוע של טלפונים לגלות שמוכרים אותו בסלונר (כנראה המקום בין היחידים בארץ חוץ מהמשתלה שאני מזכירה בהמשך). ועל הדרך כבר קיבלתי טיפ ממגדל אחר שהזן עם הזרע המנוון יותר רגיש לקור מהליצ'י הרגיל, שבעצמו קצת מפונק. דיברתי עם האגרונום של סלונר (בחור נחמד להפליא), הוא הסביר לי שהעץ אכן רגיש וגודל מאוד לאט אבל אחרי שתיארתי לו את התנאים אצלנו אמר שנראה לו שיש סיכוי טוב שהעץ יגדל, אם יטפלו בו היטב. שאלתי אם השתיל שלו מורכב (העניין של "אינו גודל על שורשיו") הוא אמר שלא אבל שהשתיל שלו עצמו מגיע ממשתלת אוהד ושכדאי לי להתקשר ולשאול אצלם.

התקשרתי, ענה לי בן אדם מבוגר מאוד שלא היה ממש בטוח מה יש ומה אין, איחרי קצת התעקשות הוא נתן לי את המספר של דרור, הבחור שמריץ את המשתלה ומשם השיחה כבר זרמה. שווה לציין כאן שהאתר של המשתלה נראה על הפנים והקטלוג שלהם לא ממש מעודכן אבל המשתלה נחשבת לאחת הטובות בארץ בתחומה. השתילים מושקעים, מטופחים ודרור עצמו עם הבנה מאוד טובה ועמוקה לגבי המאפיינים והצרכים של כל צמח וצמח.

דיברתי איתו, התיעצתי שינית. הוא הזהיר אותי שכדאי להרכיב או שהעץ יקח זמן לא מועט עד שיתן פרי. החלטתי שאני מעדיפה לחכות מאשר לשחק בהרכבות (בליצ'י הרכבות זה מעט מסובך). נסענו לקנות את העץ.

אוקי, אני אעצור לרגע, אני רוצה להגיד כמה מילים על המשתלה – תענוג נדיר. מקום לא גדול, בלב הוד השרון. מסודר, מתוקתק. כל עץ וזן מתויג ועומד כמו חייל במקומו. על שטח לא גדול מרוכזים מבחר שלא יאמן של סוגי עצים. והבונוס – המחיר. המחירים נעים סביב ה 100 ש"ח + מע"מ לשתיל (חלקם גם פחות). כן, כולל האצרולה (300-600 ש"ח בוולך) ועוד כמה שתילים שקניתי בזמנו במחירים גבוהים בהרבה. המקום לא מנסה למכור ולשווק לצרכן הפרטי. צריך לדעת מה רוצים לקנות כאשר מגיעים.

מהמשתלה יצאתי עם ליצ'י Nuo Mi C, פיגיה מזאן מואב 14 ואפרסמון שלא זקוק להבחלה (האחרון בטעות, פשוט לא הצלחתי לעצור בעצמי). לקניה הבאה רשמתי לעצמי את מקדמיה מזן 1414 (פרי בגודל כפול מהרגיל) וצ'יה (דבר הזוי בטעם פטל שדרור נתן לנו לטעום לפני שעזבנו).

הנחיות השתילה ממנו ומעצות של מגדלים ברשת היו לחפור בור ענק, לשים כ 200 ליטר של אדמה גננית ואל תוך זה לשתל. לעשות חיפוי קרקע + לוודא שלא נוצרת המלחה, כלומר לעשות שטיפות ארוכות פעם בכמה חודשים. (הבור והאדמה נחוצים כי העץ אוהב קרקע חומצית קלה ואצלי יש קרקע גירית=בסיסית כבדה כמו אבן).

ניגשנו לעבודה.

שקי האדמה הגננית (מתחת לקרמבולה):

עץ הליצ'י:

ספיר תומכת מהצד:

בוחרים מקום:

מתחילים לחפור (בעלי כמובן):

חושבים על זה קצת:

חופרים עוד, חושבים על זה עוד קצת:

כן, נראה עמוק מספיק (חשבנו לשים את ספיר בשביל הקנה מידה אבל החלטנו שעדיף לא להסתכן שמישהו מהעוברים ברחוב יזמין את שירותי הרוווחה…)

שתלנו:

השקנו, השקנו עוד קצת :

האבנים מאחור זה השני שבילים שכבר הונחו מאז באזור מול הבית שתכננו פעם לשים שם דשא, אבל זה כבר לפוסט אחר.

וזהו, יש לנו לי'צי עם זרע מנוון. מקווה בעוד עשור לספר איך הטעם, או לכל הפחות, באביב לספר שהוא עבר את החורף.

ואם אנחנו כבר כאן, כמה מילים על הפיג'יה

האזור שבו היא נשתלה לפני:

פינוי הלוונדרים (נמאס לי מהם, באמת. והם גם חנקו צמחים אחרים מתחתם):

לא יודעת למה לא בפוקוס.

ואחרי הניקיון:

הניצולים (סיגל רייחני ופרח קנה שורש שאני לא זוכרת את שמו) ששרדו בשנתיים האחרונים מתחת ללונדר רק כדי להיחפר החוצה ולזוז חצי מטר ימינה. לניצולים שלום:

והפינה בסוף, מקווה לארגן לה כיסוי קרקע בהקדם:

התוכנית שלי הייתה לצמח לא גדול מתחת לחלונות של חדרי הילדים. מקווה שלא יתבררר שאני לא מצליחה להשתלט על השיח הזה.

זהו, מספיק לפוסט לילי אחד, נכון?

נ.ב

אה כן, מאז עברו כחודשיים ולאחרונה הצלחתי ליצור שוב קשר עם הבחור מהסיור בבוסתן. מתברר שהוא בכלל דיבר על רמבוטן, האח הגדול של הליצ'י, נו מילא, אני מרוצה עם הצוציק שלי

 

עדכון 2017

הליצ'י חי ועובר את החורפים בשלום, מלבלב כל אביב וסתיו ופורח כל אביב. השנה לראשונה חנט פירות. הפרי טעים ומתוק, עם גרעין זעיר בפנים. מרוצה ממנו מאוד. ממליצה על הזן הזה בחום, רק תעשו לכם טובה ותקנו אותו מורכב 🙂

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כאן גרים בכיף – מגזרת חדשה

חתוך לפי הדוגמה של paper panda הנהדרת. דוגמה קנויה וחוקית. נחתכה מנייר קנסון כחול בתור מתנת יום הולדת / מתנת חנוכת בית לגיסתי ואחי. נחתכה בהמון אהבה 🙂

 

עם הדף המגן

ומוכן.

 

אני מאוד אוהבת את העיצובים של פנדה ובמיוחד את הבית הזה. יש בו משהו קסום שגורם לחשוב על הדיירים שעוד רגע יחזרו הביתה.

וכמובן, יש בו חתול.

 

ושוב מבט מלמעלה. אני ממש מרוצה מאיך שהמגזרת יצאה. מקווה שאחי ואשתו ייהנו ממנה גם כן 🙂

ועם המסגרת והגיסה 🙂

ולצד מגזרת אחרת שהבאתי להם לפני מספר שנים

שבוע טוב לכולם!

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

זהירות, ארנב טרויאני

חולצת מונטי פייטון נוספת לבעלי לקראת כנס איקון. אחת החולצות המוצלחות שיצא לי להכין 🙂

זו הדוגמה המקורית

ואחרי קצת חיתוך

ומוכן

כמה קווים נקרעו אבל זה ויניל פלוק (קטיפה) ולא רואים בתוצר הסופי את נקודות הנתק

ממוקם על החולצה

ומוכן 🙂

ולמי שלא מכיר את הרפרנס 🙂

שבוע טוב לכולם!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)