27.9.2009

ניקינו היום לקראת הבוטן.
חלונות, מטבח, חדר שינה, מקלחת, רצפה ושוב רצפה.

המבצע הרציני היה החלונות,
בשביל דירה של 2 חדרים, יש כאן כמות מפתיעה של כאלו.

הכל נראה לפתע צלול ובהיר יותר.
הרשתות נשטפו היטב ועכשיו יש זרימת אויר טובה יותר בבית.
חבל רק שמה שזורם פנימה זה האוויר של הקריות 😛

חמש שעות של עבודה,
וכאשר אני אומרת ש"אנחנו ניקינו"
אני מתכוונת שרונן עשה את הרוב
ואני עזרתי איפה שהיתי יכולה.
וזה לא שבדרך כלל רונן לא מנקה :-),
אבל עכשיו כל העבודה נפלה עליו.

אז אני אנצל את זה שהוא לא קורא את הבלוג:
תודה מתוק שלי!
תודה על העזרה וההבנה והתמיכה.
כיף לנקות ביחד.

***

מוסיפה אותו לאוסף
http://seemikedraw.wordpress.com

הקוסם מארץ עוץ: הגרסה המקוצרת

***

כבר כמה שעות יש מטוסים שחגים בשמים.
השכנה בא לבקש את המפתחות למקלט של הבלוק.
בתיק דבקה אין על זה כלום.
מעניין.

***

צריכה עזרה בזיהוי דמות מאוירת.
יש אותה בדרך כלל על מחברות וקלסרים.
יצור מטופש כזה, עם אף מעוגל וגדול.
קצת דומה לבון.
מאותו המותג יש גם ג'ירפות משעשעות וציפורים ארוכות רגליים.
מישהו יודע על מה אני מדברת?
מישהו זוכר איך זה נקרא?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

26.9.2008

כאב גרון ותחושת שפעת, בההה….
וזה אחרי שכל פעם שקמתי בלילה היה לי ציר.
אני חושבת שבוטן פשוט לא אוהב לצאת מהמיטה לפני הבוקר.
מקווה שיאמץ את הגישה גם אחר כך.

***
נוסעים עוד כמה דקות לתובל (ישוב קטן אי שם מעל כרמיאל)
יש שם שבת של אומנות עם אומנית שעובדת בהתזה בחול על זכוכית.
רוצה לבדוק מה היא עושה ואם היא גם מעבירה חוגים.
תהיה בבית החדש שלנו כמות מדהימה של חלונות,
והתזה בחול מערבת המון המון גזירה.
קצת כמו מגזרות, רק על זכוכית.
נשמע לי כיף.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פוסט מעורבב ומבולבל

יצא ממש מוצלח.

ההיפו והפיל הם כל אחד בגודל A4,
ביחד יצאה תמונה גדולה וחמודה.
מאוד מאוד כיף להכין אותם.

מתחיל להיות צפוף שם על הקיר ואני מתחילה לפזול לעבר קירות נוספים בבית.

***

אחת מזוג.
עובדת עכשיו על השנייה.
קניתי היום בריסטול שהוא שחור משני הצדדים.
זה אמור להקטין את ה "פלאף" שנוצר כאשר תולשים חתיכת נייר והחיתוך לא היה מספיק שלם.
ואם לא להקטין, אז לפחות להפוך אותו לפחות בולט.
אנסה אותו במגזרת הבאה.

***

היום בערב אנחנו הולכים לבריתה של חברה.
אנחנו בקושי מדברות.
אין לנו שום עניין משותף.
היא לא חולקת ולא מתקשרת.
כן יש את השיחות נימוסין בחגים ובימי הולדת,
אבל מבחינתה, חברות זה כאשר נוח לה,
לא כאשר צריכים אותה.
עם הרבה אנשים אני בקשר של רשת או שיחה פעם בחצי שנה,
ועם רובם אני מרגישה יותר מחוברת מאשר איתה.
למה אני עדיין שומרת איתה על הקשר?
השטויות שלה פוגעות בי כל פעם מחדש.
אנחנו מכירות מכיתה ה'.
אבל זו לא סיבה מספקת, נכון?
למה אני ממשיכה עם זה?

***

כי באמת מגיע לזה עוד כמה צילומים.
היא בקושי יוצאת ממנו.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שבוע 35 וקצת חתולים

צירים מדומים זה דבר מוזר.
מנסה להתעלם ולהזכיר לבוטן שיחכה לפחות עוד שבועים.
***
קורס הכנה ללידה:
"צירים זה כואב".
"אין לכן מושג כמה זה כואב".
"לא ניתן לדמיין או לתאר במילים כמה זה כואב".

תודה באמת,
עכשיו אני מרגישה הרבה יותר מעודדת.
***
צרבת.

***

ניקי ממש אוהבת את הסל שינה ששלה.
היא נכנסת פנימה וישנה בלי לזוז במשך רוב היום.
***
שתי החתולות למדו לצאת דרך החלון בחדר השינה.
זה קפיצה של קרוב לשניים וחצי- שלוש מטר.
זאתי יודעת לחזור משם.
ניקי יודעת לפתוח שם את הרשת.
ניקי לא יודעת לחזור משם.
ניקי יודעת לסגור שם את הרשת.
זאתי לא יודעת לפתוח שם את הרשת.
סגרנו להן את החלון במטבח כדי שלא יבואו יותר חתולים זרים.
אם עוקבים אחרי מי מהחתולות יודעת לעשות מה,
זה מסתכם בכך רוב הזמן שתיהן נעולות בחוץ,
מסתכלות בעצב לעבר הבית.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

המון תמונות, שטויות ומה לא

אני לא מצליחה לישון בקיבוץ (בבית של ההורים של רונן)
זהו, נגמר. זה היה סביר עד עכשיו אבל זה פשוט לא עובד יותר.
יש לנו שם חדר בקומה השנייה עם שאר האחים.
מאוד נחמד, פרטיות, מקלחת ממול.
אבל זה פשוט לא עובד.
לא עם הריצות לשירותים.
לא עם הקן כריות שאני צריכה כדי להצליח לישון.
לא עם המזרון שיותר קשיח מזה שבבית.
באנו לחג,
לשני לילות
וחתכנו חזרה הביתה אחרי לילה אחד.
על הצד החיובי, אחרי לילה אחד בבית הכאב
גב-רגליים-ומה לא שהתעוררתי אתו שם חלף לחלוטין.
על הצד השלילי, בעיקר חבל.

***
קישוט חדש לפינת בוטן
היה מבצע שלם להדביק את זה 🙂
גודל, מעט פחות מ A4, קטיפה שחורה.

***

שידה לבוטן
בסוף, אחרי כל הנסיעות וכל החנויות,
מוצצים בציק פוסט היו הכי זולים ועם המבחר הכי טוב.
(יותר זול מקניה מתצוגה של שילב או דר' ביבי, יותר זול מחדש בירכא)
בחרנו שידת נטה סופר של משכל.

צבע לוח עליון ופס קישוט מתחת למגירה אמצעית – עץ אבוני (אדום שחור כזה)
שאר השידה – צבע אגוז חום אדמדם.

כן, אני יודעת שזה מטופש להתלהב מזה, אבל
זה בין הרהיטים הראשונים שקנינו.
גם לבוטן וגם לבית החדש.
כיף.

לא קנינו בינתיים מיטה.
נשכור בחודשים הראשונים עריסה ואז נראה 🙂

***

יוי. אני פרה!
(שימו לב להבדל הדק והמשמעותי מ "אני לוויתן" שהייתי עד עכשיו)

***

יש לי באמת יותר מדי זמן פנוי בבית 🙂
אפילו עם העבודה.
השנה כמעט כל קרובי המשפחה קיבלו מאיתנו מגזרות נייר ממוסגרות.

להורים שלי

(הצרצר קיבל מסגרת עץ עבה וממש יפה, פשוט שכחנו לצלם שוב)

ליותם ורביד (אח קטן של רונן ואשתו. האח הקטן שיותר גדול משני האחים הקטנים האחרים שלו, אבל שקטן יותר מרונן ומהאחות הגדולה)

לאיילת (האחות הגדולה של רונן)

להורים של רונן

(החלפנו בסוף את המסגרת למסגרת כמו זו של החתול מלמעל. יצא הרבה יותר מוצלח)

לסבא שלי

ולנו 🙂

***

מה קיבלנו.
מההורים שלי ליום הנישואים שלנו – הכל בסיר אחד (בהמלצת עופר, תודה! מחכה כבר להזדמנות להכין משם משהו!)
מההורים שלי לחג – סיר אידוי רב קומותי. משהו הזוי לחלוטין. איזה חמש קומות מעל סיר למים. ממש ממש מגניב.
לצערי, בינתיים נשאר אצל ההורים. פשוט אין לנו כרגע מקום לסיר כזה.
מההורים של רונן – שלישית דבש בטעמים שונים. יאמי!

***
ואחרון חביב להיום, כי באמת מספיק.

ותמונה ממש יפה של רונן
(גם פה יש בטן, היא פשוט הפעם מאחורי המצלמה)

***

נו בסדר, עכשיו באמת אחרון חביב.
מיטת החתול שהגיע אלינו מתוך אחת מאריזות השי.
בינתיים זוכה לביקוש בינוני.

אהבתם? תשתפו הלאה :)