המון זמן לא נכנסתי לכאן.
אין זמן ואין כוח.
עבודה משעממת וחסרת משמעות.
(אני מחפשת עבודת מחקר, בצפון, אני ביולוגית מולקולרית לפי הכשרה, עם ניסיון לא רע בתרביות רקמה צמחיות, אם תשמעו משהו, תחשבו עלי, טוב?)
פחות מדי שעות שינה.
בקיצור, אני אדבר על דברים יותר מעניינים:
אורן
הפשוש כבר בן שמונה חודשים. מתוק ברמה שלא תאמן.
יושב, זוחל, עומד, נעמד לבד, עומד תוך כדי אחיזה ביד אחת, הולך סביב רהיטים.
מוצא חתול, מוצא עציץ, מוצא מחשב, מוצא חוטי חשמל, מוצא סוני = עושה נזק
אומר: אמא, אבא, בבה, בקבוק ומנסה להגיד ברווז. חלק מהמילים אפילו נאמרות בהקשר די מתאים.
>מתגנב אל זאתי (החתולה) ששוכבת על הכורסה, נעמד, מתרומם על קצות האצבעות, מביט אל תוך עיניה במבט אוהב, ואומר: "אמא!"
המוכשר שלי התחיל אוסף, של וירוסים. כל שבוע הוא מביא משהו חדש. לרופא נגמרים השמות, ואני יושבת בממוצע יום בשבוע עם הילד בבית.
התוספת האחרונה לאוסף הייתה וירוס של הקאות.
הוא היה חולה שלשום ועדיין לא חזר לאכול כמו שצריך.
אצלי אתמול היה יום סיוטי, אבל הכל חלף תוך 12 שעות.
מי שחטף את הווירוס הכי קשה, הוא רונן. היה היום ער בערך חצי שעה.
לא רגילה לראות אותו כל כך חולה.
אורן, מתוק. אולי תאסוף משהו אחר?
זהו, לישון.
בתקווה שאחזור לעדכן את היומן מעט יותר.
יש דברים לספר,
אבל פשוט אין כוח.
אוקי, תהיי רצינית לרגע. השבת אותי, דגמנתי לצילום. מה את רוצה שאני אעשה עכשיו?
