מכנסי פליז דו שכבתיים ודו צדדיים

הילד בגן. אני יושבת בבית עם שפעת. כואב לי הראש ויש לי סחרחורת ואני פוחדת לנהוג.

על האף הסתום שלי והשיעול והגרון הכואב אני אפילו לא אדבר. סביר שרובכם מכירים את זה השנה מקרוב.

כמעט כל מי דיברתי אתו חולה בשפעת או מחלים מאחת.

בכל מקרה, מכיוון שלי יש צמרמורות וקר, החלטתי שבטח גם לילד קר.

אז אני יושבת ותופרת לו מכנסיים.

מכנסי פליז זה דבר נפלא, רק מה, הרוח חודרת דרכם כמו דרך מסננת והם, לפי דעתי, לא מספיק מחממים לחורף.

אז החלטתי לנסות לתפור לו מכנסי פליז דו שכבתיים. הרוח עדיין חודרת, אבל פחות והם תענוג למגע.

בזמן האחרון הסתובבה בפורום טקסטיל המלצה לקנות כרבוליות פליז ולתפור מהן. הן הרבה יותר זולות מאשר לקנות בד פליז בחנות בדים, אבל אני ממליצה בכל זאת ללכת ולקנות בד.

א. הכרבוליות  ברובן אינן פליז איכותי ויהפכו כדוריות ומסכנות אחרי כביסה או שניים.

ב. אם מחפשים, יש פליז פרוותי ונהדר עם סיבים ארוכים ומגע רך ששורד כביסה מצויין ובאופן כללי נראה הרבה יותר טוב מהפליז הרגיל.

אם אתם מהצפון, אני ממליצה לקנות בבדי דניאל, בפאסאג' בקרית אתא, ליד "יש". הפליז אצלו עולה 28 שקל למטר, אבל זה הפליז האיכותי והטוב ולא הדק והזול.

שבוע הבא אני אנסה לקפוץ להדר ולראות איזה פליזים יש שם, אבל בינתיים, נחזור לענייני מכנסיים.

התפירה היא לפי הגזרה הפשוטה של מכנס משני חלקים זהים.

הסגירה מלמעלה היא לפי הסגירה בהדרכה הזאת

במכנס הבא אנסה לזכור לצלם ולעלות הדרכה של תפירת שני המכנסיים ביחד למכנס אחד.

אם מישהו מכיר קישור להדרכה כזאת מצולמת, אשמח מאוד לקישור. קצת אלתרתי כאן ואני אשמח למצוא דרך יותר פשוטה לעשות זאת.

והתוצאה:

והפוך

וסימון האחורה במכנס הירוק אפור:

במקור פשוט תפרתי לשונית כי חשבתי שהוא ילבש אותו עם הירוק כלפי חוץ, אבל אחרי שסיימתי, אהבתי דווקא את השילוב השני אז כדי שלא תהיה לו לשונית שבולטת החוצה, תפרתי אותה מטה אל המכנס. את האמת, יצא טוב. תוהה אם כדאי לקנות סרטים עם הדפסים כדי לעשות לשוניות תפורות כאלו גם למכנסיים אחרים שלו.

וקצת עם דוגמן הבית:

אז אני חולה כאן, אבל לפחות כיף לדעת שלילד כרגע חם וכרביל 🙂

***

ואם כבר, עוד תמנות אורן שהצטברו בזמן האחרון ועוד לא העליתי.

(נראה לי, או שאני ממש משתמשת בתפוז כבאלבום תמונות  ?)

אורן עם הבן דוד שלו

אורן לוקח את העניין לידיים ולא מסכים שלעוד מישהו יהיה כובע כזה

אנחנו בוחנים את עניין הכפפות לילדים.

אורן לא ממש אוהב את הרעיון

ותמונה ישנה מאילת

ועוד אחת

ועוד תמונה עם הבן דוד

אחרי מקלחת:

הפיירי מאחורה משמש לכביסה ראשונית של הבגדים של אורן אחרי הגן. סבון כלים מוריד כל כתם 🙂

ובבריכה:

שוחה לבד 🙂

ומה אורן חושב על כל הצילומים האלו?

אבא! עזוב את השיער שלי! לא!

זהו! ברוגז!

ובגן משחקים:

ואחרון חביב:

(הדודה, הדוד, הבן דוד ואורן)

אני אוהבת את המשפחה שלנו

שבוע טוב!

והמון בריאות לכולם

אהבתם? תשתפו הלאה :)

תכירו "את זה"

בעלי קורא לו חמור, אני קוראת לו "כלב סקוטי"

הכנתי את הכלבלב הזה לפני קרוב לשנה, כאשר רק התחלתי להתנסות בתפירה. הוא עשוי מחולצה ישנה שלי וממולא בשארות בד מאותה החולצה. הוא עקום ויש לו כתם חום גדול על התחת (אחרי שהוא נכנס לפיו של הילד רגע אחרי שגם שוקולד נכנס לשם).

אורן קורא לו : "את זה!" וכרגע זה החבר הכי טוב שלו והם הולכים לכל מקום ביחד.

מה אני אגיד לכם, לפחות זה שיפור מסוים מהחבר הקודם שלו, חבילת הטישו.

למה אנחנו בכלל טורחים לקנות לו צעצועים ?

***

וקצת (בסדר, המון) תמונות אורן, במיוחד בשביל הסבתא שאני יודעת שגם קוראת כאן וביקשה רשומה חדשה עם תמונות:

בטיול באלוני אבא שהגענו אליהם בעקבות "קולאג'י סייל" שהיה שם.

אמא: אורן, איך עושה פרה?

אורן : מממ

אבא: אורן, תראה!

אורן: מה זה?

אורן: הצילו! זה זז!

מטיילים על אבא

אורן: מה זה?

אצטרו – מה? אצטרורבל? למה זה טוב?

אה, לדברים הרגילים.

אוקי, סיימתי

אבא: עוד אחד?

אורן: לא, זה בסדר, אני כבר לא רעב

מה עכשיו?

הידד!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שרשרת סרוגה פרוותית

אני מאוהבת בחוט הזה. הוא תענוג לסריגה (כי הוא לא מתפצל בכלל) והוא תענוג למגע.

נסרג לפי ההדרכה הזאת.

ולמרות שהיא בעברית וניראת ברורה, היא ממש לא כזאת. לפחות אני הצלחתי להסתבך איתה כהוגן.

במקור חשבתי לתת את זה לאימא לשנה חדשה אבל התוצאה יצא ילדותית מעט אז אני אתן את זה לבת השנתיים וחצי של חברה שלי.

נראה לי שהיא תהנה מזה יותר 🙂

ומקרוב, תראו את הכפתור המתוק הזה 🙂

***

וטיפ לצילום עצמי – עומדים מול המראה. מכוונים את המצלמה לעבר עצמכם ומכוונים אותה לפי ההשתקפות של המסך שבגב המצלמה במראה. עובד היטב

אהבתם? תשתפו הלאה :)

נבחרת הארנבים של השנה החדשה

זה התחיל מכך שהגננת של אורן ניגשה אלי ושאלה אם אולי אני יכולה להכין לה ארנב קטן לשנה החדשה, כי זו הולכת להיות שנת הארנב.

חשבתי לסרוג, חשבתי לרקום ואז חשבתי שרגע. בגן יש 3 גננות וזה יהיה ממש מוזר להביא מתנה רק לאחת, לא?

ואם כבר גננות, אז מה עם רופאת המשפחה/ילדים הנהדרת שלנו שאנחנו מבקרים לפחות פעם בשבוע?

ואם כבר היא, מה עם…

בקיצור, קבלו את נבחרת הארנבים של השנה החדשה

נתפר בהשראת ההדרכה של פרפרים.

בדים – מכל הבא ליד אבל בעיקר מבחר של קורדרוי לגוף (מהנחלה) ומינק ופליז לאוזניים.

 

 

שבע במספר. הדוגמן מקדימה (זה עם האוזניים המשובצות) הוא הארנב שמיועד לבן דוד של אורן.

 

וקצת יותר מקרוב

 

ותקריב על אף שאהבתי במיוחד:

ממולא בזרעי פשתן ולוונדר.

דקה במיקרו וזה מוכן.

ארבעה כבר חולקו. אחד לאורן.

ועוד שניים מחכים לאחיין ובת של חברה.

כיף. מרגישה כמו מפעל יצור קטן, אבל כיף 🙂

שנה חדשה שמחה לכולם!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פרויקט מומינים חלק ב` וחצי

נרקם במסגרת החלפה פרטים עם חברה טובה.

היא הביאה לי את "עמק החיות המוזרות" של טובה ינסון. ספר בן עשרים וקצת במצב שמור להפליא.

ובתמורה הכנתי לה מאי בקומקום כמו שרקמתי לעצמי כאן

אבל באמת, הרי לא מעניין לעשות בדיוק אותו הדבר, נכון :-)?

אז ניסיתי כאן לראשונה את התוספת של הצבע לרקמה שנראה לי שכבר כל הרשת ניסתה חוץ ממני.

השתמשתי בעפרונות אקוורל, לפי דעתי יצא ממש חמוד ושמח.

ומאחור:

וליד המאי הקטנה שלי.

בכנות, אחרי שראית את התוצאה, אם לא הייתי פוחדת שאני עלולה לתלוש את הבד מהחישוק הייתי צובעת גם את המאי שלי 🙂

ההחלפה הגיע ליעדה היום.

כיף לי וכיף יהיה לאורן כאשר יגדל מספיק כדי שניתן יהיה להקריא לו מהספר הנפלא הזה.

תודה סקיפי!

ושנה טובה

***

נ.ב

אתמול היינו אתו אצל רופאת המשפחה כדי להראות לה משהו לא קשור ואמרתי לה שהוא משתעל.

היא הקשיבה, אמרה שנשמע כמו וירוס והכל בסדר ושעתיים אחרי זה, זינק לו החום.

מאז אתמול, 40 חום. הוא חם, רטוב ומתכרבל, עם פרצי מרץ קצרים אחרי כל מתן נורופן. יושן. לא יושן.יושן חצי מעולף.

ובנוסף להכל גם יוצאות לו שיניים מכיל הכיוונים.

קטן מתוק שלי, שבשנה החדשה תדע הרבה בריאות, כי את כל הוירוסים הקיימים אתה כבר מכיר בעל פה.

 

נ.ב 2

שש בבוקר. אני החצי רדומה במיטה. שיחה בסלון בין הבעל לילד.

אורן: אתזה!

בעל: את זה?

אורן: לא!

בעל: את זה?

אורן: לא!

בעל: ?

אורן: אתזה! אתזה!

בעל: את זה?

אורן: זה! זה! זה! כן!

אהבתם? תשתפו הלאה :)