לקחנו יום חופש ובאנו לשם ביום ראשון. ספיר נשארה עם סבתא. ריק, המון פרי וכיף

אורן מוכן לקטיף:

לא להאמין לרוני, אין סברס ביולי 🙂

טעים וכיף.

סגור בשבת, מומלץ להגיע במהלך השבוע.

כרטיס כניסה – 25 ש"ח למבוגר.

תוך שבועים מתינוקת שמתגלגלת מצד לצד נהיה לי חילזון מירוץ שזוחל מפינה לפינה,

מתי זה קרה ?

זוללת את הפסטה מהמטבחון של אורן.

לומדת לתופף

מקבלת שיעורים מאורן בתיפוף

עושה ינשוף

ישנה (כן בטח):

ולסיכום, מנסה לתהחיל להתרוצץ בבית:

עכשיו כל יום היא זוחלת אל העגלה, נשענת, נעמדת ומחכה שיוליכו אותה

וכמה תמונות, אם אני כבר עושה פוסט מלא ילדים:

קו קו!

ספיר עושה בקרת עבודה על אבא שמנמיך לה את הקרש של המיטה.

לפני שהוא התחיל עוד דיברנו אם באמת צריך, כי היא עוד לא ממש עמדה.

תוך כדי הורדת הקרש ספיר הוכיחה שאכן צריך…

כנרת:

אורן, ספיר, תסתכלו למצלמה!

שניהם ביחד:

יש לי פטיש!

יש לי מחבט!

יש לי מטאטא:

יש לי… רגע. יש לאמא ילדה שעוד רגע עפה מהעגלה!

אמא: אבל לפני שניה היית עם הראש לכיוון השני ועשית קולות של שינה!

אמא תראי!

זה אפנפוע אמא?

אופנוע? גם טוב.

אמא, תראי, יש לי נעליים חדשות!

אמא: אבל למה הקסדה?

אורן: כי ככה זה.

וגם ספיר צריכה כובע, אמא.

אמא: לא קצת גדול לה?

אורן: זה טוב לה, אמא.

אורן בפיג'ימה:

אורן: זה כותונת אמא.

וכמה חוכמות של ילד (חלקן דיי ישנות):

"סבתא, אני צריך קקי!"

אחרי חמש דקות.

סבתא: "אורן, נראה לי שאין לך קקי".

אורן: "סבתא, את לא שומעת? יש פוקי. קודם אני עושה פיפי, ואז אני עושה פוקי ואז יוצא הקקי. ככה זה עובד".

***

"אבא, אני רוצה לעשות פיפי לבד! על שרפרפ!"

בסוף.

"אבא, אני ילד גדול הכי גדול!".

***

מביאים את ספירי לגן. אורן משחק בצד, ספירי באוניברסיטה, אני מנהלת שיחת בוקר עם הגננת. מסיימת את התיאומים, קוראת לאורן, מגיעים לדלת הוא עוצר:

"רגע!" רץ חזרה, תופס את ספירי, חצי מרים אותה ומתחיל לגרור אותה לכיוון הדלת.

אני:

אורן: "לא משאירים את ספירי כאן לבד!"

***

ערב.

שואלים את אורן מה הוא רוצה לשים ללילה, תחתונים או חיתול.

הוא בוחר בתחתונים.

אנחנו עושים לו שיחה שאם הוא ירצה פיפי או קקי בלילה שיבוא ויעיר אותנו.

אורן: "אם פיפי ירצה לצאת, אני אגיד לו "אל תצא!" אני ארוץ מהר מהר לסיר ורק אז הוא יצא".

(מאז כבר עברו כמה חודשים וחוץ מלילות חריגים הוא כבר גמול  )

***

במעבר חציה.

אורן: עוברים בזהירות בזהירות, אחרת יבוא אוטו ותהיה לנו עגלה מדורסת.

***

כבר שבוע קוראים כל יום את "בארץ סין".

אמא (מצביע על "סין") זה עיגול, כמו בדוקטור סוס ובספיר! ומדקלם אם רוב הספר.

בכל מקרה, אורן מתחיל לדבר בערב על כך שיבוא דרקון שחור ויאכל אותו.

תוך כדי השיחה הוא נהיה יותר ויותר מודאג.

אני: אורן, רוצה שאני אביא לך פטיש?

אורן: כן! יבוא דרקון ואני אחבוט בו והיהי דרקון שטוח והוא לא יאכל אותי!

***

זהו, מספיק להיום,

לילה טוב לכולם 🙂

כמה תמונות משבועות:

ותמונה שאורן מאוד יכעס עליה יום אחד… (בינתיים הוא בעיקר כועס כאשר אני לא נותנת לו לאכול את העזים שהוא צד החוצה)

וכל השכבה של ספיר ביחד (הנפנו אותה ):

(התמונה ענקית אז הדודים והסבתות בקהל שרוצים למצוא את האחינית/הנכדה מוזמנים לשמור את התמונה במחשב ולפתוח מחדש )

שבוע טוב לכולם 🙂

נ.ב

ועוד קמצוץ של שבועות 🙂

ספיר 2012 ואורן 2010

 

 

 

 

לפני הכל, כמה מילים על הטיול:

לא לעשות את זה בקיץ.

לא לעשות את זה באביב.

לא לעשות את זה בחגים.

אולי גם לא לעשות את זה בכלל

חם, צפוף, קצר ויקר.

יפה שם, אבל יש גבול.

מה שכן, ייצאו משם יופי של תמונות

***

עצירת מנוחה קצרה:

עלה! עלה! תן לי! תן לי! תן לי!

יש, תפסתי!

ומחליפים ידיים:

קצת עם אבא:

חם, מתחילים לנבול…

ובאוטו:

(אל תדאגו, לא נסענו ככה)

ובבית:

זהו להיום

***

ולבקשת beky1 ‏

איפה:

השביל התלוי בנחל בניאס

http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?U=no&SiteName=parks&ItemID=329665552&ValuePage=Card7

מחיר:

סביב ה 30 שקל לבן אדם,

מצטערת אני ממש לא זוכרת מחיר מדויק,

(מישהו יכול לעזור לי עם זה?)

על הצד החיובי, מסלול קל שמתאים גם לילדים (הולכים).

כפי שרואים מהמדרגות בצילום, אין שם מעבר לעגלות.

בסדר, אני משקרת. ה-מ-ו-ן תמונות של ילדים.

הבלוג הזה מתפקד לי גם כאלבום תמונות ובזמן האחרון הצטברו לי לא מעט צילומים.

אז תתכוננו, תשבו בנחת ובואו לראות שני ילדים (ועוד שניים) מתוקים, או שתעברו לפוסט הבא

***

יום עצמאות בקיבוץ

זיקוקים. ככה זה מתחיל:

וככה זה נגמר:

ארוחת ערב אצל הסבים:

ספיר במופע ינשופי (מי אמר שהיא רוצה לישון?):

 

וקצת משחקים בחוץ בשמש (אורן וכרמלון):

תראו את הטוסיקים המתוקים הלו

ולנוח…

ובינתיים על המחצלת ליד… (ספיר ורוני):

מי אמר שהילדה צריכה צעצועי התפתחות משוכללים?

וקצת תמונות מההפנינג בקיבוץ,

אהבתי במיוחד את חברת המשחקים שהם הזמינו.

היא הביאה עשרות שולחנות משחק נהדרים. תראו בעצמכם.

ושולחן אחד שאהבתי במיוחד:

זהו לבינתיים, אמשיך ברשמוה הבאה 🙂