חוויות מכנס

שינה זה טוב.

בקצרה, היה כיף.
הייתי בשתי סדנאות כתיבה, בפאנל סופרים ובאספת האגודה.
ביוגי, במתוקה (שהם מרכיב אינטגרלי של ביקור בכנס)
היה יואב והיו אנשים, הרבה אנשים שמאוד רציתי לראות,
אבל איך שהו יצא לי לדבר עם כולם מעט מדי.
אז היה כיף,
ומעט יותר בפירוט:

סדנת כתיבה על רומנטיקה:
אחת הסדנאות המיותרות שיצא לי להיות בהן מזה שנים.
הבחור באמת חמוד, עם המון כוונה טובה,
אבל הוא לא יודע להעביר סדנה, ובכנת, זה גם הרגיש שהוא לא
באמת יודע על מה הוא מדבר.
אז היה חביב, אבל לא מועיל במיוחד.

סדנת הכתיבה על סקס:
מבחינתי זה היה הדובדבן של הכנס.
מביך, מצחיק ונותן לא מעט חומר למחשבה.
אוהבת סדנאות של ורד 🙂
יצאתי משם עם שתי סצנות וסקיצה לרעיון שנראה לי שאני אשב לעבוד עליו.
מה שכן, אני עדיין תוהה מה הן בעצם במילים הגסות שכל הזמן נרמז שיש בעברית.

פאנל כותבים:
מזעזע. פשוט מזעזע.
מי זה המנחה הזה?
אולי הוא סופר מדהים, אולי הוא אדם מצוין,
אבל זה היה פנל משמים ברמות שלא יאומנו.
אולי התרגלתי לפנלים משנים קודמות שהיו בנוסף לאינפורמטיביים גם קצביים וכפיים.
הפנל הזה לא היה כזה.
המנחה דיבר, ואז דיבר עוד קצת, ואז דיבר עוד.
לא בטוחה על מה.
בין לבין התייחס לכל הג'אנר הספקולטיבי כמשהו לא אטרקטיבי,
ואז המשיך והוסיף שהקהל רק הולך ונוטש אותו ברגע שמתבגר מעט.

הטעות שלי הייתה שנשארתי עד הסוף.
טעות נוספת היא שלא הצלחתי לשתוק לאורך הפנל…

ברגע שנתנו לשאול שאלות, והמנחה נתן סוף סוף גם לשאר הפנל לדבר,
התחיל להיות מעניין, אבל גם הפנל כבר התקרב לקיצו בשלב זה.

עוד משהו שתסכל אותי מאוד בפנל הוא משהו שכנראה יותר בעיה שלי מהפנל עצמו.
אני שאלתי:
"מה הוצאות לאור רוצות לראות בכתבי היד הנשלחים"

אני מאמינה שיש דברים שיש להם סיכוי לצאת לאור, ואחרים שיש להם סיכוי קטן יותר, בלי שום קשר לרמת הכתיבה.
אני גם לא רואה בעיה אמיתית בלכתוב לפי דרישה או ביקוש.
יש כתיבה שאני כותבת בשביל לעצמי ויש כתיבה שאני כותבת כי אני רוצה שאחרים יקראו.

תשובות של:
"תנסי ותאמיני בעצמך"
"ההוצאות רוצות משהו איכותי שכתוב טוב"
הן לא באמת אומרות משהו.

-ספרות נוער?
– סגנון נוסחתי?
– ערפדים?
מה ההוצאות באמת רוצות לקבל? למה יש סיכוי?

התשובות היו… נו, הן היו.
"תחפשי לך סדנת כתיבה ותני לחברים שלך לקרוא" – היו החלק הגדול בהן.
"תתרגמי לאנגלית" ו"תוציא כקובץ" – גם הן היו שם.

מהתשובות המועילות,
ורד ענתה שהשוק דינמי ולא באמת אפשר לכוון לביקוש,
ואולי זה נכון,
אבל אני עדיין חושבת שיש מגמות.
4 מתוך 5 סופרים שישבו בפאנל כתבו דברים
ששווקו כמיין- סטרים.
אותם ה 4 כתבו פנטסיה/מד"ב עם מוטיבים יהודיים.
אני חושבת שזה אומר משהו לגבי מה שהשוק מוכן לראות.

אסופת האגודה:
שם נגמרתי. כאילו שמישהו הוריד מתג.
רגע אחד ישבתי והקשבתי ורגע אחרי פתאום לא היה לי כוח אפילו לשבת.
יצאתי לפני ההצבעה הסופית,
התרשמות עיקרית : חברי ועד עושים עבודת קודש.
מאיפה הסובלנות?
ומאיפה הנחישות לא לחנוק כמה מהאנשים שישבו בשורה האחורית?

עוד הערת שוליים – בוטן נהנה.
כל פעם שהתעצבנתי על הקהל בשורה האחורית הוא בעט בתמיכה.
מי יודע, אולי גדל פעיל או חבר ועד לעתיד.

מה עוד היה?
יואב- אם החיטה, בון 2, החד קרן האחרון, חרש החורף – נזק 150 ש"ח.
חולצת חת חתול – לא הייתה מידה שלי בשחור, פעם הבאה אדאג לקנות בתחילת הכנס.
יוגי – לא כזה טעים, אבל כיף.
מתוקה – יקר אבל ממש טעים.
אנשים – צריך יותר זמן ויותר כוח.
(ואני לא זוכרת פנים או שמות, גם הכנס היו כמה רגעים מביכים בעניין, אוף)

היה כיף,
מחכה לכנס הבא.

מי אמר שאורתופדי זה גם נוח?!?
אני אוהבת שורש. נוח לי בשורש. טוב לי בשורש.
הסנדל חיי את החמש שש שנים שלו,
הוא לא התלונן, אני לא התלוננתי,
ואז הגיע היום לחדש.
באתי למדוד שורש חדש.
הסתכלתי על הסוליה (פלטת גומי שטוחה) וחשבתי "רגע אחד…"
אז נעליים בריאות יותר.
אחרי קצת בחינה של החנויות נעצרתי בין טבע נאות לבין chaco (האח הגדול של שורש)
אבל מה לעשות שאחרי שש שנים בשורש הכף רגל שלי לא מבינה מה כל הבליטות האורתופדיות
האלו רוצות ממני?
מדדתי, מדדתי, מדדתי עוד קצת.
על שני הנעליים המוכרים נשבעו לי בכל היקר להם שזה נוח ורק צריך להתרגל.
chaco נראה יותר דומה לשורש וכמשהו שיאריך ימים יותר מטבע.
אז אחרי מעט "מדדתי, מדדתי…, נוסף, (ואחרי המלצה חמה של celime הלכת על זה)
יקר (מאוד), יפה על הרגל, אורתופדי ולא נוח.

אז נכון, אחרי שלושה ימים הם כבר הרבה פחות לא נוחות.
התרגלתי לרצועות, התרגלתי לחספוס הסוליה,
הדבר היחיד שעוד לא התרגלתי אליו זה הבליטות.
מקווה להתאקלם אליהם בקרוב.
כמו כן, מקווה שהרגליים לא יתנפחו לי בחודשים הקרובים,
כי אז שום התאקלמות לא תעזור. (מעודד שזה זמני)

כמה מסקנות לעתיד:
– לא לקנות יותר שורש.
– אם אפשר, לא לקנות יותר נעל שלא אורתופדית.
יצאתי עם רגל שטוחה מכל העסק.

עדיין עייפה.

נ.ב 2017

הצקו התגלו כזוג הנעליים הכי מוצלח שהיה לי. הן נוחות, עמידות ונהדרות.

שרדו 8 שנים ורק הקיץ החלפתי לזוג צ'אקו אחר.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

29.7.2009

הידד!
נדחתה לי עבודה ועכשיו אני כן אוכל לבוא לפנטסי.קון
עכשיו הבעיה היחידה, איך להספיק להכל? התוכניה מצויינת!

נ.ב
הידד!
כרום נותן לפתע לישיר לימין!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

20.7.2009

סיכמנו ללכת עם אמא לבריכה מחר.
היא בחופש, אני לא עסוקה במיוחד.

עכשיו, אני לא באמת בן אדם של מים.
יש למים כמה חסרונות רציניים.
הם רטובים והם קרים/מלוחים
אבל בריכה, רביצה על הדשא, ספר, בקיצור, עשיתי
חיפוש ומצאתי את הבגד ים שלי.

מדדתי.
עכשיו אני תוהה אם אולי עדיף שמחר אני אשאר בבית.
🙂

אופציה אחרת, אמור להיות בגד ים שלם איפה שהוא בבגדים שנשארו בבית של ההורים.
אנסה למצוא אותו מחר.
***

מצאתי עוד עבודה!
אני מזינה לוורד שאלות סרוקות עבור מוסד לימודי.
בעיקר מתמטיקה וגאומטריה.
היום היה יום עבודה ראשון.
דיי כיף,
זה אולי לא נשמע מרגש במיוחד אבל
אני דיי אוהבת עבודה מהסוג הזה,
רוטיני ורגוע.

היה קטע דיי משעשע היום שהבחור שאחראי עלי התקשר כולו נרגש מאיכות ההזנה והשרטוטים.
זה כולה וורד עם mathtype וציור בעזרת הכלים של וורד.
כל סטודנט שנה ראשונה יכול לעשות את זה.
במיוחד שהוא צירף קובץ עם הוראות מפורטות של איך להזין את השאלות.

יתרונות:
– עבודה מהבית
– 25 ש"ח לשעה.
– שעות גמישות

חסרונות:
– הגב כואב לי
– אני עובדת ממחשב נייד, לא עמדת העבודה הנוחה ביותר לאורך זמן.

– חסרון אפשרי נוסף, לא יהיה מספיק עבודה בשביל אפילו חצי משרה.

אעדכן לקראת סוך החודש כאשר אראה איך זה מתקדם.

***
ניקי חזרה היום עם חור.
בעצם קשה לדעת ממתי החור כי ראינו אותו ממש במקרה.
בכל מקרה, היא לא מתלוננת,
מלאת מרץ,
אוכלת ושותה כמו צריך
נעקוב אחרי זה כמה ימים.
נראה, אולי נוכל לחסוך לה את הטראומה של לנסוע לוטרינר

***
החתולים שלנו יושבים מול המזגן ועושים את האפקט הבא

עובד להם לא רע.
***
זהו, הולכת לשתות מיץ תפוזים סחוט טרי (תודה רונן :-)) ולישון

אהבתם? תשתפו הלאה :)

הגב הורג אותי

פתרון טוב לכך אמורות להיות הליכות קצרות. הבעיה היא,
שכל הליכה מעל כמה דקות הפכה לאתגר.
הבטן מתחילה לכאוב ברמה שאני ממש לא יכולה ללכת.
שאלתי את הרופה,
היא אומרת שזה כואב לי, אבל לא מסוכן לבוטן
לפחות משהו,
אבל עדיין כואב לי ללכת.

תוצאה מכל העסק,
הגב הורג אותי.

***
אני כותבת סיפור ילדים.
נראה איך יצא.

אהבתם? תשתפו הלאה :)