חיים, עבודה ורצון ליצור
ראיתי את זה אצל (persephone_il) והחלטתי שאני רוצה גם.
לפחות חמשת האנשים הראשונים שיגיבו לפוסט הזה יקבלו ממני משהו שאני יצרתי, בכפוף לתנאים הבאים:
1. הדברים שאני יוצרת יכללו משהו גזור (נייר או טפט) או (אולי גדול) משהו כתוב.
2. אשמח להצעות אם אתם רוצים משהו ספציפי, אבל אני לא מבטיחה שזה מה שתקבלו. שביעות רצון הלקוח בפירוש לא מובטחת.
2. א. אפשר גם להציע שיתופי פעולה יצירתיים אם בא למישהו. שוב, בלי הבטחות.
3. סיכוי טוב שלא תדעו מה אתם מקבלים מראש, עד שזה יגיע אלכם בדואר.
בהעתק persephone:
4. אתם צריכים לכתוב פתק כזה ולהתחייב לעשות דבר דומה לחמישה אנשים. לא תעשו פתק, לא תקבלו כלום. לא ראיתי את הפתק, כאילו לא כתבתם אותו.
5. למעלה כתוב "לפחות", וזה לא במקרה. אני שומרת לעצמי את הזכות להכין דברים גם מעבר לחמשת המגיבים הראשונים, בכפוף לזמן, לאנרגיות (אין הרבה), ולכמה שיתחשק לי.
6. הדברים ישלחו בדואר או ימסרו ישירות למזמין בכנס כזה או אחר 🙂
אז תרגישו חופשיים להגיב גם אם יש יותר מחמישה אנשים (לא נראה לי שזה יקרה), כי לכו תדעו.
אני מרגישה שאני אמא רעה.
אני כנראה יוצאת לעבוד ביום ראשון.
זה צץ לפתע פתאום. ראיון עבודה, בחינה.
נשאר עוד פוליגרף, אבל לא נראה לי שזה מה שיכשיל אותי.
אז אורן קיבל בקבוק (אני קיבלתי גודש) ויום ראשון הוא כנראה הולך למעון.
ניסינו למצוא מטפלת, אבל אף מטפלת שמישהו יכול לערוב לה לא הייתה פנויה.
אז נשארת רק האופציה של המעון ובמעון של יובלים בדיוק נפתח מקום.
זה מעון טוב, מטפלת אחת על שלושה ילדים.
בכל מקרה רצינו לרשום אותו לשם מתי שהו.
כל מי שדיברנו אתו מאוד מאוד מרוצה מהמעון.
אבל… איך שהו…
הוא כל כך קטן.
ואם לא ייגשו אליו כשהוא בוכה?
מי שם ידע איך הוא אוהב שמחזיקים אותו?
איך להצחיק אותו?
איך לטפל בו כך שיהיה שמח?
אני ממש רוצה לצאת לעבוד.
זאת העבודה הראשונה שהתקבלתי אליה שאיך שהו קשורה למה שלמדתי,
אבל אוף.
אמבטיה ראשונה עם הרצועות.
הורדנו.
רחצנו.
עיסינו.
שמנו חזרה.
14 דקות מתוך ה 15 המוקצבות.
בינתיים עומדים בזמנים 🙂
החלטתי שגם את זה צריך לתעד, אז הנה.
אתמול זה קצת הציק לו אבל היום הוא כבר התרגל והיה רגוע יותר.
מסובך לשים על זה מכנסיים וגם לא מומלץ כי זה פוגע בפיסוק.
זאת אומרת שכל האוברולים, המכנסיים, החרמונת וכו' עד גיל חצי שנה שיש לו (ויש המון) יחכו כבר לילד הבא.
הוא לובש בגד גוף מתחת לרתמה, חולצה חמה מעל החלק העליון של הרתמה, גרביים ושק שינה מעל הכל, אם הוא מסכים.
בינתיים היה לו חם עם השק אבל החורף רק מתחיל.
שבוע הבא אקח 2 שמיכות פליז דקות שהביאו לו ולא ידעתי מה לעשות אתן, אביא אותם לחברה של סבא ונראה אם נצליח לתפור מהן עוד כמה שקי שינה.
יותר מסובך כל העסק.
להחליף חיתול הפך לאתגר ותרגיל במוטוריקה עדינה.
אבל הוא מתוק מתוק.
היום צחק פעם ראשונה בקול 🙂
נצמד אלי עם הרצועות כמו צב קטן.
חמוד שלנו.
