חיים, עבודה ורצון ליצור
אורן לא נותן לנו לישון בלילה. יש לו גזים. הוא רעב. הוא בודד. חם לו. קר לו. יש לו גזים. יש לו עוד קצת גזים. הוא יושן בעיקר כאשר הוא עלינו אז אנחנו ערים למחצה כל הלילה בתורנויות.
מצד שני, הוא כל כך, כל כך מתוק.
פורים (תות מתוק):
והתחפושת:
-מכנס אדום
-חולצה אדומה
-כובע טמבל
– לבד ירוק
– טפט כטיפה שחור
– חוט תפירה ירוק
– שלוש שעות
– אמא רדומה אחת
***
אה, וקיבלנו את המפתחות לבית!
אורן
לפני שבוע היינו בבית חולים עם חשד לדלקת ראות.
השבוע השתעלנו נורא ועשינו אינהלציות.
בסופ"ש נלחמנו עם חום 40.
עכשיו אנחנו סתם מנוזלים.
איך שהרופא הגדירה זאת, "ילד גן".
הוא ממש נהנה להיות במעון, אבל הוא נוטה לאסוף משם דברים.
אורן עם אינהלציה. הוא דיי אוהב את זה.
ועל הצד החיובי, האורטופד בדק את אורן והרשה להוריד את הרצועות שעה אחת יותר כל יום 🙂
הלכתי וקניתי לו מכנסיים. בשילב המליצו לקחת מכנסיים במידה 6-12.
קניתי, הבאתי הביתה. הנחתי על הילד. הם מגיעות מקצה הרגל עד קצה האף שלו.
מטופש מעט 🙂
עבודה
meee…
יש לי בוסית מעצבנת.
יש לה חזון של מאגר מידע, והיא לא מוכנה לתת לעובדות למנוע ממנה להגיע אליו.
היא רוצה, בן השאר, שאני אמצא מידע כלכלי על מכירה וקניה של תרופות בעולם. שאני אמצא מידע על מגמות שוק ושליטה באחוזי שוק על ידי חברות ומידע על תרנדים של מכירה.
אני לא יכולה. המידע הזה שם, אבל הוא עולה אלפי יורו לכל דוח, והיא רוצה את כולו.
הסברתי לה, התגובה שלה הייתה שאני לא יודעת לחפש.
אז נסעתי ליקום כדי להתייעץ עם המידען של תרו.
גם הוא אמר שאין לו מושג איך למצוא את המידע הזה בחינם.
אמר והוסיף שיש סיבה טובה שהמידע הזה עולה כמו שהוא עולה ברשת.
סיפרתי לה, היא נפנפה את זה כמשהו לא רלוונטי.
מה אפשר להגיד במצב כזה?
אז בינתיים גם אני מתעלמת ועובדת על החלקים האחרים של המאגר.
היקף עבודה דיי מטורף ודיי ברור שהיא לא מבינה את זה.
***
מגזרות
אין לי הרבה זמן לחתוך, אבל מכיוון שאני לא כותבת אז אי אפשר בלי.
מגזרת במסגרת מעגל ההחלפות (בשביל hobbit_dragon)
קטנה וכיפית לחיתוך.
של אומן רוסי אנונימי.
מגזרת יפנית, או Kirie
לפי מגזרת של אומן יפני. אין לי מושג מה השם שלו, האתר גם היה ביפנית. הגעתי אליו אחרי גיגול פורה במיוחד.
http://mochime.com/
יש לו יצירות מדהימות.
חומר – נייר כחול דקיק כמו פרגמנט אבל עם תכונות שדומות קצת לפלסטיק. כלומר, אמור לא להתחמצן, ויחסית מחזיק את הצורה של המגזרת (כלומר לא מתקמט כמו נייר… אבל כן מתקמט כמו פלסטיק שזה פחות טוב)
בנוסף, מעט "פריך" כלומר נמתח ונפגע אם החיתוך לא שלם או אם מנסים לתלוש גזיר שלא נחתך עד הסוף.
בקיצור, נתן הצלחה מעורבת. מה שכן, צבע כחול כהה מדהים.
מצאתי אותו בחנות דף חלק, בקריית שמונה.
מבחינת המגזרת עצמה, קשה, בגלל כל הקווים הדקים, אבל לא יותר מדי עבודה. סיימתי ביומיים.
התפקששה לי אחת הידיים של הנערה מימין, תוהה איך לתקן.
חתכתי אותה כדי לנסות את הדף הכחול וכדי לראות אם אני יכולה להתמודד עם המגזרות של האומן הזה, הן מאתגרות
עכשיו לבחור עוד אחת ולהמשיך.
נ.ב 2017
ואז התברר ש LJ אכל את התמונה ואין לי תיעוד של מגזרת זו. חבל
כנראה שנגמר לי החלב.
אולי זה לטובה.
ברגע שהתחלנו לתת לו בקבוקים בבוקר (במעון), התחיל להיות לי פחות לקראת הערב.
התחיל לא להספיק לו והוא התעורר שוב ושוב בלילה. לא חוויה טובה במיוחד כאשר צריך לקום בחמש לעבודה.
אתמול נתנו לו בקבוק גם כאשר התעורר בלילה. לפתע הילד היה כולו חיוכים. נראה לי שהוא הסתובב חצי רעב בערבים האחרונים. חבל וקצת באסה, אבל עדיף מילד רעב.
והבונוס, אני אוכל סוף סוף לחזור לישון על הבטן.
***
*מגזרות*
זברות – זו הייתה עבודה סיזיפית, אבל יצא יופי 🙂
ועם מסגרת
מדבקה חדשה (יחסית) לאורן, הלכה לחדר שלנו אצל ההורים של רונן.
(יכול להיות שכבר העליתי את זה כאן?)
בזמן העבודה
הכנה להדבקה
ועל הקיר
ואחרון חביב, כמעט חודש של חיתוך.
אני מופתעת לטובה שהצלחתי לעשות אותה,
חשבתי שהיא אולי כמה רמות מעל למה שאני יכולה לחתוך.
נחתכה לפי בקשתו של אבא.
נראה מה הוא יעשה עם זה.
מקווה לא להתאכזב, זה היה המון המון עבודה.
ובאיכות מלאה
הייתי צריכה לאלתר לא מעט במהלך החיתוך.
הגנה על האזור העדין של הסל, אחרי החיתוך הוא היה בעצם רשת דקיקה של רצועות של נייר.
וההגנה
היה צריך להשאיר גשרי התמיכה על האזורים היותר דקים של המגזרת, אזורים שחיברו בין האזורי נייר שנשארים תלויים מצד אחד באוויר לאחר הגזירה. נגזרו ממש לקראת הסיום.
ועוד פתרונות כאלו ואחרים, כמו למשל איך לנייד את המגזרת בסוף העבודה (בין שתי שכבות של קרטון ביצוע).
היה קשה, אבל נראה לי שיצא דיי מוצלח. מגזרת הבאה אני אעשה משהו פשוט יותר.
***
אני ממש ממש ממש ממש ממש עייפה.
העבודה היא בתור מידענית בחברת תרו פרמצבטיקה.
התפקיד הוא איתור ואיסוף נתונים במטרה להקים מאגר מידע.
לפחות החברה באזור החיוג הכללי של המקצוע שלי.
נו, סוג של צריך לשם כך תואר שני בביולוגיה מולקולרית…
תפקיד לחצי שנה,
בלי תנאים סוציאליים (אותם מתחילים לשלם שם רק אחרי חצי שנה).
אבל האמת, סה"כ, דווקא מתאים לי.
אני לא לחלוטין בטוחה במה אני רוצה לעבוד
והחצי שנה הזאת תיתן לי תוספת נחמדה לקורות חיים
וזמן להחליט מה קורה איתי.
אה, והמשכורת היא 31.5 ש"ח לשעה, שזה ב 50% יותר ממה שהציעו לי בזמנו לתפקיד במקצוע.
נ.ב 2017
שנאתי כל יום ושעה בבעבודה הזאת
***
*ילד שלי מוכשר*
אורן מנסה להחזיק לבד את הבקבוק שלו:
אורן מנסה להתיישב (1-3):
תראו כמה הילדון הזה נהנה כאשר הוא יודע שיש אמבטיה עוד מעט (והורדת הרצועות):
אורן וניקי (לפני כמה שבועות), היא גילתה שיש משהו שעושה רעש בעגלה.
בפעם ההיא נגמר טוב, כמה ימים מאוחר יותר היא ניסתה שוב, מצאה מרווח
בין רצועות הבד של העגלה וקיבלנו ילד שרוט והיסטרי.
היסטרי פעם ראשונה כי שרטו אותו ופעם שנייה כי ההורים ההיסטריים שלו שפכו על
הפצע חומר חיטוי.
אורן וניקי לפני כמה ימים, הפעם עבר יותר בשלום:
***
*מעון*
זה התחיל ברגשי אשמה מדהימים והמשיך להקלה מדהימה.
קשה לתאר כמה כיף לצאת מהבית לכמה שעות. ללכת לקניות,
להסתובב, לשבת בשקט, לעשות משהו שלוקח יותר מחצי דקה.
אז יש יתרונות במעון 🙂
ונראה שארון ממש נהנה שם.
הוא חוזר עייף, ישנוני וחייכן.
המעון נפלא. 3 מטפלות על 6 ילדים.
יש להם מפגש קבוצתי בבוקר עם שירים והפעלות,
שעות שינה ותעסוקה במשך כל היום.
עכשיו, שמזג האוויר השתפר יהיו להם גם טיולים בחוץ.
החיסרון היחיד הוא שהמעון ביובלים, וזה חצי שעה נסיעה לכל כיוון.
מצד שני, יום רביעי יש מסירה ראשונה של הבית (עדיין לא ניקלט לי שזה ממש הגיע),
אז לא נשאר עוד הרבה זמן לנסוע.
יום ראשון במעון:
