איך עושה דג?

ילד נהדר שלי.

במהלך החג ביקרנו בקיבוץ בצפון אצל ההורים של בעלי, ולקחנו את הילד לראות את פינת החי במקום.

אורן היה באקסטזה.

היו שם סוסים – קלאק קלאק עם הלשון

וכלב – הא הא

לא הייתה פרה – ממממ

לא היה דג – עם עם עם הפה.

והיו כבשים, וברווזים, וארנבים, חמוס וחתול שכולם התקבלו בהרבה התלהבות גם אם ללא קול.

מרוב שמחה הקטן אפילו למד לעשות שלום עם היד.

חזרנו הביתה, עבר יום ועכשיו כבר אין יותר חיות.

אין "הא הא", ואין "עם עם"

במקום זאת, כאשר שואלים אותו איך עושה דג, הוא עונה "דג" ופרה עושה "פהה".

ופתאום יש "אמא" ו "אבא"

שלום הוא עדיין עושה 🙂

אז מצד אחד, כיף לשמוע אותו אומר מילים חדשות, מצד שני (ובתור פולניה אמיתית, מובן שחייב להיות "מצד שני", למרות שכל קשר בניני לפולניה הוא מקרי בהחלט), לאן נעלמו כל הצלילים של החיות?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מתנות לראש השנה

זה לקח אתמול אל תוך הלילה אבל נראה לי שסיימתי את הכל 

סרגתי

לפי ההדרכה הזאת בשילוב עם העלה הזה

10 תפוחים סה"כ. אחד לכל מתנה (ועדיין חסר לי לפחות שניים שאני הולכת לסרוג בשבת)

רקמתי אל תוך הלילה

לפי הרעיון הזה

להורים שלי

להורים של גיסתי (כרמל הוא בן דוד של אורן)

להורים של בעלי

כרמל קטן מאורן בחצי שנה אבל לפי גודל הרגל, הוא הולך להיות חתול גדול

והכל היחד

מקומט מעט, אבל זה יתיישר ברגע שיכנס לטבעות שגיסתי הזמינה ואמורות (בתקווה), לחכות לנו בשמיר (קיבוץ בצפון, הורים של רונן, ראש שנה קיבוצי, לפחות לא צריך לבשל…)

(עדעון מאוחר יותר) והינה זה בתוך המסגרת, אכן התישר:

ואז ארזנו

לכל ההורים, האחים, הגסים, הסבתות, הדודות והחברים שמקבילם את המתנות בסופ"ש הזה

(ותוך כדי האריזה עוד נוספו לחלק מהשקיות צנצנות דבק, חבילת דוקים, חמש אבנים, חפיסת קלפים ("משחקי רטרו", אולי אני לא ישנה מספיק אבל חשבתי שזה חמוד) ושקיות עם פררו רושה)

והנה בעלי הנהדר מסדר את הכל כדי שאשתו המשוגעת (כלומר, אני) תסיים לצלם ותיתן לו ללכת לישון…

אפילו אחת החתולות (ניקי) נרתמה למלאכה

וזה אחרי דיון קטן שאחריו היא הסכימה לזוז מעט הצידה כדי לא להסתיר.

ועוד כמה מתנות קטנות

והמתנה לגן ולרופאת הילדים (שמקסימה ואנחנו אנחנו רואים אותה דיי הרבה)

ארוז לפי ההדרכה הזאת

מה עוד מה עוד…

נראה לי שדיי זהו.

הולכת לארוז תיקים ולהתארגן לנסיעה וללינה בקיבוץ אצל ההורים של בעלי.

שיהיה לכולכם חג שמח ומתוק!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

הגיגים אל תוך הלילה

יושבת ומכינה את אחרוני המתנות למחר. כבר כמעט אחת עשרה, מחר צריך לקום בחמש ולנסוע לעבודה. אני כבר רואה כפול.

יושבת ורוקמת. המחט שלי קהה. ישנה וקהה. מאוד מאוד קשה לרקום עם מחט קהה.

בארון מחכה לי סט מחטים חדש ונוצץ. מוזהב בקצהו. ארוז יפה יפה.

הוא שם. אבל אתם יודעים מה הבעיה עם מחט חדשה דנדשה?

היא חדה.

לפחות דקירות ממחט קהה לא כואבות כל כך.

זהו, חוזרת לרקום.

***

 

עכשיו, אחרי שישנתי קצת, שמתי לב שרשמתי את כל הרשומה עם כהה במקום קהה.

מסקנות, מילא לרקום, אבל בשעות כאלו בטוח לא כדאי לכתוב פוסטים בבלוג.

רצה לשנות.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

4.9.2010

היינו בסופ"ש בצימר.מישהו יכול להסביר לי למה אחרי יומיים וחצי של מנוחה אני יותר עייפה ממה שהתחלתי?

אורן היה אצל ההורים שלי. אני חושבת שהוא בכלל לא שם לב שהלכנו, וחוץ מהתקף הקאות ביום שישי הימים עברו עליו חלק לחלוטין.

הוא למד לעשות "איך עושה דג?" – לא מעט בזכות איה פלוטו ("ובא אליו דג ואומר לו ככה…")
הוא מתחיל לעשות דג ברגע שאני מתחילה להקריא את הספר 🙂
הוא מנסה לעשות "כלבלב" – אבל כרגע זה נשמע בעיקר כמו "אה – אה – אה" אבל גם זו התחלה.

והילדון הקטן הזה פיתח תוך שבוע חתיכת אופי. יש לו דעה על כל דבר. זה "אה!" ו "ממ!" ועוד "אה!" ולא יעזור שום דבר אם הוא לא רוצה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

31.8.2010

מה? זה החתולה. באמת!

עובדה בגינה, כל אחד עוזר.

סב!1 תראה, תראה! אני עדיין קטן!

יאמי.

אמא, אני חושב שנשאר לי קצת לכלוך על האצבע.

והנה זה עף!

(תדמיינו לכם "ספלאח" דביק על החולצה שלי)

ולסיום, שקיעה מהסלון שלנו. שמתם לב שכבר כמה ימים יש שקיעות ממש יפות?

אהבתם? תשתפו הלאה :)