לא כתבתי מספיק "טפו טפו טפו" בהודעה האחרונה

יום ראשון התקשרו מהגן ואמרו שלילד יש חום נמוך, 38.3. סיכמנו עם הגננת שנעקוב אחרי זה ואם החום יעלה אני אאסוף אותו.

רבע שעה אחרי זה, הגננת התקשרה שוב ואמרה שהיא רוצה שאני אאסוף את הילד כי הוא "לא רגוע" ושאני אסע בזהירות אבל שאבוא.

כל הכבוד לה על האיפוק, כי ברקע אני שמעתי את אורן צורח ללא הפסקה.

טסתי הביתה, ארזתי תיק חיתולים, טסתי לגן.

מתברר שהוא בכה במשך רוב השעה שלקח לי להגיע מהעבודה.

ואז הוא בכה כל הדרך לרופא.

הרופא הציצה לראות מי צורח במסדרון והכניסה אותנו בלי תור.

משם נסענו לרמב"ם, עם חשד להתפשלות של המעי .

אורן ישן קצת בדרך, תוך שהוא משמיע צלילי מצוקה קטנים בין קילומטר לקילומטר. אספתי בדרך את בעלי והמשכנו לבית החולים.

בחניה של רמב"ם הקטן התעורר בהתקף כאב נוסף וצרח כל הדרך למיון.

(הערת אגב, המיון ילדים ברמב"ם נהדר, רק שלא נזכה לראות אותו יותר).

במיון בדקו אותו מכף רגל ועד ראש.

בהתחלה בכלל חשבו שיש לו דלקת ראות בגלל שהוא נשם כל כך קשה עם כל הבכי.

אולטרסאונד לחלל הבטן הראה שלקטן יש כליות מאוד פוטוגניות אבל שאין לו שום דבר בעייתי.

בין לבין, אורן נרגע קצת והריווח בין ההתקפי הכאב נעשה גדול יותר.

בדקו אותו שוב, מיששו ושלחו הביתה.

כי זה כנראה וירלי, ואין ממש מה לעשות.

בערב אורן כבר היה הרבה יותר מרוצה, במיוחד אחרי שהצליח לטפל בבטן.

(כן, עכשיו יבוא סיפור קקי, אבל אחד מוצלח):

אורן משתופף, מאדים ומתאמץ ואז מתרומם מרוצה כולו ומחייך.

בעלי: כל הכבוד! להחליף לך חיתול או שעוד?

הילד חושב על זה רגע ואז עונה: עוד!

ומתישב חזרה.

משועשעים ונינוחים הלכנו לישון, ביום שני נשארתי איתו לשם ביטחון לעוד יום בבית.

במשך היום היה לו 38.5 ובערב זה זינק ל 40.

אתמול קם עם 38.5, בצהריים קפצתי לרופאה עבל עד שחיכינו בתור ירד לו החום.

ובערב שוב 40.

שוב אצל הרופאה.

לילד חוץ מהחום אין שום סימפטום חיצוני.

הרופאה שולחת אותנו לצילום חזה.

לפי הפיענוח של הקופת חולים, הצילום נקי.

לפי הרופאת ילדים, אולי לא.

מרשם לאנטיביוטיקה, והסכם עם הרופאה שניתן לו רק אם היום החום יעלה לו שוב.

היום שוב 39 וקצת.

אני בעבודה. בעלי עם הילד, נוסע לקנות את התרופא.

מסקנה,

פעם הבאה, יותר טפו, טפו , טפו….

***

כל כך קיוויתי שהוא יצא מהגיל של להיות חולה כל הזמן.

אתמול השכבתי אותו על המזרון פעילות שינוח קצת. הוא שכב עייף ומזיע, עם עיניים פקוחות. נשכבתי לידו. הוא הביט בי ואז

שלח יד קטנה וחמה כדי לחבק אותי.

כואב הלב.

***

וכי צריך לאזן קצת פוסטים כאלו.

נוספה לאורן מילה חדשה לאוצר המילים:

יושבים בתור לאולטרסאונד ברמב"ם. אורן מתחיל להיראות רעב ואז אני נזכרת שלקחתי איתי פתי-בר לנישנוש לעבודה.

אני מוציאה את השקית. מוציאה פתי-בר. מראה לאורן ושואלת אותו:

אורן, רוצה עוגיה?

הוא מביט בי רגע ואז עונה:

עו-גי-ה!

***

בגן שלנו מצלמים כל הזמן את הילדים ובכניסה תלוי להם לוח עם צילומי הילדים שמתעדכנים כל כמה שבועות.

בסוף השבוע האחרון ביקשנו מהם את המצלמה כדי להעתיק את התמונות הביתה.

תראו את המתוק שלנו (אזהרת הצפת תמונות):

(וכאן באים כמה עשרות טפו טפו טפו, לכל מקרה. ואיזו חמסה קטנה, ואולי מלח מים)

***

אז הנה אני, בגן:

והנה אתם, שוב עם המצלמה:

אולי שווה להתחבא?

מצאתם אותי!

אין ברירה, אמשיך לדגמן.

הנה אני משחק ברכבת:

והנה קצת אומנות:

הממ…

טעים…

הי! תראו אותי!

Why So Serious?

ואחרי אומנות מגיע התור של המוזיקה והריקוד

ושוב יוצאים לחצר. הנה אני עם החבר הכי טוב שלי.

אמא אומרת שהיינו איתו ביחד באותו החדר ביולדות,

אבל אני לא זוכר.

אני אוהב חצר. תראו! יש כאן עץ!

וגם חול!

רגע, מה זה הדברים הצהובים האלו?

מה את אומרת עושים עם זה?

חופרים?

לא נראה לי.

יש כאן גם מים

הי, לאן אתה שוחה!

ונדנדה

וכובע.

לא שלי. נשבע לכם.

וזהו.

***

עכשיו, רק בריאות.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

אורן מתוק שלי

הוא לא מסכים להגיד אבא ואמא אבל הוא אומר "הנה" ו"את זה", וגם מתכוון אליהם.

הוא גרר היום כיסא לצד הכורסה בסלון, טיפס עליו ואז ממנו טיפס אל הכורסה.

הוא למד לעשות נשיקת אוויר.

הוא בנה היום רוג'ום.

הוא יושב עם ספר ומדפדף במשך דקות.

הוא פותח ארונות שאסור ואז עומד בשקט ומחכה שמישהו ישים לב ויעצור אותו.

הוא התחיל לישון לילות שלמים.

הוא הולך.

הוא שוקל כמעט עשרה קילו ועלה מאחוזון 10 לאחוזון 50 במשקל ובגובה. (כלומר בגדים של חצי שנה יושבים עליו בול 🙂 )

יש לו חמש שיניים והשישית בדרך.

הוא, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו, טפו ועד טפו – לא היה חולה החודש.

הוא מתוק, הוא נהדר, והוא שלי 

***

מאת אמא מתלהבת לאחר יותר שעות אורן מהרגיל.

***

אהבתם? תשתפו הלאה :)

דגלים משעוונית , סלט גרזן ומסיבת יום הולדת של הקטן

רשומה שאני כותבת כבר יותר משבוע, סוף סוך היה לי זמן לסיים אותה ולמצוא את המתכון של העוגיות.

***

הדרכה לתפירת דגלים משעוונית

לוקחים מלבן ברוחב ובגובה הדגל הרצוי. מקפלים לשניים וגוזרים מפינה לפינה.

מתקבל משולש שווה צלעות – זו תהיה הגזרה שלנו.

לוקחים בעל מתוק, משיבים אותו עם שעוונית, גזרה ועט ונותנים לו להעתיק את הגזרה עד שנגמר לו העט, השעוונית או הכוח. שולחים את הבעל לנוח אחרי העבודה הקשה ויושבים לחתוך את כל הדגלים משעוונית. ממשיכים עד שנגמרים המספריים, השעוונית או היד.

יושבים לתפור.

מניחים משולש של דגל על משולש. שמאל על שמאל ותופרים מפינת הבסיס, לקודקוד, לפינת הבסיס השני.

גוזרים את שני השוקיים הארוכים עם מספרי זיגזג.

ממשיכים עד שנגמר החוט במכונה, הכוח, או הדגלים.

מכינים סרט אלכסון. (תודה יאמה!)

מכינים עוד סרט אלכסון.

חושבים על זה קצת ומכינים רצועה אחת ארוכה של בד ואז הופכים אותה לכמה מטרים של סרט אלכסון.

יושבים ותופרים את הדגלים אל תוך הסרט אלכסון.

הולכים, מעירים את הבעל ומתלהבים מהתוצאות.

***

מתכון לסלט גרזן מפירות

סלט פירות גרזן = כל מה שיש במקרר + קובו + קרמבולה + פקאן מסוכר.

 

חשוב – כאשר בוחרים קרמבולה,

1. לבחור עם האף. אם אתם לא מריחים ריח מתוק מהקרמבולה, או לפחות ריח נחמד כלשהו אז סביר שיהיה לה טעם של מלפפון, אם בכלל.

2. להוריד את הפינות הירקרקות של הצלעות של הקרמבולה. הן אמורות להיות מרות.

חשוב כאשר בוחרים קובו –  להשאיר משהו לאורחים.

***

מתכון לעוגיות בריאות

חמש דקות עבודה ומתקבלות עוגיות מאוד מאוד טעימות ובריאות.

מתכון:

3 כוסות של פירות יבשים

7 כפות קמח

5 כפות סוכר

כפית אבקת אפיה

2 ביצים

לערבב היטב

לשטח דק דק בתבנית אפיה

200 מעלות, 10 דקות

לחתוך ישר אחרי שמוציאים מהתנור.

תענוג, ומכיוון שניתן לגוון עם הפירות היבשים יוצא טעים ומפתיע כל פעם מחדש.

הפעם הכנו עם – תפוח מיובש, חמוציות ותערובת אנגלית (קליפות הדר במגוון צבעים)

מיותר לציין שבעלי הוא שמכין אותן, נכון?

מוכשר שלי 

****

מסיבת יום הולדת של הקטן

ההכנות:

אורן עזר ועשה בדיקת איכות לסלט הפירות.

כרמל (הבן דוד של אורן) עזר ועשה "אגו!"

המתנות:

איזה גיל כיפי. רוב המתנות יותר גדולות ממנו 🙂

המממ… מעניין מה יש שם.

אנשים, שכחתם שהילד פשוש?

לא נורא, יהיה לשנה הבאה 🙂

אפילו זאתי החתולה בא להתעניין.

תודה לכל מי שבא,

היה שמח

אהבתם? תשתפו הלאה :)

יום ההולדת של הקטן בגן וכתרים מלבד

זה התחיל לאט לאט. בלוג אחד, ואז שני. כתר פה וכתר שם. כאשר הגיע הזמן למסיבת יום ההולדת של אורן ידעתי שהוא הולך לקבל כתר.

גיגלתי, קראתי, הסתכלתי, מצאתי הדרכה נהדרת, ויומיים לפני היום הולדת ישבתי לתפור.

 

***

מה עושה אמא לא שפויה שיש לה דלקת בגיד ביד והיא בקושי יכולה להזיז אותה? מובן, יושבת לתפור כתרים מלבד ;)

***

אבל רגע, יש כזה מבחר, איך בוחרים אחד?

ורגע, צריך גם להביא משהו לילדים בגן, לא? ואיפה יש לי זמן ללכת לחנות?

ואני כבר תופרת.

ויש רק שישה ילדים…

אז,

הכתרים לפני הגומיות:

וביחד:

ועם הגומיות:

(דמינו אתמול בלילה, אורן יושן ומהמהם משהו בזמן שאמא קצת לא שפויה מנסה למדוד עליו כתר)

זה ברווז (אם מישהו בולבל על ידי ההבאה המטורפת מעט):

ובהשראת סדנת החבובות שתמונות ממנה עלו לפורום טקסטיל:

ועם צפרדע:

וכל החבורה ביחד:

ובשימוש:

(אזהרה  אמא מתלהבת והמוני תמונות של הילד ממסיבת יום ההולדת בגן)

(נ.ב

אחרי המון מחשבה הכנו (כלומר בעלי הכין) כדורי שוקולדבמקום עוגה. עבד טוב, עם כמות מינימלית של נזק ולכלוך היקפי).

אז, ילד, כתרים ותמונות:

יותר מדי שוקולד…

ושתי תמונות אחרונות, בחוץ עם אבא (שעזר, והיכן כדורי שוקולד, ותמך, ועודד, וצילם):

לשם!

מזל טוב קטן שלי 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

אורן בן שנה

תרשו לי לחזור על זה.

הילד שלי.

בן שנה!

לא נקלט, פשוט לא נקלט. מתי זה קרה? איך מבעיטות קטנות בבטן זה הפך לילדון נהדר שמתרוצץ (או לפחות מנסה להתרוצץ) ברחבי הבית?

אוהבת אותך קטן שלי, אין לי מספיק מלים כדי להגיד לך עד כמה 

נ.ב

ושווה להזכיר, הוא התחיל לנסות ללכת היום. עוזב קיר/שולחן/יד ומנסה ללכת. בינתיים השיא הוא 4 צעדים 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)