מכנסי פליז דו שכבתיים ודו צדדיים

הילד בגן. אני יושבת בבית עם שפעת. כואב לי הראש ויש לי סחרחורת ואני פוחדת לנהוג.

על האף הסתום שלי והשיעול והגרון הכואב אני אפילו לא אדבר. סביר שרובכם מכירים את זה השנה מקרוב.

כמעט כל מי דיברתי אתו חולה בשפעת או מחלים מאחת.

בכל מקרה, מכיוון שלי יש צמרמורות וקר, החלטתי שבטח גם לילד קר.

אז אני יושבת ותופרת לו מכנסיים.

מכנסי פליז זה דבר נפלא, רק מה, הרוח חודרת דרכם כמו דרך מסננת והם, לפי דעתי, לא מספיק מחממים לחורף.

אז החלטתי לנסות לתפור לו מכנסי פליז דו שכבתיים. הרוח עדיין חודרת, אבל פחות והם תענוג למגע.

בזמן האחרון הסתובבה בפורום טקסטיל המלצה לקנות כרבוליות פליז ולתפור מהן. הן הרבה יותר זולות מאשר לקנות בד פליז בחנות בדים, אבל אני ממליצה בכל זאת ללכת ולקנות בד.

א. הכרבוליות  ברובן אינן פליז איכותי ויהפכו כדוריות ומסכנות אחרי כביסה או שניים.

ב. אם מחפשים, יש פליז פרוותי ונהדר עם סיבים ארוכים ומגע רך ששורד כביסה מצויין ובאופן כללי נראה הרבה יותר טוב מהפליז הרגיל.

אם אתם מהצפון, אני ממליצה לקנות בבדי דניאל, בפאסאג' בקרית אתא, ליד "יש". הפליז אצלו עולה 28 שקל למטר, אבל זה הפליז האיכותי והטוב ולא הדק והזול.

שבוע הבא אני אנסה לקפוץ להדר ולראות איזה פליזים יש שם, אבל בינתיים, נחזור לענייני מכנסיים.

התפירה היא לפי הגזרה הפשוטה של מכנס משני חלקים זהים.

הסגירה מלמעלה היא לפי הסגירה בהדרכה הזאת

במכנס הבא אנסה לזכור לצלם ולעלות הדרכה של תפירת שני המכנסיים ביחד למכנס אחד.

אם מישהו מכיר קישור להדרכה כזאת מצולמת, אשמח מאוד לקישור. קצת אלתרתי כאן ואני אשמח למצוא דרך יותר פשוטה לעשות זאת.

והתוצאה:

והפוך

וסימון האחורה במכנס הירוק אפור:

במקור פשוט תפרתי לשונית כי חשבתי שהוא ילבש אותו עם הירוק כלפי חוץ, אבל אחרי שסיימתי, אהבתי דווקא את השילוב השני אז כדי שלא תהיה לו לשונית שבולטת החוצה, תפרתי אותה מטה אל המכנס. את האמת, יצא טוב. תוהה אם כדאי לקנות סרטים עם הדפסים כדי לעשות לשוניות תפורות כאלו גם למכנסיים אחרים שלו.

וקצת עם דוגמן הבית:

אז אני חולה כאן, אבל לפחות כיף לדעת שלילד כרגע חם וכרביל 🙂

***

ואם כבר, עוד תמנות אורן שהצטברו בזמן האחרון ועוד לא העליתי.

(נראה לי, או שאני ממש משתמשת בתפוז כבאלבום תמונות  ?)

אורן עם הבן דוד שלו

אורן לוקח את העניין לידיים ולא מסכים שלעוד מישהו יהיה כובע כזה

אנחנו בוחנים את עניין הכפפות לילדים.

אורן לא ממש אוהב את הרעיון

ותמונה ישנה מאילת

ועוד אחת

ועוד תמונה עם הבן דוד

אחרי מקלחת:

הפיירי מאחורה משמש לכביסה ראשונית של הבגדים של אורן אחרי הגן. סבון כלים מוריד כל כתם 🙂

ובבריכה:

שוחה לבד 🙂

ומה אורן חושב על כל הצילומים האלו?

אבא! עזוב את השיער שלי! לא!

זהו! ברוגז!

ובגן משחקים:

ואחרון חביב:

(הדודה, הדוד, הבן דוד ואורן)

אני אוהבת את המשפחה שלנו

שבוע טוב!

והמון בריאות לכולם

אהבתם? תשתפו הלאה :)

תכירו "את זה"

בעלי קורא לו חמור, אני קוראת לו "כלב סקוטי"

הכנתי את הכלבלב הזה לפני קרוב לשנה, כאשר רק התחלתי להתנסות בתפירה. הוא עשוי מחולצה ישנה שלי וממולא בשארות בד מאותה החולצה. הוא עקום ויש לו כתם חום גדול על התחת (אחרי שהוא נכנס לפיו של הילד רגע אחרי שגם שוקולד נכנס לשם).

אורן קורא לו : "את זה!" וכרגע זה החבר הכי טוב שלו והם הולכים לכל מקום ביחד.

מה אני אגיד לכם, לפחות זה שיפור מסוים מהחבר הקודם שלו, חבילת הטישו.

למה אנחנו בכלל טורחים לקנות לו צעצועים ?

***

וקצת (בסדר, המון) תמונות אורן, במיוחד בשביל הסבתא שאני יודעת שגם קוראת כאן וביקשה רשומה חדשה עם תמונות:

בטיול באלוני אבא שהגענו אליהם בעקבות "קולאג'י סייל" שהיה שם.

אמא: אורן, איך עושה פרה?

אורן : מממ

אבא: אורן, תראה!

אורן: מה זה?

אורן: הצילו! זה זז!

מטיילים על אבא

אורן: מה זה?

אצטרו – מה? אצטרורבל? למה זה טוב?

אה, לדברים הרגילים.

אוקי, סיימתי

אבא: עוד אחד?

אורן: לא, זה בסדר, אני כבר לא רעב

מה עכשיו?

הידד!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פרויקט מומינים חלק ב` וחצי

נרקם במסגרת החלפה פרטים עם חברה טובה.

היא הביאה לי את "עמק החיות המוזרות" של טובה ינסון. ספר בן עשרים וקצת במצב שמור להפליא.

ובתמורה הכנתי לה מאי בקומקום כמו שרקמתי לעצמי כאן

אבל באמת, הרי לא מעניין לעשות בדיוק אותו הדבר, נכון :-)?

אז ניסיתי כאן לראשונה את התוספת של הצבע לרקמה שנראה לי שכבר כל הרשת ניסתה חוץ ממני.

השתמשתי בעפרונות אקוורל, לפי דעתי יצא ממש חמוד ושמח.

ומאחור:

וליד המאי הקטנה שלי.

בכנות, אחרי שראית את התוצאה, אם לא הייתי פוחדת שאני עלולה לתלוש את הבד מהחישוק הייתי צובעת גם את המאי שלי 🙂

ההחלפה הגיע ליעדה היום.

כיף לי וכיף יהיה לאורן כאשר יגדל מספיק כדי שניתן יהיה להקריא לו מהספר הנפלא הזה.

תודה סקיפי!

ושנה טובה

***

נ.ב

אתמול היינו אתו אצל רופאת המשפחה כדי להראות לה משהו לא קשור ואמרתי לה שהוא משתעל.

היא הקשיבה, אמרה שנשמע כמו וירוס והכל בסדר ושעתיים אחרי זה, זינק לו החום.

מאז אתמול, 40 חום. הוא חם, רטוב ומתכרבל, עם פרצי מרץ קצרים אחרי כל מתן נורופן. יושן. לא יושן.יושן חצי מעולף.

ובנוסף להכל גם יוצאות לו שיניים מכיל הכיוונים.

קטן מתוק שלי, שבשנה החדשה תדע הרבה בריאות, כי את כל הוירוסים הקיימים אתה כבר מכיר בעל פה.

 

נ.ב 2

שש בבוקר. אני החצי רדומה במיטה. שיחה בסלון בין הבעל לילד.

אורן: אתזה!

בעל: את זה?

אורן: לא!

בעל: את זה?

אורן: לא!

בעל: ?

אורן: אתזה! אתזה!

בעל: את זה?

אורן: זה! זה! זה! כן!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

סטייל? אצלי?

כיף

נבחרתי לבלוג של סטייל על ידי mAmA MiSiSiPi ,  מ י כ ל פ וכתוממה

מרגש לדעת שמישהי חושבת שלבלוג שלי יש סטייל.

עזבו, אני עוד בשלב שמרגש לדעת שבכלל קוראים את הבלוג שלי 🙂

אם הבנתי נכון אני אמורה לרשום 8 דברים שלא ידעתם על עצמי ולבחור 8 בלוגים עם סטייל.

אז הנה זה בא:

קצת דברים שלא ידעתם עלי :

1. אני עוסקת באומנות שימושית קצת יותר משנה. התחלתי בזמן ההריון עם אורן עם מגזרות ועכשיו אני תופרת, סורגת, רוקמת ומציצה לתחביבים נוספים.

לפני שיצרתי מעשי עם הידיים, כתבתי. דיי הרבה ודיי בסדר.

http://www.blipanika.co.il/?author=164

הפסקתי כאשר נכנסתי להריון ועד היום מתקשה לכתוב יותר משורה פה ושם.

כותבת בעיקר מדע בדיוני ופנטזיה. ניהלתי את פורום הכתיבה של הג'אנר בתפוז במשך קרוב לשבע שנים עד שפרשתי מחוסר זמן.

2. היכרתי את בעלי במפגש של מדע בדיוני בטכניון. על המסך הקרינו את spaceballs, או את הנסיכה הקסומה (הגרסאות של שנינו חלוקות). הוא התיישב מאחורי ובהמשך כל הסרט ציטטנו סצנות מהזיכרון. ואז הסרט נגמר, והדליקו את האור, וראיתי אותו. וזהו 🙂

3.  אני כותבת עם שגיאות כתיב. אם מישהי עוד לא שמה לב.

4. אני סובלת נורא מקור. נורא. נתפס לי הגב תוך שנייה. מסתדר מצוין על לגור על הר בגליל ;)

5. שונאת מים.  מבחינתי יום בילוי מושלם בברכה זה לשבת בצל עם ספר.

6. לוקח לי המון זמן לזכור אנשים. לא זוכרת פנים. לא זוכרת שמות. ואם זוכרת אחד מהם, אז לא מקשרת אל השני. זה הופך את הביקור בכנסים לחוויה. מתברר שאני מסוגלת לדבר במשך כמה ימים עם בן אדם שאני מכירה כבר שנים וכל זה בלי לזכור איך קוראים לו.

7. אני אוהבת ספרים. אוהבת לקרוא. אוהבת לאסוף אותם ומאוד אוהבת לתת את הספרים שאהבתי לקרוא גם לאנשים אחרים. יש לי ספריה נחמדה בבית, וחלק נכבד ממנה מטייל בכל רגע נתון אצל מישהו אחר. היתרון, תמיד יש מקום לקנות ספרים חדשים. חיסרון, יום אחד כל הספרים שלי יחזרו הביתה, ואז איפה אני אשים אותם?

8. השם שלי הוא לא יולי, באמת. למרות שרוב המכרים שלי קוראים לי ככה.

 

ושמונה בלוגים, שלפי דעתי יש להם המון המון סטייל :

הבלוג של 68yafa

המזבלה לעיצוב

הבלוג של דנדושה76

הבלוג של הקטנה באלפי ישראל

גיזרה פרטית

ולא בעברית אבל מהארץ:

creative jewish mom

וכמה בלוגים לא של אומנות שימושית, כי לפי דעתי יכול להיות לא מעט סטייל גם בבלוג שהיצירה בו היא מילים.

מדע אחר – בלוג מיוחד על מדע, חיים ולא מעט הומור

אין ידיים אין אגוזים – ציניות בע"מ. בחלק הרשומות אני לא יודעת אם לבכות או לצחוק. שווה מבט.

***

זהו, לקח לי כמה שבועות סוף סוף לסיים את הרשומה הזאת.

תודה לכל הבנות שבחרו בבלוג שלי כבלוג עם סטייל ותודה לכם, כל הקוראים והמגיבים 

מקווה לחזור לכתוב בתדירות גבוהה יותר.

מצד אחד כיף לי בבית, מצד אחר, לא מצליחה להיכנס לסדר יום שיאפשר גם להספיק דברים כמו שצריך.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

לאן נעלמתי…

אני קמה בשש בבוקר.

עושה הליכה בשבילי הישוב,  מביטה על הזריחה, וסופגת השראה להמשך היום.

מארגנת ולוקחת את הילד לגן.

חוזרת הביתה, שותה קפה ויושבת ליצור.

אני סורגת, תופרת, חותכת.

קצת מנקה, אוכלת משהו וחוזרת לכל זה.

או לפחות זה מה שתכננתי לעשות 🙂

במציאות, סיימתי לעבוד ביום שלישי בבוקר ובערב היה לי ראיון עבודה למשרה חדשה.

אז במקום כל המופיע למעלה, אני יושבת מול מחשב ומחפשת מידע בשביל פרויקט ניסיון/ הוכחת יכולת.

מצד אחד, הידד, עבודה! (וממש טובה)

מצד שני, היצירה שלי  . כל כך חיכיתי לקצת חופש 🙂

אז אני קצת נעלמת, לפחות עד סוך השבוע הבא, עד שאסיים את הפרויקט.

תחזיקו לי אצבעות, אני ממש רוצה את העבודה הזאת 

 

נ.ב

מכל התוכניות לחופש, הדבר היחיד שמימשתי זה ההליכות בוקר.

לא יודעת אם אני אתמיד בזה.

בתיאוריה, זה נשמע ממש כיף.

במציאות, קר בשש בבוקר

ואני רוצה לישון 

אהבתם? תשתפו הלאה :)