תכירו את פשושית

אני הולכת לדבר עליה דיי הרבה בחודשים הקרובים אז חשבתי שכדאי לעשות היכרות רשמית.

יש לה את האף של אבא (תודה לאל)

ואת המוכנות להצטלם של אמא

היא רק בת 18 שבועות וכבר עושה לאמא חיים קשים.

אין לי תיאבון. אני עייפה. כואבת לי הבטן בזמן הליכה. יש לי סחרחורות.

שן בינה שהחליטה לצאת דווקא עכשיו (ואין לה לאן), דלקת בשורש כף היד (ואסור לקחת כדורים)

מצב רוח שקופץ מעלה מטה, דליות ושאר התענוגות של הריון

אני מתבכיינת כאן קצת, אבל אני יודעת שזה סה"כ הריון דיי קל.

טפו, טפו, טפן

לחץ דם נמוך, אין סוכר ואין בצקת.

 

פשושית שלי, תרחמי קצת על אמא שתוכל לחזור ללכת והכל בכלל יהיה נהדר 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

לילות לבנים ובכלל

חודש מאי היה חודש עמוס. כמעט כל יומיים היו לנו חגים, אירועים משפחתים, ימי הולדת (בין השאר גם שלי), עוד חגים ואפילו חתונה יוצאת דופן ומגניבה בספארי.

חודש מאי היה חודש עמוס והוא עוד לא נגמר.

כתוצאה מכך נסענו לרוחבה ולאורכה של הארץ, עם לינות מפעם לפעם אצל ההורים של בעלי ועם חזרות מאוד מאוחרות הביתה.

אורן נהנה מאוד מהתקופה הזאת (שעוד לא נגמרה, כבר אמרתי?)

אבל נראה לי שלכל העומס הזה היה גם מחיר (ואני לא מדברת על צינון ו 40 חום שהיו לנו פעמיים החודש).

עד תחילת מאי, אחרי ארוחת ערב טובה הוא היה ישן עד ההשקמה שלו לגן, אבל בשבועיים האחרונים הוא הפסיק לישון לילה שלם.

הוא מתערר כל לילה מספר פעמים, לפעמים בצרחות ולא מסכים לחזור לישון בלי בקבוק של אוכל (שאותו הוא גם מסיים).

אז אני תוהה לעצמי,

חודש עמוס והורים שקצת טרטרו את הילד או פשוט קפיצת גדילה?

כי הוא ממש מסיים את הבקבוקי אוכל האלו, לפעמים גם 3-4 בקבוקים בלילה.

וקצת אנקדוטות של אורן:

ספארי, מול המכלאה של הפיל.

אורן מסתכל, מסתכל, מסתכל עוד קצת ואז מתחיל להתלהב, מקפצץ, מצביע למטה וצועק: "גה גה!"

על הברווז הקטן שהסתובב לו למרגלות הפיל.

***

אורן עוזר לנקות אחרי היום הולדת שלי:

זהו, נראה לי שמספיק לרשומה אחת 🙂

רק נ.ב אחד קטן

המתכון של "כדורי פנינה" מאודים זכה לביקור בעמוד השער של תפוז, הידד!

 

טוב, נ.ב אחד נוסף

הולכת להיות לנו בת!

 

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

רגעי בוקר…

מזמן רציתי לעשות פוסט כזה 🙂

***

ביריד בעולמות מכרתי 7 מגזרות ו 4 כובעים סרוגים, כמעט את כל מה שהבאתי לשם.

בימים הקרובים אעלה רשומה בנוגע למשלוח מגזרות בדואר, למקרה שמישהו תהה איך זה שורד את המשלוח.

שבוע טוב לכולם

מבטיחים לנו גשם בסוף השבוע,

ואני רק רוצה לומר :  שבוע נפלא לכולם!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

רוץ בן סוסי

נסענו לטייל לכרמל. זאת הפעם הראשונה שהגענו לשם מאז השרפה הגדולה.

בהתקרבנו לבית אורן מצאנו את מסעדת קאטבלו. מסעדה שבילינו בה פעם באירועה מאוד מוצלח ושמחנו לראות שהמקום שלם ועובד. מסביב למסעדה ישנה חוות סוסים וברגע שאורן הבחין בסוסים מחלון האוטו ידענו שאין ברירה אלא לעצור 🙂

אורן אוהב סוסים, אפילו מאוד.

במקום, בנוסף לסוסים שניתן לראות מקרוב, ניתן גם להרכיב ילדים על הסוס לכמה סיבובים. תראו את הפרש הקטן שלי 🙂

הוא רכב שניים וחצי סיבובים ואז הסוס נחר ואורן בבאת אחת רצה "אמא!" (נו יותר נכון "אבא!" אבל הוא התכוון אלי, נכון ?)

משם המשכנו למוזיאון לאומנות יפנית בחיפה היכן שמתקיימת החודש תערוכת עצי בונסאי. אחד העצים, או יותר נכון, חורשה שלהם, הם של אבא שלי, שעוסק בתחום כבר לא מעט שנים. עצים לא צילמתי, אבל צילמתי עת אורן מתרוצץ במקום:

ועם סבתא:

***

יופי. כבר הרגשתי שאני מזניחה את הפן "המשפחתי" בבלוג 🙂

אחרי הכל, זה לא רק בלוג יצירה.

***

אורן למד להגיד "לארוצה". בדיוק ככה. כמילה אחת. ונכון להיום זו המילה האהובה והעיקרית שלו. "לארוצה!" ואולי איזו צרחה קטנה, כידי שיהיה ברור שהוא מתכוון לזה. לא ממש עובד לו, אנחנו בעיקר צוחקים על הניסיונות שלו לתמרן. קצת מכעיס אותו שאנחנו צוחקים בזמן שהוא צורח, אבל מצד שני הוא לא מנסה לאורך זמן כי כבר הבין שאין טעם.

מקווה שנצליח להתמיד עם זה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כובע כמעט מוצלח לקטן

סיימתי כובע נוסף לקטן. הפעם בול במידה.

נסרג לפי ההדרכה הזאת

סרגתי עם מסרגה 6 עם חוט שמתאים למסרגה 6, בלי לשנות דבר נוסף מההדרכה (שמיועדת למידת מבוגר)

יצא בול 12-18 חודשים. אולי טיפונת גדול יותר.

רגע, עוד שינוי, את העמוד שטוח שההדרכה ממליצה לעשות סביב האוזניים החלפתי בחצי עמוד סביבס כל הכובע, לפי דעתי זה נראה יותר "גמור" ככה.

מאוד מאוד קל לסריגה.

תראו איזה יופי של חוט (נקנה בצמר לואיצ'י בכרמיאל).

אבל רגע, למה הכובע מדוגמן על אמיגורימי חצי גמור ולא על אורן?

מסיבה מאוד פשוטה, שאחרי שאורן מדד אותו פעם אחת, הוא נתן לו משיכה טובה והפונפון החליט שהוא לא רוצה להישאר יותר על הכובע.

יש אולי למישהו עצה איך לעגן את הפונפון לכובע בצורה ממש טובה בלי שהפונפון יתפרק לי בתהליך?

אין לי עוד מהצמר הזה. יש לי מספיק זנבות חוט לנסיון חיבור אחד בדיוק. הפונפון דיי כבד, וחיבור בנקודה אחת לכובע לא יחזיק אותו במקום.

רעיון, מישהו :-)?

***

אני בריאה !

או לפחות בדרך ללהיות בריאה.

החלטתי שמספיק. קניתי תערובת פרפופליס- אכנציה- דבש ומבררת עכשיו על חוג טאי-צ'י באזור.

כושר + דברים בריאים + ויטמינים? (ברגע שאגיע שוב לבקר אצל הרופא) ויהיה בסדר.

מספיק עם השטויות האלו.

 

נ.ב

זה התערובת פרופוליס-אכנציה.

(עושה פרסומת "סמוייה" למכוורת)

החיסרון היחיד הוא שאני לא אוהבת דבש 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)