חברה שלי עזבה עם משפחתה למקסיקו. לא התראינו קרוב לשנה, פיספסנו ימי הולדת, ימי נישואים ומה לא. בנוסף, אני לא כל כך טובה בלשמור על קשר. עכשיו, כאשר שוב יצא לנו להיפגש, רציתי להביא לה משהו שיגיד שלא שכחתי ושאני מתגעגעת גם אם אנחנו כמעט ולא מדברות.

תפרתי לה תיק עירית. בד חיצוני, בד איקיאה מקסים ובד פנימי, בד נחלה ירקרק ועדין. הכיס, בד ריפוד שקיבלתי בזמנו מתנה מאמא מיסי.

ומקרוב

ומחזיק מפתחות. ניסיון חדש שלי. לא ניסיתי לתפור כזה עד עכשיו. מקווה שיהיה שימושי.

והנה אורן בא לעזור לארוז:

והשאל:

נסרג מהחוט שתיארתי כאן

חברה יקרה, את יודעת מי את 🙂

תתחדשי

השאל נסרג לפי התרשים הבא:

מזהירה מראש, הפוסט הולך לעסוק בתחפושת פורים ויכיל המון המון המון תמונות 

אז, אם אתם קוראי בלוג חפים מפשע, אתם מוזמנים לגלול מטה או לעבור לפוסט הבא ואם אתם חובבי המוני תמונות, או בני משפחה,

תתרווחו בנחת ובוא לראות.

נ.ב

אני רוצה באותה ההזדמנות להודות לבעיקר פורמת על כך שהכירה לי את התוכנה החינמית להכנת קולאג'ים http://www.picnik.com

ואת ההדרכה לתוכנה שנמצאת כאן. פשוט, מהיר וחינם.

התחפושת של הקטן הורכבה השנה ממספר חלקים:

כובע סרוג (אפשר לקרוא על זה יותר כאן)

 

2 טוניקות שונות – יוצאות שיניים ואורן מירר כאילו אין מחר.

 

 טוניקה אחת מפליז עם תך שמיכה מסביב  וטוניקה אחת מבד דמוי זמש ירוק

מכנס מבד דמוי זמש ירוק

חגורה מרופדת עם אבזם סרוג (שהורד בסוף כי היה גדול מדי לילד)

אפודה פרוותית עם כפתורי עץ ( הפרווה משוורץ פרוות בנחלה, ואוו, חוויה של מקום, גם אם יקר)

גרזן בד אימתני (לא, זה לא לבד. זה בד פרוותי מעט לחלק המתכת ובד ריפוד לידית)

וכמה תמונות מתהליך התפירה:

מה קורה כאשר גוזרים פרווה?

הגזרן ששימש כהשראה לגרזן שלנו (תודה לגוגל):

המקור לגיזרה של האפודה הפרוותית:

 http://www.dana-made-it.com/2008/07/tutorial-and-pattern-frontier-vest.html

***

ובשימוש:

יום שישי – תהלוכת פורים בגן.

(מתחילה הצפת תמונות. לא הצלחתי לבחור מה להשמיט, והבלוג ממילא משמש קצת כמו אלבום תמונות, אז תתכוננו)

בגן עם אבא, לפני היציאה החוצה.

אבא? מה אתה עושה כאן?

הממ… הגזרן דיי טעים…

יוצאים החוצה.

אמא? גם את כאן?!?

ומתחילם ללכת

והולכים

והולכים עוד קצת. מתחיל להיות מעניין מסביב. תראו את זה! ואת זה! ואת…

עצירת מנוחה קצרה:

לא לשכוח לשתות:

ואפשר לחזור לטייל. הפעם לבד. הממ… מעניין כאן…

אולי נבנה משהו?

לא רע…

כל הכבוד על העבודה!

אני מתחיל להרגיש כמו ויקינג אמיתי…גררר!!! תראו כמה אני מפחיד!

אבל ויקינג עם נפש שפתוחה לשירה! תראו: "פלוטו כלבלב מקיבוץ…."

לאיפה כולם הלכו?

מה, זהו? חוזרים לגן?

נו, אם אין ברירה…

טוב שיש פורים גם ביום ראשון 🙂

ותמונות נוספות.

עם סבא וסבתא רבה:

בסיבוב בגרנד עם חברה טובה שהסכימה לתת סיבוב במכונית שלה:

בנוסף, נפגשנו ליום יצירת תחפושות פורה במיוחד עם גיסתי, אמא של כרמלון. אז קבלו את צמד הויקינגים שלנו בהופעה משולבת.

***

חודש של עבודה. תכנון, קניית בדים. תפירה. פרימה ושוב תפירה. הכל בשביל שעתיים וחצי של תחפושת 

אני אוהבת את פורים 🙂