מגזרת חדשה – ישנה

חדשה, כי סיימתי אותה היום.

ישנה, כי אני חותכת אותה כבר מספר חודשים (עדכון 2017 oh my sweet summer child….היו ימים שחודשים למגזרת הרגיש לי ארוך…)

איפשהו במאי פיתחתי דלקת מאוד לא נחמדה בפרק כף היד. התברר שבזמן הריון אסור לקחת אף אחד מהכדורים והמשחות שעושים פלאים במצב רגיל. שלושה חודשים הסתובבתי עם מגן לפרק כף היד. רק לפני זמן מה חזרתי לחתוך, רק כדי לגלות שמאוד קשה להיכנס ליד השולחן עם בטן שרוצה חדר לעצמה 🙂

בכל מקרה, בימים האחרונים יש לי דחף לסיים דברים אז הושבתי את עצמי וסיימתי לחתוך אותה.

המגזרת היא של אחת האומניות האהובות עלי, Nikki McClure

והיא מיועדת להצטרף ולהיטלות לצד מגזרת טעם פטל שלה שחתכתי אי שם באפריל. נראה לי שהן ישתלבו ממש יפה ביחד.

חומרים: בריסטול שחור, משטח חיתוך וסכין יפנית עם להב 30 מעלות.

מידות: קצת יותר קטן מ A4

תמונות נוספות:

עם דף השאריות

ומקרוב:

ועוד יותר קרוב:

ותקריב על הקן בין השיבולים:

ולשם תחושת קנה מידה, תראו את סיכת השדכן ליד הכובע של האמא:

מקווה לקחת את זה מחר למסגר 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

זוג מהודר

אדון תרנגול וגברת תרנגולת, שניהם מגונדרים ליציאה לכפר.

המגזרת היא של האומנית האהובה עלי  Angie Pickman, aka Rural Pearl

הנייר הוא מלה כחול של איקיאה, שבזכותה של בחורה נחמדה במיוחד יש לי מלאי חדש שלו 🙂

תודה מירב!

אז קבלו אותם, האדון:

והגברת:

עוד כמה תמונות של הזוג:

וכמה תמונות ממשטח העבודה:

ואיך האצבעות שלי נראות תוך כדי העבודה?

הדוגמה מודפסת והדיו לא ממש רוצה להישאר על הדף 🙂

(ובעקבות כך, תזכורת לעצמי: לא לגרד את האף בזמן החחיתוך, במיוחד לא עם היד של שמחזיקה בסכין. א – זה חד. ב – נשארים כתמים שחורים)

ממש נהניתי לחתוך את הזוג הזה. הוא מקסים ואני ממש נהנית לחתוך את כל הפיפסים הקטנים שמרכיבים את הדוגמה.

 

ממשיכה למגזרת הבאה,

שבתקווה תהיה מגזרת מקור ישראילית של ציירת מוכרת ומוכשרת מאוד.

למה מקווה?

כי היד שלי שוב הורגת אותי.

אני מתחילה לשקול ברצינות לחבוש את פרק כף היד במשך היום.

שבוע טוב לכולם,

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מלינזה

תכירו את מלינזה.

מלינזה היא סוג של חתול בספרדית. ספציפית, חתול שמנמן "מעט", שאוהב לישון פרוס על כל משטח זמין, ושבעת נחיתה עושה ספלאח מלא חן אך לא חתולי בעליל

אם אתם יודעים ספרדית אתם מבינים למה קוראים לה מלינזה.

הציור הוא חלק מפרויקט מגזרות מקור ישראליות שאני מריצה והוא צוייר על ידי רביד ברק-מיכאל (להק דגים, שתי כבשים על ענף).

היה תענוג לחתוך את המגזרת הזו ולראות את הפרח והחתולה עולים מתוך הנייר 🙂

ציור המקור:

צילומים נוספים של המגזרת:

והדף המגן

ועוד צילום של מלינזה

היא (בצורה לא משוחדת לחלוטין) נהדרת

***

שבוע טוב,

ממשיכה למגזרת הבאה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מבט קדימה

התמונה היא מתחום האנימה (אנימציה יפנית) ומתייחסת לתת ג`אנר של "בישונאן" (בחור יפה).

ציור המקור צוייר על ידי אלה ברס, אומנית צעירה ומוכשרת. אלה מעידה על עצמה שהיא טבעונית מירושליים ועוסקת בעיקר בשירה וציור.

אלה מצטרפת לרביד ברק מיכאל (להק דגים, שתי כבשים על ענף) בפרויקט של מגזרות מקור ישראליות.

אם אתם מכירים ציירים נוספים, או מציירים בעצמכם, ומעוניינים לשיתוף פעולה, אשמח אם תיצרו איתי קשר

***

אני אוהבת את המגזרת הזו. יש בה לא מעט אזורים שמחוברים לשאר המגזרת רק בקו דקיק. זה מסובך לחיתוך אבל התוצאה הכללית היא של אוריריות של המגזרץ המתקבלת. מקווה לחתוך עוד כאלו.

ציור המקור:

והתוצאה:

ממשיכה למגזרת הבאה

נ.ב

ממשיכה מאוד לאט למגזרת הבאה.

פרק כף היד עדיין כואב ובחג הצלחתי להרים תיק בצורה לא מוצלחת ועיקמתי אותו בנוסף להכל.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מגזרת חדשה – שתי כבשים על ענף

למה כבשים?

כי ביקשתי מרביד: תציירי לי כיבשה.

קיבלתי את הציור הזה בטענה שזה מספיק קרוב כדי להיות כבשה.

אני לי בטוחה איך בדיוק זה אמור לעבוד. אולי אלו פרפרים שאכלו כבשים?

מי יודע. כך או כך, קבלו שתי כבשים על ענף.

ציור המקור:

וכמו קודמו, להק של דגים, הוא של רביד ברק מיכאל. כמו שאתם יכולים לראות, היא חסרת רחמים

היד שלי שונאת אותי. הפרק כואב ונראה לי שמתחילה להתפתח שם דלקת, מצד שני, תראו את הכבשים האלו

אני חושבת שזו אחת המגזרות הקשות והיפות שחתכתי.

כמה תובנות מהחיתוך:

אני צריכה זכוכית מגדלת גדולה עם תאורה. אם אני רוצה להמשיך לחתוך מגזרות ברמה כזאת אני צריכה משהו שיתמוך מעט בעיניים. מישהו אולי יודע על אחד כזה למסירה או למכירה בזול?

אני צריכה סכין חיתוך עם להב קטן יותר – זו בעיה רצינית. ממה שבררתי, הדרך היחידה למצוא להב קטן יותר היא לעבור לסכיני סקלפל מסוג מאוד מסויים. אני לא בטוחה איפה למצוא אותם אבל אני יודעת שהם יקרים (מספר שקלים ללהב), ואם החיי להב שלהם זהים לחיי להב של סכין יפנית, אז אני אוכל דרכם יותר מהר ממה שאני רוצה לחשוב. כרגע, אני מסיימת בממוצע 5 להבים למגזרת.

ואולי התובנה החשובה מכולן. בפעם הבאה שהיד שלי מתחילה לכאוב צריך לעצור ולתת לה לנוח, לא להמשיך לחתוך עוד כמה שעות כי אני רוצה לראות איך זה יראה גמור בסוף.

כמה תמונות נוספות ותקריבים:

דף המגן

המגזרת למכירה 🙂

ממשיכה למגזרת הבאה

נ.ב

בסדר, נותנת ליד שלי לנוח, שמה טראומיל, ורק אז ממשיכה למגזרת הבאה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)