הינשוף נועד במקור בתור מתנה לדוד של בעלי, כך כך אהבתי את הציור שהחלטתי שאני רוצה אחד גם לעצמי אז הפעם, במקום להדפיס על דף לבן, הדפסתי את הדוגמה על דף חום ומכאן הינשוף הימיני. כלומר, יש מגזרת שחורה ודך מגן בצבע חום שיכול לתפקד כמגזרת. אחרי מסגור הוא יצא יופי ותלוי לו עכשיו בגאווה ליד הספריה שלנו. הינשוף השחור מחכה להיארז ולהישלך לחו"ל.
את התמונה מצאתי במקור בפינטרסט. כל כך נסחפתי עם החיתוך ששכחתי לחפש של מי הציור ולבקש אישור מראש. רק אחרי שהמגזרות כבר חזרו ממסגור גיגלתי את התמונה ומצאתי את האומנית. כותבת לה עכשיו, מקווה שהיא תקבל את זה בהבנה.
על ZENDOODLE או ZENTANGLE שמעתי לראשונה בבלוג של יפית כחלון (חלום ילדות). זה היה מרתק, זה היה יפה, זה עשה לי חשק עז למצוא סכין ולשבת לחתוך. במקום זאת, פתחתי מחשב, נכנסתי לרשת והלכתי לגגל. את התמונה שתפסה לי את העין מצאתי כאן. היא עבודתה של Donna Duquette ,יוצרת אמריקאית ובעלת הבלוג והמותג Salmon Brook Studio. כתבתי אליה וביקשתי את האישור שלה לחתוך את אחת העבודות שלה. לשמחתי הרבה היא ענתה בחיוב .
אז קבלו אותה. מגזרת זנטנגל הראשונה שלי:
[כל התמונות מועלות בגודל מלא אבל מוצגות בקטן בבלוג, אם אתם רוצים לראות את התמונה המלאה (בערך פי חמש בגדול) יש לשמור את התמונה למחשב ולפתוח אותה מחדש]
עם הדף המגן:
חומרים:
משטח מתרפא
סכין יפנית עם להבים של 30 מעלות
נייר – בריסטול שחור
גודל – קצת יותר קטן מ A4
זמן עבודה – כ 10 שעות שנפרסו על שלושה חודשים (קשה למצוא זמן לחתוך כאשר יש ילדים קטנים ).
המגזרת הגמורה:
עם סכין ופלאפון לקנה המידה:
מאוד נהניתי לחתוך אותה. מקווה לקחת אותה למיסגור בימים הקרובים. כבר יש קיר בחדר השינה שמחכה לה 🙂
את העבודה של אביב ראיתי לראשונה בובקומיקס "הו לא". מישהו פרסם את הרצועה הזאת בפורום מדע בדיוני ופנטזיה, באתי להסתכל, התלהבתי, ומשם המשכתי לאתר ולבלוג של אביב. הבחורה מוכשרת בטירוף ומציירת גם לשוק העולמי. למשל, בין השאר היא מאיירת את הדמויות עבור משחק הרשת של "משחקי הרעב" שאמור לצאת בקרוב.
פניתי אליה בבקשה לשיתוף פעולה ולשמחתי (זה בלשון המעטה) קיבלתי תשובה חיובית.
עד כאן, היסטוריה עתיקה. למה עתיקה? כי כל זה התרחש במאי שנה שעברה.
קיבלתי אישור מאביב, התחלתי לחתוך ואז חטפתי דלקת במפרק כף היד ובזה נגמרו עבורי המגזרות לארבע חודשים בערך. אחר כך עוד חודשיים לא הצלחתי לחתוך כי קשה להתכופף מעל שולחן עם בטן חודש שמיני-תשיעי, ואז היתה ספיר, וחוסר שינה ו… בקיצור, לפני שהספקתי למצמץ עברה לה שנה.
זהו, אקצר.
בלי הקדמות נוספות, קבלו את המגזרת:
התמונה היא בגודל מלא (כלומר הגודל שלה גדול ממה שרואים בבלוג) אז אם תרצו לראות איך המגזרת נראת מקרוב, תשמרו את התמונה למחשב ותפתחו מחדש.