בגדי בריתה לספיר

הבגדים הורכבו משמלת אפודה סרוגה, סרט סרוג לראש ומכנס תפור מכירבולית מקרופיבר.

השתמשתי בגזרת מכנסיים הבאה.

על תפירת מכנסיים דיברתי לא מעט בחורף שעבר, כאשר תפרתי מכנסיים לקטן, אז כאן אני אתמקד בפריטים הסרוגים

האפודה נסרגה לפי התרשים הבא:

בהשראת החליפה הזאת שהצילמים שלה מסתובבים ברשת:

האפודה נסרגה במסרגה מספר 2.5, משתים וחצי חבילות של חוט הדר (של ויטלגו) בצבע שנהב.

העלאת עינים היא: 10 X מספר פנות + 1

שמו לב שאת מספר הפינות לא קובעים לא לפי התרשים, התרשים רק מראה איך סורגים אותם, את מספר הפינות קובעים על ידי ספירת הפינות בתוצר המוגמר שמשמש כדוגמה או על ידי ניחוש כמה פינות יהיה צריך לטובת הגודל הסופי.

אני סרגתי כאן 16 פינות.

התוצאה הסופית הייתה קצת גדולה לספיר אז הצלבנו את הדש של האפודה כדי להקטין אותה מעט:

לגימור תפרתי מסביב לאפודה תחרה בצבע הצמר:

באפודה הפיצפונת הזו נכנסו 4 מטר של תחרה!

תפרתי את התחרה ידנית ועברתי על כל ההיקף פעמיים ליתר ביטחון ואז גזרתי את שאריות התחרה בצד האחורי של האפודה, שלא יפריעו לספיר.

הסרט לראש הוא חצאי עמודים עם תחרה מלמעלה ופרח:

הגומיה הוסתרה מאחורי שרוול תחרה צר, בדומה למה שעושים בהדרכה הזאת

הפרח נסרג לפי התרשים הזה (רק העלים ממוקמים באופסט וסרגתי רק 5 מהם כמו בהדרכה הזאת):

ועם הדוגמנית :

 

 

ולרשומה עם המון תמונות נוספות – קישור

כמעט חודשיים של עבודה בשביל ערב חגיגי אחד.

אתם יודעים מה, היה שווה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

וקצת מסביב לבריתה

בגד גיבוי, כי הייתי בטוחה שהיא תתחיל את הערב בלפלוט על הבגדים שלה (ושלי)

ותמונה שאני אוהבת במיוחד :

את ההדרכה לשמלה העלתי כבר בעבר כאן

 

ותודה קטנה לאורחים:

אני תפרתי תחרה לשמלת הברית ורונן חתך מגנטים, ממש פרויקט משפחתי משותף.

יש לי חיבה עמוקה לדפי המגנט האלו .

דבר שמושי.

שבוע טוב וגשום לכולם 🙂

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מגזרות נייר- מדריך לחותך המתחיל ב`

מיקה העלתה בפוסט הקדם כמה שאלות והחלטתי שיהיה יותר קל לענות עליה ברשומה עם תמונות מצורפות, אז הינה השאלה ואחריה תבוא גם התשובה:

מה יותר עדיף לחתוך- את קוי המתאר או את פנים המגזרת ובמידה וחותכים את פנים המגזרת ומשאירים את קוי המתאר- איך נוצרת מסגרת למגזרת (אני מקווה שהבנת את השאלה….) כי אני רואה שאת משתמשת בשתי הדרכים- לפעמים גוזרת את הקוים ולפעמים את הפנים.
רציתי לדעת- מה לדעתך עדיף.
עוד שאלה: אחרי הנסיון של אתמול בערב- זה נראה כמו משהו שמחרב משטח מתרפא במהירות הבזק…. וכך גם לגבי הסכינים: כמה להבים הולכים לך על מגזרת אחת? (ככה שאני אוכל להבין סדר גודל של קניה)
שאלה שלישית: אם אני רוצה למסגר עכשיו את המגזרת שלי- האם אני מדביקה אותו על דף/בריסטול? או מבקשת ממי שיעשה לי מסגרת שפשוט ישים רקע לבן? האם זה לא מצריך הדבקה? אשמח להסבר או הפניה למקום המתאים.
 
תשובות 
א. מה לחתוך, תלוי במגזרת. רוב התמונות שאני חותכת הן מגזרות מראש, אז בהן זה ברור מה צריך להיחתך. ברוב המקרים, חותכים את החלקים הגדולים ומשאירים מן שלד שהוא בעצם המגזרת.
מצד שני, בחלקן, כמו בתמונה הזו:

(תמונה של דוד פולונסקי, האומן שצייר את ואלס עם באשיר)

אם נחתוך את הבפנים לא ישאר לנו כלום, אז כאן כן חותכים את הקווים של ה"שלד". כלומר את קווי המתאר של המגזרת.
בשיטה זו ניתן לחתוך כמעט כל רישום, צריך רק להקפיד שחותכים כל פעם פיסה קטנה, כדי שלא יווצרו קווים חתוכים ארוכים מדי ושהנייר לא יאבד מיכולת הנשיאה שלו (כלומר שלא יתקפל מהמשקל של עצמו).

הערת אגב על המגזרת הזו – נחתך על בריסטול קונסון עבה. מרחוק נראה ממש טוב, מקרוב רואים שהבריסטול לא עמד טוב בחיתוך. נקרע והתקמט באזורים מסוימים. בנוסף, בגלל שהבריסטול עבה רואים שנוצרת זווית מחדירת הלהב, כלומר יש מקומות שהנייר נחתך לעומק ויש מקומות אחרים שהוא נחתך בשיפוע ורואים את העומק והזווית של הנייר.

הערה נוספת, לקח לעצמי, פעם הבאה כאשר אני עושה עיבוד של תמונה למגזרת, לחתוך פחות צפוף ולהיצמד בעיקר לקווי מתאר עיקריים. נראה לי שזה שניסיתי לחתוך גם את הקווים הדקים הפך את התמונה ליותר צפופה ולפחות ברורה.
ובחזרה לענינינו.
בעיקרון, צריך שדף הנייר לא יתפרק בתהליך. כלומר שלא יווצרו קווים תלויים באוויר, כי אז בעצם הם לא חלק מהמגזרת והם יפלו. אפשר שיהיו כמה כאלו, כמו למשל האף והעיניים כאן (חולמת לחתוך את המגזרת הזו יום אחד):
 
אבל כדאי שיהיה כמה שפחות מהן. כי יש סיכוי לא רע שהם ילכו לאיבוד לפני שיצא למסגר את המגזרת 🙂
אז מה עושים? אם התמונה היא לא מגזרת במקור, עוברים עליה עם עט עבה ומשלימים קווים במקומות שיש אזורים לא מחוברים.
ניתן לראות את זה במגזרת הזו:

הציור המקורי:

אם משווים אותו למגזרת רואים שהייתי צריכה לחבר חלק מהאזורים המצויירים כדי שישארו במגזרת הסופית ולא יפלו.

(מצד שני, נאלצתי להשמיט חלק)
קיים גם מצב ביניים, כאשר המגזרת היא לא תרשים שחותכים בו את קווי המתאר, אבל עדיין חותכים רק אזורים מסוימים ולא מפרידים את התצורה הכללית משאר הדף, למשל:

לגבי השאלה מה אני מעדיפה, אז בצורה חד משמעית אני מעדיפה לחתוך מגזרות שידוע מה צריך חתוך בהן. אני לא יודעת לצייר והצורך להשלים קווים ולנסות לנחש מה נחוץ ומה לא כדי שהתמונה עדיין תעבוד גורם לי לא מעט תסכול. זה מאתגר וזה כיף אבל עדיין מתסכל.
לגבי השאלה: במידה וחותכים את פנים המגזרת ומשאירים את קוי המתאר- איך נוצרת מסגרת למגזרת.
אני לא בטוחה למה את מתכוונת, אבל אם הכוונה היא איך נוצרת המסגרת המרובעת סביב המגזרת, אז היא נוצרת כך:

לפני הדפסת התמונה מבקשים מוורד שיוסיף לה מסגרת ומוודאים שהמגזרת נוגעת בה לפחות בנקודה אחת (עדיף יותר, אחרת הנייר של המסגרת מתקשה לעמוד במשקל המגזרת). כאשר חותכים, חותכים גם את המסגרת (חותכים אותה אחרונה) ואז מתקבלת מגזרת ממוסגרת.
ב. לגבי בלאי הלהבים, זה בדרך כלל תלוי בגודל ובסוג המגזרת.
ככל שהיא גדולה יותר, צריך יותר להבים. ככל שיש בה יותר אזורים קטנים, צרים או מעוגלים, צריך יותר להבים.
קצה להב = יחידה ששוברים בסכין יפנית.
בחבילה יש 5 להבים = כ 50 קצות להב.
לצורך המחשה:
2 קצות להב

3-4 קצות להב

בערך להב שלם

להב וחצי עד שניים

 

בגלל זה אני חותכת בסכין יפנית ולא בסכין גרפיקאים. הרבה יותר קל (וזול) לשבור קצה להב מאשר להחליף קצה סכין.

בלאי משטח החיתוך

כתבת: זה נראה כמו משהו שמחרב משטח מתרפא במהירות הבזק.
כן. לחלוטין. עפות לי חתיכות משטח בזמן החיתוך. מצד שני, אני חותכת כבר קרוב לשלוש שנים ואני רק במשטח השלישי שלי, אז אם מוכנים לחתוך על משטח שנראה כמו אזור אסון זה לא כל כך נורא.
הערה חשובה – לא ממליצה להשתמש במשטח חיתוך של מגזרות גם בתור משטח לגלגלת של חיתוך בדים! במשטח מגזרות נשארים לא פעם קצות להב קבורים. לא הדבר הכי בריא לסכין גלגלת.

מסגור של מגזרות

מגזרות לא אוהבות דבק פלסטי, כמו שגיליתי עם המגזרת הראשונה שלי…

אז המשכתי בלעדיו.
את המגזרות הראשונות שלי מסגרתי לבד, במסגרות זולות מחנות צילום.

שמתי את המגזרת על הזכוכית, מעליה את דף הרקע, מעליו ערמת דפי מדפסת ומחצתי את כל הערמה עם גב התמונה.
בצורה הזאת המגזרת מוחזקת במקום ואין צורך להשתמש בדבק.
היתרון – זול ומתקבל מראה סביר.
החיסרון – נוטה ליפול מהקיר והמראה הוא "סביר". ההבדל בין מגזרת ממוסגרת עצמאי לכזו שממוסגרת במקום מקצועי מורגש היטב.
לאחר כמה מגזרות לקחתי את המגזרת למסגור אצל "מסגר" (יש שם למי שממסגר תמונות?) וכך אני עושה מאז.
הרבה חותכי מגזרות ממסגרים על דף לבן. לי הניגוד הזה הרגיש מעט קר מדי. לפי דעתי קרם, תכלת או כל צבע בהיר אחר יתאים ברוב המקרים הרבה יותר מלבן.

ועבור מגזרת בהירה אין שום סיבה לא למסגר על צבע כהה.

עוד הצעה למסגור, שלא ניצלתי אבל שמעתי עליה, היא למסגר בין שתי לוחות זכוכית, בלי רקע בכלל.
לגבי הדבקה. אם ממסגרים ב "מסגרייה",  הם משתמשים בדבק נגיעה לא נוזלי (מי שעוסק בסקראפ בטח מכיר במה מדובר).
הם שמים מספר נקודות שמדביקות את המגזרת לרקע בלי שהדבק יספיג את הנייר.
בינתיים כל "מסגרייה" שניגשתי אליה כבר מסגרה מגזרות בעבר, מתברר שזה הרבה יותר נפוץ ממה שחושבים וכל בית עסק למסגור ערוך לזה (נהדר, עכשיו זה נשמע כמו ניתוח לב פתוח ;) )
אם כאשר באים לאסוף את המגזרת מתברר שכן חמק החוצה מעט מהדבק צריך להתעקש שבעל המקצוע יפתח את התמונה וינקה.
כבר קרה לי פעם במגזרת עם קווים מאוד דקים. המקום שאני ממסגרת בו משתמש בדבק כחול. בואו נגיד שהיה קשה לפספס את זה.
מקווה שעניתי על כל הסעיפים,
אני כאן לכל שאלה,
יעל  
***
אהבתם? תשתפו הלאה :)

מגזרות נייר – מדריך לחותך המתחיל

 

איך מתחילים?

זו שאלה שחוזרת דיי הרבה אז החלטתי שבמקום לכתוב תשובה מחדש כל פעם שהשאלה עולה אני אכתוב רשומה קצרה.

המדריך מתיחס לחיתוך בעזרת סכין יפנית ומבוסס על תובנות שרכשתי מלמידה עצמאית בתחום.

אז הנה החמש דקות שלי בעניין מגזרות הנייר 

***

מגזרות נייר – מאיפה מתחילים

חומרים

משטח חיתוך מתרפא: ההמלצה שלי היא על משטח חיתוך של ארטה. גודל A3 ומעלה.

סכין יפנית: כאן אחרי דיי הרבה נסיונות אני יכולה להמליץ על שני סוגים של סכינים.

1. סכין יפנית דקה, חד פעמית, שמוכרים בכול חנות לציוד יצירה או בית ספר בשקלים בודדים  – הלהב הראשונה שהסכין מגיעה איתה מספיק חדה לחיתוך מגזרות. לא ממליצה לקנות מילוי להבים לסכינים אלו. מסיבה לא ברורה הלהבים למילוי לא חדים או חזקים כמו הלהב הראשונית שהסכין בא איתה. הסכין הזו מגיעה עם להב של 45 מעלות.

2. להבים של 30 מעלות, עם סכין מתכת. (הלהבים ברוב המקרים לא נכנסים לסכין רגילה). מדובר על להב עם זווית חדה יותר ונוחה יותר לעבודת חיתוך עדינה. הזווית כאן זהה לסכין גרפיקאים. אני ממליצה לקנות להבים של Nt Cutterr, הם חדים, חזקים ושווים כל שקל. נמכרים ברשת ארטה ב 13-16 ש"ח לחבילה של 5 להבים. קניתי להבים של NT גם בחנות יצירה,  במחיר זול יותר, אבל הם היו באיכות ירודה בהרבה והקצה שלהם נשבר אחרי דקות בודדות של חיתוך. מתסכל והרסני למגזרת.

תמונה של משטח חיתוך, סכין חיתוך (עם מעצור, זה חשוב) ו 2 חבילות להבים של NT.

 

 

נייר:

נייר בריסטול שחור שמוכרים בכל חנות יצירה. הנייר הזול והפשוט, שעולה 1-5 שקלים. אם מבקשים ממכם סכום גבוהה יותר כנראה שמדובר בנייר איכותי יותר ובדרך כלל עבה יותר שלא מתאים למגזרות. המצב כאן הוא : זול יותר = טוב יותר.

אם אתם רוצים לחתוך בנייר צבעוני תנסו למצוא דף בריסטול שיהיה בעובי של הנייר השחור, בדרך כלל על ידי מישוש.

אני לא ממליצה לא לקנות נייר קונסון שמוכרים בקרוויץ – אלא אם יש לכם המון מזל הנייר שתקנו יהיה עבה מדי. אני כן ממליצה להסתכל על הקונסון שיש בארטה. יש להם כמה עוביים ומבחר טוב של צבעים.

הדרישות שלנו מהנייר – צבע זהה משני הצדדים. נייר צפוף, חזק, כמה שפחות סיבי וללא מרקם. כאשר קורעים ממנו חתיכה חשוב שלא יהיה בפנים צבע אחר מהצבע העליון.

נייר צבעוני שאני מאוד אוהבת לעבוד איתו הוא נייר מלה שנמכר באיקיאה.

דק, מתנהג מצויין בחיתוך, מבחר צבעים טוב ולא יקר.

טיפ קטן – אל תתתנו להם לגלגל לכם את הבריסטול בחנות ואל תקנו בריסטול מגולגל אלא אם אתם רוצים להלחם עם נייר שמתגלגל לכם כל הזמן בזמן החיתוך. תבחרו דף בריסטול, תבקשו מהמוכרת זוג מספריים ותחתכו אותו במקום ל 8 חלקים, או כל גודל רצוי אחר. מדף בריסטול אחד שחותכים אותו לחצי שוב ושוב יוצאים דפים שקצת גדולים מ A4, לכן לא צריך לדייק.

 

איך מתחילים

אם אתם יודעים לצייר אז החיים שלכם פשוטים יותר. אם כמוני אתם לא בטוחים מאיזה צד מחזקים את העפרון אז גוגל הוא החבר שלכם.

מוצאים תמונה שאתם אוהבים.

מדפיסים אותה.

מניחים אותה מעל דף החיתוך ומחברים אותה אליו עם מהדק.

טיפ – אם המגזרת שלכם זהה לגודל דף החיתוך ניתן לחבר בהיקף בעזרת מסקינטפ או סלוטפ ולהסיר אותו בסוף או לחתוך דרכו.

 

 

חותכים.

זהו. זה כל הסיפור. חותכים לפי הדוגמה המודפסת, דרך שני הדפים.

מסיימים, מסירים את דף המדפסת (שאני קוראת לו גם הדף המגן) ונהנים מהמגזרת המוכנה.

 (מגזרות של האמנית  Angie Pickman, aka Rural Pearl. נמסרו כמתנה למנחה ומארחת בסדנת רקמה בה השתתפתי).

 

 

טיפים לחיתוך:

  • הדף המגן – הדף הזה נועד להגן על המגזרת שלכם מכתמי אצבעות, שמן, לכלוך ונתזי רוק. הוא גם שומר שחלקים עדינים של המגזרת לא יתפסו ולא יתרממו אז אל תתפתו להסיר אותו לפני הזמן.
  • תתחילו את החיתוך מהאזור הכי עדין והכי מסובך במגזרת. אלו האזורים שהסיכוי לפשל בהם הוא הגבוה ביותר. עדיף להתחיל מהם כדי שבמקרה שהמגזרת נקרעת לא תצטרכו להתחיל הכל מחדש אלא רק את האזור הזה.
  • חתיכת דף מגן – אם במגזרת שלכם יש אזור עדין ורגיש במיוחד, אפשר בגמר החיתוך שלו להדביק מעליו חתיכת נייר. חתיכת הנייר תשמור שהאזור הזה לא יקרע עד סוף חיתוך שאר המגזרת. כמובן שמדביקים את חתיכת הנייר לדף המגן ולא למגזרת עצמה (אלא אם יש מצב חריג ורוצים להגן על האזור גם מלמטה)
מציאת אזור עדין:

חיתוך האזור:

 

הדבקת חתיכת דף מגן מעל האזור:

 

חיתוך שאר המגזרת:

 

 

 

  • תחליפו להבים כאשר יש צורך בכך. זה היתרון בלהב יפנית. תנצלו אותו ואל תתפתו לחסוך. להב כהה היא מתכון בטוח למגזרת מקומטת או קרועה.
  • טיפ חשוב , איך יודעים שהלהב זקוקה להחלפה – אם הנייר נמשך בעקבות הלהב, אם הלהב נתפסת או אם אתם צריכים ללחוץ בחוזקה על הסכין כדי להצליח לחתוך ישר, זה הזמן להחליף. דרך נוספת לבדוק היא לעבור עם קצה הציפורן על קצה הלהב. הלהב היפנית היא מעט פריכה ונוטה להישבר. מסיבה לא ברורה השבר הוא לא בדיוק בקצה אלא מעט גבוה יותר. תעברו עם קצה הציפורן לאורך קצה הלהב, אם אתם מרגישים מגרעת, כנראה שהגיע הזמן לשבור את הקצה ולעבור ללהב הבא.
  • איחסון המגזרת בין חיתוך לחיתוך – מכיוון שחיתוך של מגזרת יכול לקחת כמה וכמה ימים חשוב למצוא פתרון לאחסון המגזרת בין חיתוך לחיתוך. אתם תזדקקו לשני משטחים ישרים וקשיחים בגודל A3 (גודל של שני דפי מדפסת).

אני מאחסנת ומניידת את המגזרת בין שני משטחי חיתוך ישנים שסיימו את חיהם. בעבר יצא לי להשתמש גם בשני רבעים של בריסטול ביצוע.

תמצאו לכם את הדרך שתתאים לכם ביותר.

בגמר החיתוך, אני מניחה את המגזרת בין כמה דפי מדפסת, מכניסה אותם לשמרדף ואת השמרדף לקלסר.

***

תזכרו שמגזרות נייר דורשות הרבה סבלנות והרבה עבודת נמלים.

מגזרת יכולה לקחת ימים ולפעמים חודשים של עבודה.

לעתים קרובות מסיימים את החיתוך עם יד וגב דואבים,

אבל התוצאה, התוצאה היא תענוג.

חיתוך נעים!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

איזה בן מתוק יש לך…

איזה תינוק מתוק!

זו התגובה שספיר מקבלת כבר שבועיים. לכו תסבירו שהיא בת, ושהסיבה שהא לובשת בעיקר כחול היא כי היא ילדה שניה אחרי בן (וכי היא פלטה על על מה שהיה לא כחול במלתחה…).

בקיצור, הילדה צריכה כמה שמלות

כמה דברים שסרגתי לה קצת לפני הלידה ובשבועיים שמאז.

ומצד שני:

שלושתם סרוגים מחוט הולידי, מסרגה מס' 3.

שתי השמלות הראשונות נסרגו לפי ההדרכה שמוזכרת כאן

והשמלה הירוקה נסרגה לפי ההדרכה הבאה:

(התמונה בקטן אבל אם תשמרו אותה על המחשב היא תפתח בגודל מלא)

והנה הדוגמנית שלי בפעולה.

נ.ב

זה לא מנע מסבתא מזדמנת לשאול בן כמה הילד, אבל לפחות זו התחלה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)