חיים, עבודה ורצון ליצור
אני רוצה להגיע לחנות גדיל (חיפה, הדר) עוד שבועיים, אז אני מתחילה לחפש דוגמה לשאל הבא 🙂
***
אתחיל מהאהוב עלי ואחד שאני כמעט בטוח אסרוג.
אולי אפילו בצבע זהה, אם אצליח למצוא כזה.
http://www.liveinternet.ru/users/4270414/post214168514/
אני חושבת שיתאים כאן החוט הבא:
http://www.gdil.co.il/index.php?pids=321&theme=he
אומנם אין בחוט הזה את הצבע אפרסק שאני רוצה אבל יש שם כמה צבעים עסיסיים שיכול להיות כיף לנסות.
***
עוד שאל מאוד מרשים שנראה במבט ראשון כסרוג בשתי מסרגות.
http://www.liveinternet.ru/users/3970017/post213688783/
מבחינתי החיסרון העיקרי של השאל הזה הוא החורים הגדולים, אני אוהבת שאלים צפופים יותר. מצד שני, מאוד יכול להיות שהחורים הגדולים הם תוצאה של בחירה במסרגה גדולה. אני לא "מוצאת" את החורים האלו בתרשים. יכול להיות מעניין לנסות אותו עם 3.5
***
http://www.liveinternet.ru/users/domosedka45/post209422421/
מהמם. חבל רק שסורגים אותו עם מסרגה 1.5 ושההדרכה כל כך מטושטשת.
ואז מצאתי את הבלוג הצרפתי הזה:
http://caro-fil.blogspot.com/2012/01/modeles-chales-au-crochet-motif-ananas.html
שהבחורה בו הציעה לשלוח את התרשימים במייל.
ביקשתי וקיבלתי.
אם אתם רוצים לקבל תרשים ברור וחד תגיבו אצלה בבלוג והיא תשלח גם לכם.
ואם לא, תשאירו לי מסר עם דוא"ל ואני אעביר לכם את מה שהיא שלחה אלי.
ואחרי התכתבות חפוזה איתה (בעזרת המתרגם של גוגל…), קיבלתי ממנה אישור לעלות לכאן את התרשימים:
התמונות גדולות ובאיכות נהדרת, כדי לראות אותן בגודל מלא תשמרו את הקובץ למחשב ותפתחו משם מחדש.
Merci!
לפי דעתי השאל מהמם, במיוחד עם הגימור המיוחד בהיקף, ואני חושבת שהוא יראה ממש טוב גם במסרגה עבה יותר.
לסיכום, מתחרה רציני ל"שאל הבא שאני סורגת".
זהו, מספיק. עכשיו רק:
1. לבחור שאל.
2. להגיע לגדיל.
3. להיזכר למה הגעתי לשם ברגע שאני מגיעה לחנות והעיניים מתחילות להתרוצץ לכל עבר.
הממ… אולי הפעם כדאי שאני אבוא עם רשימה 
?
או הטירוף בהתגלמותו.
אחת השמיכות המרשימות שראיתי ברשת אם לא המרשימה שבהן.
אני עוד לא שם. לא מבחינת סובלנות ולא מבחינת יכולת להבין את ההוראות,
אבל יום אחד. אולי. בינתיים, מביאה, חולקת ושומרת
***
התמונות באיכות גבוהה, יש לשמור ולפתוח אותן מחדש על המחשב כדי לראות אותן בגודל מלא. 
המקור של השמיכה הוא מהספר הבא:
Matela, Frits – 50 Sensational Afghans – 2007
הדוגמה היא של: Melody MacDuffee
ניתן לקרוא עליה עוד כאן:
http://www.ravelry.com/patterns/library/stained-glass-window-afghan
ואת הספר עצמו ניתן למצוא כאן:
http://emiz.biz/viewtopic.php?t=106627
אם מישהי מכן תשב לסרוג, אשמח לשמוע חוויות, עצות ואולי גם תרגום של ההוראות
בתהליך:
לפני תפירת הגב
במקום שלו במטבח
סלסלה עם שאר הציוד:
וקצת אוכל לבד, עדיין עובדת על זה:
אטיריות ורביולי (אורן לא זיהה, לא שזה הפריע לו לשחק איתם
):
ועוגיות (צריך הרבה יותר מהם):
הכפית נקנתה עם חברותיה בשוק בעכו והתקבלה עלידי אורן בהתלהבות רבה.
ובשימוש משפחתי:
כבר הספקתי לשכוח כמה כיף זה לעבוד עם לבד 🙂
המטרייה הייתה צבעונית ושמחה ונקנתה בכוונות טובות לחורף גשום.
הילד אהב מאוד את המטריה. במיוחד את הציפורים שעליה.
והחורף באמת היה גשום וכמו שנאמר, הילד באמת אהב את המטריה.
רק מה, היא הייתה בשימוש בדיוק חמש דקות, כי בדרך החוצה הילד דרך עליה, עיקם את אחת הקשתות ובזה נגמר עניין המטריה המסויימת הזאת. אבא לקח את המטריה לפח, אבל בדרך לדלת, אמא ריחמה על הציפורים שעל המטריה והמטריה חזרה הביתה. חזרה, שכבה בצד חצי חורף, עד שאמא מעדה עליה, החליטה שנמאס וישבה לפרום.
***
חצי הדרכה:
המטרייה שלנו הייתה מחולקת ל 8 פלחים
פרמתי שתיים שתיים. הצמדתי כל זוג שמאל אל שמאל, קטמתי את הראש הצר, קיפלתי ותפרתי מסילה בשביל החוט ואז תפרתי את הבסיס ואת הצלע הלא מחוברת. לאחר מכן תפרתי באלכסון את הפינות של הבסיס (בערך 5 ס"מ מהקצה) והורדתי אותן, כך נוצר מן בוקסינג שנתן לשקיות נפח.
***
מסקנות:
1.מטריה בלי בד זה דבר דיי מפחיד.
2. ממטריה אחת יכולות לצאת 4 שקיות מצויינות 🙂
התגובה של אורן כאשר נכנס הביתה וראה את השקיות: "אוי! מטריה שבורה שלי!"
ועם חגורת כלים מפורים, שהוספתי לה שאקלים כך שהילד יוכו לתלות עליהם את השקיות.
הילד מבסוט, אבל הכי מרוצה היא דווקה הילדה, שהתגלתה כמעריצה גדולה של השקיות האלו 🙂
ולסיכום, שיר מקסים שלא הייתי מגלה ללא אהבתו של אורן ל youtube 🙂
