ג. אני לא יודעת לצייר ואין דרך נורמלית להעביר את הדוגמה אל הג'ינס הכהה.
בעקבות המסקנות האלו, פינקתי את עצמי לפני כמה חודשים בפלזלין נייר בד דביק להדפסה שנמס במים. כלומר שאפשר להדפיס עליו, הצד שעליו מדביקים הוא בד דקיק שניתן להדביק אותו על הפריט, לרקום עליו ואז מכניסים את הפריט למים והדף נמס ונעלם. זה מדהים, נהדר ויחד עם המשלוח מאמזון יצא יותר זול מהמוצר היותר נחות בארץ.
לא קל לרקום על החומר הזה. מצד אחד, הוא חוסך סיבוך ועבודה, מצד שני, הוא לא נדבק חזק מספיק, דביק לאצבעות ומכסה את המחט בחומר הדביק (רקמתי עם מגבון לח על ידי כדי לנגב את המחט כל כמה זמן). ככה זה נראה לפני השטיפה. אפשר לראות שהוא כבר ממש התחיל להתרומם. זה שבארץ יש 100% לחות גם לא ממש עוזר לו.
מצד שני, אין שום סיכוי שהייתי מצליחה לרקום את הדוגמה הזאת בלעדיו. מאוד קשה עד בלתי אפשרי להעביר דוגמה כל כך מפורטת לבד כהה.
הערה: מתברר שאמורים להשתמש בחתיכת נייר שיותר גדולה מחישוק הרקמה. גם כדי שהפלזלין לא יזוז וגם כדי שהוא יוכל לייצב טוב יותר. אדע להבא.
אני אוהבת מומינים. יש בדמויות האלו איזה חן קסום שמדבר אלי ואני חוזרת אליהן שוב ושוב.
את חולצת המומין הכנתי לפני זמן מה, וכבר בזמן שנלחמתי איתה כדי בלמקם את כל השכבות זו ביחס לזו, ידעתי שזו לא תהיה החולצה האחרונה בנושא 🙂
הפעם בחרתי ציור עם קווים עבים יותר, בהנחה (תמימה) שיהיה יותר קל למקם את המסגרת השחורה ביחס לאזורים הצבעוניים.
בחרתי את הציור והדפסתי אותו במספר עותקים. כל עותק מיועד לחיתוך בשכבת צבע אחרת
את החתיכות שמרתי בקערית כדי שלא יילכו לטייל
והשכבה השחורה (החלקים החופשיים שלה מחכים בקערה בצד)
החיתוך עצמו היה פשוט יחסית. הדוגמה לא מסובכת ולקח פחות משעה לחתוך את הכל.
נסיונות הרכבה על חולצות בצבעים שונים.
אחרי קצת התלבטות החלטתי שעל הכחול הניגודיות טובה יותר.
שכבה ראשונה
אוקי. זה פשוט. הנחתי מעל זה את המסגרת השחורה, השחלתי את הצבע הבא, מיקמתי אותו בדיוק איפה שצריך. הסרתי את המסגרת השחורה וגיהצתי.
הנחתי שוב את המסגרת השחורה. המממ… למה זה מתאים פתאום פחות טוב? ובכן, אין מה לעשות. מיקמתי את הצבע הבא. ווידאתי שהכל יושב טוב אחד ביחס לשני וגיהצתי שוב.
מיקמתי שוב את המסגרת השחורה. אוקי… בשלב הזה הבנתי שיש לי בעייה. למרות ששום חלק לא זז בין שלב המיקום לבין שלב הגיהוץ, כל העסק פשוט לא התאים יותר אחד ביחס לשני. למה? אין לי מושג. אולי (למרות שאין תנועת מגהץ) החולצה נמתחת או מתכווצת תוך כדי גיהוץ? אולי הויניל מתכווץ מעט?
מקווה לטוב, מיקמתי את המסגרת השחורה פעם נוספת, מצאתי זווית שהכל משתלב… בערך… והוספתי את החלק הצבעוני האחרון. הצעיף במקור צריך להיות ורוד.
אבל אחרי קצת התלבטות החלטתי שהוא יראה הרבה יותר טוב בזהב
ואחרי גיהוץ
עכשיו הגיע החלק הבעייתי, להצליח למקם את המסגרת השחורה כך שתשתלב היטב עם האזורים הצבעוניים. אחרי קצת התלבטות פירקתי אותה לכמה חלקים (ובהמשך פירקתי עוד). הויניל השחור הוא ויניל פלוק (קטיפה שחורה) ואחד היתרונות שלו הוא שניתן לחתוך אותו ולא רואים את זה במוצר הסופי.
קיצרתי קצת כמה רצועות וגיהצתי אזור אזור תוך שאני ממקמת כל קו בדיוק איפה שאני רוצה. האמת, מסובך ומסורבל (ועם כמה רגעים מפחידים) אבל סה"כ, נראה לי שיצא בסדר.
והתוצר הסופי
מה אתם אומרים, יצא חמוד :)?
כמה תובנות מהעבודה.
משהו לא עובד בעבודה עם שכבות, וזה כן אמור לעבוד כי כאשר זה נעשה בחיתוך בפלוטר, ומודבק עם הגב השקוף השלם, כל השכבות מתמקמות טוב אחת ביחס לשניה (ראיתי בקבוצת הסילואט). אני אנסה לשאול שם ולראות אם ליוצרים שעובדים עם הפלוטר יש רעיונות שאני יכולה ליישם כאן (בחיתוך ידני)
להבא, כאשר בונים שכבות, צריך לוודא שכל שכבות הויניל מיועדות לגיהוץ באותה הטמפ'. כל השכבות כאן שמחו לקבל 150 מעלות, חוץ מהזהב פוייל שרצה 135. גיליתי את זה רק בדיאבד, כאשר הוא התחיל להיראות קצת מקומט אחרי שגיהצתי אותו ומעליו. מי שלא ידע, לא ישים לב, אבל להבא אקפיד על זה יותר.
הכל התחיל כאשר ראיתי בפייסבוק את הכיפות הגיאודזיות של Kingdom . כבר מזמן רציתי משהו "כזה" לגינה אבל לא ידעתי מה זה ה "כזה" וכאשר ראיתי את המוצר שלהם זה מילא לי בדיוק את הריבוע שהיה לטובת ה"זה".
יצרתי איתם קשר וגיליתי שיש להם שני מוצרים
דום גדול בקוטר 2.3 מטר, שיא הגובה 1.75 מטר , 94 מוטות אלומיניום- מחיר 1500 ש"ח
דום גדול עוד יותר בקוטר 3.5 מטר, שיא הגובה 2.10 מטר, 164 מוטות אלומיניום- מחיר 2500 ש"ח
הילדים שלי בני כמעט שמונה, כמעט שש וכמעט עשרה חודשים (טוב שאת החתולים לא ספרתי).
בכל מקרה, הראשון הרגיש לי קטן מדיי ולא מספיק מאתגר בשבילם, השני כבר היה יותר בכיוון אבל הוא הוגדר (על ידי המוכר) כמסובך להרכבה והאמת… הוא קצת יצא מגבולות התקציב שלנו.
ורק כדי להסביר לרגע על מה מדובר
כיפה גאודזית V2 מול V3
מדובר בעצם על כמות המוטות וכמות המשולשים לאותו שטח. ככל שהמספר גדול יותר, כנראה שיותר קל לילדים לטפס והכיפה כדורית יותר ויכולה לשאת משקל רב יותר, אבל יותר קשה להיכנס פנימה כי המשולשים יותר קטנים. בנוסף, אחרי שהרכבנו V2, לא ממליצה להתקרב למספר גדול יותר בלי עזרה מקצועית. זה… לא פשוט.
אז נחזור לענינינו.
חיפשתי כיפה גיאודזית V2 (פחות מוטות, קלה יותר להרכבה), מברזל מגלוון, 3/4 צול. גובה שני מטר, רוחב 4 מטר (המידות נובעות ישירות מכך שהכיפה V2)
איפה קונים כיפה גיאודזית?
בלי נדר, אבל נראה לי שעברתי דרך כל יצרני הדומים בארץ.
אצל כולם המחיר לגודל זה מתחיל ב 2500 ש"ח ועולה משם (לא כולל הובלה, הרכבה וכנראה גם לא כולל מע"מ)
למזלי, את הצלצול האחרון, לפני שהתיאשתי, עשיתי ליניב מ RioDOME בקיבוץ מנרה בצפון .בריודום מוכרים קיטים להרכבה עצמית של דומים, במגוון גדלים וסוגים לפי הזמנה. דום V2 בקוטר 4 מטר על 2 מטר גובה, עם מוטות ברזל מגלוון 3/4 צול עלה 1500 ש"ח (ללא מע"מ). כלומר אלף שקל פחות מכל חברה אחרת שדיברתי איתם. אצל יניב ניתן להזמין גם דום עם מוטות צול בכמה מאות שקלים יותר (למקרה שיש לכם פיל שמתכנן לטפס על הדום…)
עדכון קטן : 5% הנחה אצל יניב בריודום למגיעים דרך הבלוג :-)!
דיברתי איתו בטלפון, קפצנו לבקר ולראות (עם איזה קטיף דובדבנים בדרך) והזמנו.
זמן הכנה הוא ימים בודדים עד שבוע (שלנו היה מוכן תוך 3 ימים).
נסענו לסופ"ש בקיבוץ אצל הסבים, עברנו אצל יניב וחזרנו עם מוטות מסומנים והוראות הכנה 🙂 (תתכוננו להצפת תמונות)
מתחילים להרכיב
גם קשת עוזרת
מתחיל לקבל צורה
ועוד קצת גובה
ומוכן 🙂 (בבלוג זה נראה מהיר אבל במציאות עברו שעתיים אם לא יותר)
המוטות מגיעים משומנים מעט, אז שלב הבא הוא סיבון הדום
סבון כלים, קצת מים ושני ילדים חרוצים (נו, ואמא אחת שעברה אחריהם על הכל…)
ואחרי כל הסבון, כמובן שצריך לשטוף את הכל עם צינור, לא?
וכמובן אחד את השני (נגמר בשני ילדים רטובים לחלוטין)
ובבוקר – הצד הזה של הגינה מוצף שמש עד שעות הצהריים והדום, אם מישהו תוהה, מתלהט. אבל עד שהילדים חוזרים הביתה רובו כבר בצל ואפשר לטפס עליו.
והנה אני על הדום. כמעט נשארתי לגור שם. אחרי שעליתי עליו נזכרתי שיש לי פחד גבהים דיי נוראי.
הגינה שלנו גדולה, אבל לא עד כדי כך גדולה, כך שהדום חולק שטח עם עץ תות וגויבה תותית.
האמת, עובד מעולה.
ועוד סרטון, הפעם עם אורן מט פס על הדום 🙂
ולהשלמת הסדרה של "כולנו על הדום", גם רונן שם
תובנות מבניית הדום
זה לא מאוד מסובך
זה קשה. צריך לפחות 2 אנשים ועדיף יותר אם אפשר. יש שלבים שצריך היה להרים/להזיז את כל הדום ומזל שאבא שלי בדיוק היה כדי להושיט כתף.
מזל שלא הלכנו על V3 או מוטות של צול. זה היה כבד וקשה גם ככה (בנוסף, באמת שלא נחוץ מבחינת החוזק)
ביקשנו מריודום ברגים טיפה יותר קצרים, כך שלא תשאר שארית בורג בחלק הפנימי של הדום (הברגנו עם הכובע החוצה והאום פנימה). יתרונות – יש פחות ברזל שאפשר לפגוע בו. חסרונות – מאתגר יותר להלביש את כל המוטות על הבורג. יש מספיק עודף אבל עדיין קשה להביא את כולם לזווית שהם מוכנים להסתדר.
לשתף ילד בבנייה דורש שלוש נשימות עמוקות על כך סיבוב בורג (ועצבים מפלדה)
זה כיף 🙂
השלב הבא בתוכנית, לארגן לדום : חבל לטיפוס/ נדנדה, ערסל וכיסא סרוג 🙂