איקון 2017 מתקרב אלינו בצעדי ענק וכמובן שלפני הכל צריך להכין את החולצות שאיתן נבוא לכנס 🙂
הלכתי וקניתי חולצות. מתברר שבסוף עונה לא כל כך פשוט למצוא אותן אבל בסוף מצאתי מבחר סביר בפוקס
ישבתי עם אורן על האוסף שלי בפינטרסט והוא בחר (אחרי התלבטות בין כל התמונות שם פחות או יותר) את הדג הטורף הבא:
מתחילה בחיתוך
ישר ממקמת את החתיכות על הולצה כדי לזכור מה הולך לאיפה
קשת עוזרת
זהו, הכל חתוך
כל החתיכות על החולצה
שיט… שכחתי שצריך לגהץ אץ החולצה לפני
טוב, אני מניחה שברור שאחרי זה כבר לא ניתן היה להחזיר את כל החתיכות למקומן בסדר שפוי.
הדפסתי את התמונה בכתב מראה, מיקמתי מעל ויניל שקוף עמיד לחום ומיקמתי עליו את החלקים לפי הדוגמה (אסביר את זה באחת הפוסטים בעתיד אבל בנתיים ניתן לראות עבודה עם הויניל גם כאן, בעבודה עם אבני גיהוץ)
קיבלתי אפליקצייה ניידת
עכשיו נשאר רק למקם אותה על החולצה ולגהץ 🙂
מגהצים, מסירים את הויניל השקוף
מסירים את הויניל המגן ויש חולצה מגניבה לילד 🙂
זהו, אורן מוכן לכנס, את שתי החולצות הנוספות הוא יכין לבד בסדנאות ליצירת חולצות שאני מעבירה בכנס 🙂
חם מכדי לסרוג, אין לי מספיק זמן פנוי או שקט נפשי כדי לחתוך. אז אני יושבת ורוקמת.
אני גרועה בהתאמת צבעים. אז פרסמתי את התמונה ברשת וביקשתי עצות לגבי הצביעה. קיבלתי עצות טובות אבל כולן היו יחסית שמרניות ואני רציתי כאן "צבע" 🙂 אז תודה לכל מי שעזר אבל בסוף "צבעתי" לבד.
אוסף הצבעים שלי, שהתרחב מעט בשבועות האחרונים ועבר לקופסה גדולה יותר:
והתוצאה הסופית 🙂
הרקמה הזו העסיקה אותי דרך כל הסדרה של luke cage , ממשיכה לרקמה הבאה שבתקווה תעסיק אותי דרך כל ה iron fist
ואז כמובן צריך יהיה למצוא משהו גם לטובת ה defenders….
אני רוקמת עם כדורי חוט רקמה, אותם חוטים שגם סורגים מהם כיפה (נקרא גם חוט 8). זה חוט עבה וחזק, שנוח לעבוד איתו ושהתאים לי עד עכשיו מעולה כי רקמתי על בד עבה. רק מה לעשות שכאן רקמתי על ג'ינס דקיק וקיצי. רקמתי, הסתכלתי על התוצאה
והבנתי שזה לא יעבוד. לא, לא בגלל שהתמונה לא בפוקוס, אלא בגלל שהחוט עיוות את הבד. התלבטתי, התלבטתי, ואז נזכרתי שיש לי שאריות של חוטי מולינה מסדנה לרקמת צלב שהייתי בה לפני כמה (דיי הרבה) שנים. הלכתי לחפש ומצאתי שאכן יש לי חבילה שלמה של חוט אדום. אחלה. עכשיו צריך לפרום. פרמתי, פרמתי, פרמתי עוד קצת. יש לי מזל שתכננתי לרקום מעל זה שוב כי ה GO השאיר את רושמו על הבד…
וכנגד האור (זה שעשע אותי להפליא)
ובסיבוב שני, עם חותי מולינה שמאפשרים רקמה הרבה יותר עדינה.
הממ… למלא או לא למלא את האותיות? המילוי הוא החלק שמכווץ הכי הרבה. אחרי קצת התלבטות החלטתי למלא בכל זאת.
האמת, הופתעתי כמה מוצלח זה יוצא.
הרקמה היא על החלק האחורי של המכנס, עכשיו למצוא משהו מתאים לחלק הקדמי 🙂
החולצה הבאה, ממש לא שיתפה פעולה. ה I מהחום נדבר למגהץ, אחת האותיות ניסתה להתקלף ובכלל, כל העסק לא רצה להיצמד. למה? אלוהים יודע…בסוף הצלחתי להציל, מצאתי I אחר ולא כל כך רואים את הקיפול, מקווה 🙂
בהשראת הספר הבא שממש ממש נהניתי ממנו (ממליצה לקרוא את הסיפור הקצר לפני).
את האבנים הזמנתי מאלי אקספרס, סוג של בטעות. רציתי ויניל שמיועד לטרנספר של גיהוץ (כלומר ויניל שקוף שאפשר לסדר עליו ויניל לגיהוץ, להניח על חולצה ולגהץ דרכו ואז לקלף אותו). מצאתי טרנספר ויניל כזה ועל הדרך תפסו את עיני האבנים המנצנצות שמסביב. הממ… דברים מנצנצים…
בכל מקרה, הזמנתי כמה חבילות לנסיון (הם דיי זולים).
כאן השתמשתי באבנים הבאות (הטיפה פחות זולות), מידה ss10
הדפסתי את הכיתוב בכתב ראי (האמת הדפסתי פעם ראשונה בכתב רגיל, טוב שחשבתי לרגע לפני שהתחלתי לעבוד)
הדבקתי את הכיתוב למשטח עבודה
מעליו הנחתי את הויניל, עם השקוף כלפי מטה והדבקתי אותו מסביב שלא יזוז גם כן (רואים תמונה טובה בהמשך)
בהתחלה השתמשתי בפינצטה כדי להניח את האבנים, תקשיבו, זה לא כיף.
במקור אמורים להשתמש באפרונות שעווה כאלו:
הזמנתי אותם מאלי, מכאן (הם עולים שקלים בודדים). אבל הם עוד לא הגיעו.
טוב, שעווה. הממ…. שעווה….
חיפשתי בבית מה יש לי שיכול אולי להתאים ומצאתי במהירה כלי נוח, בדיוק בגודל שמתאים לעבודה
ואחרי שעה בערך
ועוד חצי שעה
שחררתי את המסקינטפ והחזרתי את הגב הלבן
בחרתי חולצה, עשיתי לה גיהוץ ראשוני, הורדתי את הגב הלבן שוב ומיקמתי את הדוגמה על החולצה
הערה חשובה: תמקמו פעם אחת ונכון, אלא אם יש לכם ויניל טראנספר סופר איכותי. כאן הרמתי כדי טיפה ליישר והאבנים טיפה זזו לפה ולשם. לא כיף ומאוד קשה לסדר אותם חזרה.
מגהצים בלחץ (בלי הזזת מגהץ), בטמפ' נמוכה (על זה בהמשך), ל 30-50 שניות
בכל מקרה, אחרי גיהוץ
טוב. כאן צריך לעצור.
התחלתי להוריד את ויניל הגיהוץ ואז התברר שבערך חצי מהדוגמה לא עברה. גיהצתי שוב. ושוב. הורדתי את הויניל בשלבים וגיהצתי שוב. התמונה היא אחרי שסוף סוף הצלחתי להעביר את הדוגמה. התלהבתי, העברתי על זה יד ופתאום התברר שיש כאן לא מעט אבנים שעדיין משוחררות. החזרתי אותן למקום. גיהצתי שוב ושוב.
אקצר – בסוף העליתי את הטמפ' כמעט עד לרמה של כותנה והם נצמדו ונשארו בצורה נהדרת. לא ממליצה להתחיל ישר מחום גבוה כי כל מגהץ הוא מקרה לעצמו ואם מגהצים עם טמפ' גבוהה מדי אפשר להמיס את האבנים.
טיפ – שימו דף נייר בתוך החולצה, אחרת הדבק של האבנים מדביק את הבטן לגב (לא חזק אבל מיותר)
וככה זה נראה בסוף 🙂
החולצה במציאות בצבע חציל כהה. היה ממש קשה לתפוס את הצבע ואת ניצוץ האבנים בתמונות
ובשמש
אני אוהבת את החולצה הזאת ואת הטכניקה 🙂
כבר הזמנתי לי עוד קצת אבנים וביקשתי מגהץ חדש (פושטי ובלי חורי אדים) מתנה מאמא שלי לחג הרלוונטי הקרוב.
החולצה מאז עברה כביסה ושרדה אותה בכבוד.
מתכננת לשחק עוד קצת עם החומר ואז להביא את האבנים לסדנת המתקדמים באיקון הקרוב 🙂