משחקים עם זכוכית ודרמל

אני חושבת שלא סיפרתי כאן, אבל קיבלתי מאחי דרמל ליום הולדת (אי שם במאי)

אני כבר שנים חולמת על הצעצוע הזה, אז אחרי שקיבלתי אותו, יצאתי (למרפסת) לנסות אותו.

לפני הכל, כמובן בטיחות.

תקשיבו…. זה חם, בקושי ניתן לנשום או לראות בזה משהו, אבל לא בטוחה שיש פתרון.

 

הציוד

המתאם מתח הגדול הוא כי המכשיר הוזמן מארה"ב ולא מתאים למתח בארץ.

 

אחרי כמה נסיונות, מצאתי ארגון נוח לעבודה עם המכשיר

 ומתחילים (מהישן אל החדש 🙂

 

דלת של ארון ספרים, נחרט על בסיס דוגמה מודפסת שהנחתי מתחת לזכוכית

צלחת ישנה שבדקתי עליה חריטה. של מומינים כמובן…

חרטתי על התחתית, על החלק ההפוך, כדי שניתן יהיה לאכול על הצלחת בלי שדברים יתקעו בחריטה.

מכסה של סיר. זה ניירוסטה. סיוט לחרוט על זה. אנסה בהזדמנות על נחושת או אלומיניום, אמור להיות ידידותי בהרבה.

 צנצנת לניעור קפה קר לבעלי 🙂

חתול חדש

קערת חתולים לסלט

ועוד קערה, שיצא פחות נחמד, אבל זה היה נסיון מעניין 🙂

יש עוד, אבל אשאיר כמה דברים לפוסט הבא 🙂

המשך שבוע טוב וחג שמח!

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

קרש פאי צרוב ולקח קטן לגבי צריבה

הלוח הזה מבוסס על ראיון שראיתי בפינטרסט, רק ששם הוא נצרב על ידי מכונה 🙂

המספרים נכונים ולקוחים מכאן :

http://www.geom.uiuc.edu/~huberty/math5337/groupe/digits.html

בלוחו נכנסו מעל ל 2000 ספרות אחרי הנקודה.

כ 10 שעות עבודה, ושתי כוויות.

תוך כדי עבודה:

מוכן:

שלב הבא הוא ציפוי הלוח בשמן. הזמנתי מחו"ל שמן מיוחד לעץ אבל בנתיים גם שמן קוקוס יכול לעשות את העבודה היטב

ומאחור, כאן רואים את אפקט השמן בצורה יותר בולטת

ועוד כמה צילומים ברשותכם 🙂

 

הקרש ניתן כמתנה לגיס אהוב בתור מתנה לקראת תחילת שנת לימודים ראשונה באוניברסיטה (ולקראת מעבר לדירה חדשה)

המון בהצלחה בלימודים!

ותלוי במקומו בבית החדש של גיסי

הבטחתי גם לקח, נכון?

זהירות, צורב זה דבר חם

חוויתי על בשרי (תרתי משמע) את משל הצפרדע המתבשלת. העט הצורב התחמם, ואז התחמם עוד קצת. ועוד קצת. זה היה לא נוח אבל רציתי לסיים את הצריבה. והוא התחמם עוד טיפה ואז זה כבר פחות כאב, ורק כמה שעות מאוחר יותר הבנתי שעשיתי לעצמי כוויה רצינית.

מעכשיו, ברגע שהוא מתחיל להתחמם (כ 30 דקות אחרי תחילת עבודה), אני מנתקת ומחליפה עט, או נותנת לצורב לנוח קצת.

המשך שבוע טוב,

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

ברלה על עץ

צריבה צבעונית ושמחה של משפחת ברלה, מבוסס על העבודות הנהדרות של Fay Helfer

הציור היה שמור לי כבר ממזמן בפינטרסט ועכשיו סוף סוף היתה לי דרך טובה לממש אותו.

לפני הכל, שיוף יסודי של הקרש כדי להסיר ממנו כל סממן של לקה.

יתרון – אין לקה והצורב עושה את עבודתו הרבה יותר טוב

חסרון – אלו קרשי במבוק (זולים יחסית). במבוק גם ככה מאוד סיבי וכל ליטוש רק מחמיר את הבעייה לצערי.

הנקודה הסופית היא שחייבים ללטש, כי אחרת הצורב לא מצליח לצרוב דרך הלקה, גם אם הקרש בסוף קצת פחות חלק.

בקרש שאינו במבוק החוויה חיובית הרבה יותר ומסיימים עם קרש עץ חלק ונעים כמו משי למגע.

ואחרי צריבה:

תרשו לי לציין כאן שכוויה מצורף שמתחמם ל 400-750 מעלות היא חוויה מאוד… חוויתית

עכשיו החלק של הצבעוניות, חוגגים עם עפרונות אקוורל 🙂

ומוכן

העבודה עם צבעי אקוורל ממש כיפית. צובעים עם העפרון ואז עוברים מלמעלה עם מכחול לח והצבע מתאחד והופך הרבה יותר עשיר ואחיד. רק להיזהר שלא יזלוג מעבר לקוי הדוגמה.

בסוף העבודה ציפיתי את התמונה בשכבת הגנה של שמן עם מתלית טבולה בשמן קוקוס. זה הוסיף ברק וזה נראה טוב יותר אבל זה גם הכהה מעט את התמונה, וקצת חבל. בכל מקרה, הקרש תלוי אצלי בחדר העבודה ומוסיף כתם צבע שמח.

המשך שבוע טוב!

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מנדלה צרובה למטבח

ממשיכה לשחק עם הצורב לעץ 🙂

הפעם שייפתי את הקרש הייטב עם משייפת קונצנטרית נפלאה של מקיטה שקיבלתי מבעלי למתנת יום הולדת.

שלב ראשון, להעביר את הדוגמה עם נייר קופי. אני משתמשת בנייר קרבון – היתרון שלו הוא שניתן לנקות בקלות יחסית את שאריות הציור בעזרת מחק רגיל.

אחרי שכל הציור עבר, (ונותנים ליד קצת לנוח, ואוו זה ציור גדול) מתחילים לצרוב.

וגמור

זה נראה מהר, אבל יש כאן שלושה ימי עבודה 🙂

הצד עם המנדלה צופה בלקה שקופה והקרש ניתן כמתנת חנוכת בית לגיסה אהובה.

המשך שבוע טוב,

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מתקן גירוד זריז לחתול

טוב, זריז זה דבר יחסי, אבל הוא יכול להיות זריז, אם אתם לא כמוני ודאגתם להתארגן על חוט מספיק עבה. אצלי היה רק חוט ממש ממש דק שנשכח במגירה חשוכה אי שם, ולי לקח כמה שעות ללופף את כל העסק, אבל באמת, למישהו טיפה יותר מאורגן זה אמור לקחת הרבה פחות זמן.

חומרים:

גליל קרטון עבה – הבן שלי לקח אחד בזמנו מחנות סטוק שמוכרת גלילים של מפות שולחן מניילון, ואז שכח אותו אצלי בתא מטען ברכב, ואחרי שנסעתי איתו שנתיים החלטתי שמספיק. למי שדואג, לא באמת חייבים לשכוח אותו לשנתיים ברכב, זה יעבוד גם עם גליל ישר מהחנות

דבק שלוש שניות – אני שונאת דבק חם, זה אחד מהדברי יצירה שאני הכי לא מסתדרת איתם ותמיד מצליחה לחטוף כוויות ולהדביק את עצמי לכל דבר. אז במקום דבק חם, אני משתמשת בדבק שלוש שניות. יתרונות – הוא לא חם. חסרונות – הוא דבק ממש ממש ממש חזק. ברצינות. בזהירות.

צבע אקרילי (או כל סוג אחר) – השתמשתי בשאריות צבע מצביעת החולצות .

חוט/חבל יצירה – כמה שיותר עבה יותר טוב. חוט טבעי ולא סנטטי (תרחמו על החתול שלכם)

צבעתי את החלק העליון של הגליל, הדבקתי פינה של חוט והתחלתי ללפף. אחרי כל כמה סיבובים שמתי עוד נקודת דבק כדי שיחזיק טוב יותר ולא יחליק.

נצח ליפוף מאוחר יותר

אפשר לתלות על הקיר או על הכיסא.

לדעתי מוצלח כמו כל מתקן גירוד קנוי.

לדעת החתולים שלי – לא בטוח שהם הבינו למה זה אמור לשמש.

נו טוב.

המשך שבוע נעים!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)