חיים, עבודה ורצון ליצור
חולצה לבעלי לכנס איקון 2017 🙂
זה חיתוך… מסובך
וההמשך
קשת עושה לאמא התקף לב קטן בדרך
והכל חתוך
השאריות, ממש חבל לזרוק אותן
מיישרת את כולם לקו אחיד
ומוכן 🙂
ובונוס קטן, תראו איך זה נראה בחושך 🙂
רונן וקשת מדגמנים את החולצה 🙂
ולמי שלא זיהה את הרפרנס 🙂
ממשיכה לחולצה הבאה 🙂
שבוע טוב לכולם!
איקון 2017 מתקרב אלינו בצעדי ענק וכמובן שלפני הכל צריך להכין את החולצות שאיתן נבוא לכנס 🙂
הלכתי וקניתי חולצות. מתברר שבסוף עונה לא כל כך פשוט למצוא אותן אבל בסוף מצאתי מבחר סביר בפוקס
ישבתי עם אורן על האוסף שלי בפינטרסט והוא בחר (אחרי התלבטות בין כל התמונות שם פחות או יותר) את הדג הטורף הבא:
מתחילה בחיתוך
ישר ממקמת את החתיכות על הולצה כדי לזכור מה הולך לאיפה
קשת עוזרת
זהו, הכל חתוך
כל החתיכות על החולצה
שיט… שכחתי שצריך לגהץ אץ החולצה לפני
טוב, אני מניחה שברור שאחרי זה כבר לא ניתן היה להחזיר את כל החתיכות למקומן בסדר שפוי.
הדפסתי את התמונה בכתב מראה, מיקמתי מעל ויניל שקוף עמיד לחום ומיקמתי עליו את החלקים לפי הדוגמה (אסביר את זה באחת הפוסטים בעתיד אבל בנתיים ניתן לראות עבודה עם הויניל גם כאן, בעבודה עם אבני גיהוץ)
קיבלתי אפליקצייה ניידת
עכשיו נשאר רק למקם אותה על החולצה ולגהץ 🙂
מגהצים, מסירים את הויניל השקוף
מסירים את הויניל המגן ויש חולצה מגניבה לילד 🙂
זהו, אורן מוכן לכנס, את שתי החולצות הנוספות הוא יכין לבד בסדנאות ליצירת חולצות שאני מעבירה בכנס 🙂
שבוע טוב לכולם!
יעל
ברוך הבא ניצן!
וכמה תמונות תקריב 🙂
הכנתי חלק מהחולצות בזוגות. אחת לניצן ואחת לאח הגדול בן השנה.
ויניל מחזיר אור שכתבתי עליו כאן
ובשמש
וקצת נצנצים
את השאיריות שמרתי והם הלכו לחולצות של קשת 🙂
ואחת במיוחד לאח הגדול 🙂
צמד חולצות נוסף
ועוד צמד 🙂
ואחת במיוחד לניצני
החולצה הבאה, ממש לא שיתפה פעולה. ה I מהחום נדבר למגהץ, אחת האותיות ניסתה להתקלף ובכלל, כל העסק לא רצה להיצמד. למה? אלוהים יודע…בסוף הצלחתי להציל, מצאתי I אחר ולא כל כך רואים את הקיפול, מקווה 🙂
לפחות הכיתוב חמוד 🙂
קירה, יואב ויוגב, המון המון מזל טוב,
ניצן קטן ומתוק, ברוך הבא למשפחה!
יעל
אני אוהבת מומינים. יש בדמויות האלו איזה חן קסום שמדבר אלי ואני חוזרת אליהן שוב ושוב.
את חולצת המומין הכנתי לפני זמן מה, וכבר בזמן שנלחמתי איתה כדי בלמקם את כל השכבות זו ביחס לזו, ידעתי שזו לא תהיה החולצה האחרונה בנושא 🙂
הפעם בחרתי ציור עם קווים עבים יותר, בהנחה (תמימה) שיהיה יותר קל למקם את המסגרת השחורה ביחס לאזורים הצבעוניים.
בחרתי את הציור והדפסתי אותו במספר עותקים. כל עותק מיועד לחיתוך בשכבת צבע אחרת
את החתיכות שמרתי בקערית כדי שלא יילכו לטייל
והשכבה השחורה (החלקים החופשיים שלה מחכים בקערה בצד)
החיתוך עצמו היה פשוט יחסית. הדוגמה לא מסובכת ולקח פחות משעה לחתוך את הכל.
נסיונות הרכבה על חולצות בצבעים שונים.
אחרי קצת התלבטות החלטתי שעל הכחול הניגודיות טובה יותר.
שכבה ראשונה
אוקי. זה פשוט. הנחתי מעל זה את המסגרת השחורה, השחלתי את הצבע הבא, מיקמתי אותו בדיוק איפה שצריך. הסרתי את המסגרת השחורה וגיהצתי.
הנחתי שוב את המסגרת השחורה. המממ… למה זה מתאים פתאום פחות טוב? ובכן, אין מה לעשות. מיקמתי את הצבע הבא. ווידאתי שהכל יושב טוב אחד ביחס לשני וגיהצתי שוב.
מיקמתי שוב את המסגרת השחורה. אוקי… בשלב הזה הבנתי שיש לי בעייה. למרות ששום חלק לא זז בין שלב המיקום לבין שלב הגיהוץ, כל העסק פשוט לא התאים יותר אחד ביחס לשני. למה? אין לי מושג. אולי (למרות שאין תנועת מגהץ) החולצה נמתחת או מתכווצת תוך כדי גיהוץ? אולי הויניל מתכווץ מעט?
מקווה לטוב, מיקמתי את המסגרת השחורה פעם נוספת, מצאתי זווית שהכל משתלב… בערך… והוספתי את החלק הצבעוני האחרון. הצעיף במקור צריך להיות ורוד.
אבל אחרי קצת התלבטות החלטתי שהוא יראה הרבה יותר טוב בזהב
ואחרי גיהוץ
עכשיו הגיע החלק הבעייתי, להצליח למקם את המסגרת השחורה כך שתשתלב היטב עם האזורים הצבעוניים. אחרי קצת התלבטות פירקתי אותה לכמה חלקים (ובהמשך פירקתי עוד). הויניל השחור הוא ויניל פלוק (קטיפה שחורה) ואחד היתרונות שלו הוא שניתן לחתוך אותו ולא רואים את זה במוצר הסופי.
קיצרתי קצת כמה רצועות וגיהצתי אזור אזור תוך שאני ממקמת כל קו בדיוק איפה שאני רוצה. האמת, מסובך ומסורבל (ועם כמה רגעים מפחידים) אבל סה"כ, נראה לי שיצא בסדר.
והתוצר הסופי
מה אתם אומרים, יצא חמוד :)?
כמה תובנות מהעבודה.
ממשיכה לחולצה הבאה 🙂
