הכנתי במסגרת מתנות לילידם למסיבת יום הולדת של ספיר בגן.

רוצה להגיד לפני הכל שכבר מזמן לא נהינתי כל כך. איזה כיף כשיש תירוץ לחתוך הרבה צורות פשוטות אבל חמודות להפליא!

ותקריב על השקית של ספירי 🙂

היה כיף , כבר אמרתי :-)?

שבוע טוב לכולם

 

ציור שכבר מזמן רציתי לחתוך אבל עד עכשיו לא היה לי צבע בהיר שבאמת נתן כיסוי.

את הצבעים האלו קניתי כי החנות שבה אני קונה הפסיקה לעבוד עם החברה הקודמת. הם יותר "משחתיים", מתיבשים יותר מהר, צריך יותר מהם כדי לכסות את אותו השטח. אבל, הם גם נותנים (לפי דעתי) כיסוי טוב יותר:

אבל נחזור צעד אחד אחורה, קודם כל צריך לחתוך, נכון?

החיתוך כאן לא למתחילים. הוא לא נורא מסובך אבל צריך להפעיל כאן שיקול דעת לגבי מה לחתוך ועל מה אפשר לוותר.

ישבתי, חתכתי, ישבתי עוד קצת, חתכתי עוד קצת. הבעיה העיקרית הייתה להחליט מה לעשות כדי שיראו את הצורה המרכזית על רקע החולצה. איך לדאוג שיהיה היקף לבן מסביב. בסוף עשיתי את זה על ידי חיתוך החוצה של קו דק בהיקף של הציור.

ומגהצים:

צובעים.

מגלים שגם הצבע הזה לא נותן כיסוי טוב (כן, אני יודעת שהייתי יכולה לבדוק את זה על חתיכת בד לפני…).

מקללים קצת. לוקחים נשימה עמוקה וצובעים שכבה שניה (ושלישית)

מחזיקים אצבעות שעודף הצבע לא זלג יותר מדי מתחת לנייר ונותנים לזה להתיבש.

והנה התוצאה:

הצבע כן זלג מתחת לנייר והפרפקציוניסיטית שבי קצת מאוכזבת אבל החובבת קפה שבי (והגיקית) מרוצה עד עמקי נשמתה

עכשיו רק נשאר לקוות שהצבע לא יסדק בכבסה נכון שהוא צבע שמיועד לבד אבל מרחתי כאן שכבה נדיבה במיוחד (אמרו לי שהוא עלול להסדק אבל אני בהכחשה).

שבוע טוב לכולם!

 

הוכן בהמון אהבה ליום הולדת של גיס אהוב.

תודה מיוחדת לבעל שפירגן, לקח את שני הילדים לסבים, ונתן לי סופ"ש שקט לעצמי. סוף שבוע של יצירה והכי חשוב שקט! משהו שלא קרה מאז שאורן נולד 🙂

למי שמתעניין, זה הצבע שאני עובדת איתו. לא מתוך העדפה מיוחדת אלא כי זה הצבע בד היחיד שמצאתי אצלנו באזור:

שלב הצביעה, תמיד מפחיד 🙂 מה אם ימרח? מה אם יזלוג דרך? מה אם לא יצא? מה אם החלקים הקטנים יתרוממו או יזוזו תוך כדי?

והתוצרים הסופיים:

ואחרי שבלונה נוספת:

ואחרון חביב :

יואב, המון מזל טוב!

שבוע טוב לכולם,

יעל

 

 

כי אין דבר כזה יותר מדי חולצות דינוזאור, נכון?

תראו איזה אותיות יפות יצאו מזה, שמרתי את חלקן, היה לי חבל לזרוק

ומגהצים לחולצה .לא לשכוח כמה דפי נייר בתוך החולצה כדי שהצבע לא ייכתים את גב החולצה.

ועכשיו, עם המון סובלנות , עם חודו של הסכין ממקמים את החלקים הקטנים שצריכים לחזור חזרה לתמונה (אני שומרת אותם בצד בתוך קערית קטנה בזמן החיתוך)

ממקמים אותם אחד אחד, מכסים עם נייר אפיה, כדי שלא יזוזו, ומגהצים לצורך קיבוע. ממליצה למספר כמו שעשיתי כאן כדי לזכור מה הולך לאן.

ועכשיו החלק הכי מפחיד, הצביע. אני משתמשת בצבע בד, הוא שורד טוב יותר כביסות ולא הופך את הבד לקשיח. ניסיתי בהתחלה אקרילי אבל הוא נסדק לי אחרי היבוש (מי שעוקב אחרי הבלוג בטח זוכר את ים של דמעות שהיה כאן כאשר נהרסו לי חולצה אחרי חולצה).

בזמן שזה מתיבש, קופסת הצבעים שלי:

והנה התוצאה המוכנה:

שניה, ניקי, זוזי מכאן!

אוקי, הנה זה:

בדיוק בזמן למעבר לבגדי החורף

שבוע טוב לכולם!

יעל