נהדר, פשוט נהדר. גם אם אתם לא מכירים את האנימה ממנה זה הגיע.
my neighbor totoro
מצטרף לרשימת ה "חייבת לעשות!"
חיים, עבודה ורצון ליצור
נהדר, פשוט נהדר. גם אם אתם לא מכירים את האנימה ממנה זה הגיע.
my neighbor totoro
מצטרף לרשימת ה "חייבת לעשות!"
הסבר מאוד מאוד מפורט וברור, מצולם לכל דרכו ומוסבר שוב ושוב, של סריגת הצורה הגלית הזאת.
מספיק ברור ולעוס כדי שכל מי שיודע איך נראת מסרגה יוכל לנסות.
ברצינות, לא ידעתי שאפשר לפרט הדרכה לרמה הזאת.
(כן, בסדר, אז אני מתלהבת מצורת ההדרכה, אבל היא באמת נהדרת ומושקעת )
לפי דעתי זה יכול לשמש כבסיס לשמיכת תינוק מקסימה, לצעיף או למגוון דברים אחרים. שומרת לשימוש עתידי.
http://attic24.typepad.com/weblog/neat-ripple-pattern.html
נ.ב
עושה לי חשק לקנות חוטים בכל צבעי הקשט ולשבת לסרוג 🙂
תראו את כל הצבעוניות הזו!
נ.ב 2017
סרגתי את הדוגמה הזאת לא פעם. תענוג לסרוג ונראה מעולה!
נכתב ביום שלישי [חכו, בהמשך יש גם יום רביעי]
ימי מחלה ומי נתן לי רישיון
זה התחיל ביום שלישי. החמיר ברביעי. חמישי נשארתי בבית כי פחדתי לנהוג עם הסחרחורות שהיו לי. היה שישי ובשבת היתה מסיבת 27 שנה ליובלים. המוני פעילויות כיפיות, אבל בחוץ וקר אצלנו.
ביום ראשון החלטתי שאני הולכת לעבוד. טעות. הבנתי את זה כאשר האוטו קפץ, פתחתי עיניים וגיליתי שהפגוש שלי עשה היכרות צמודה מדי עם האוטו שלפני. לשתי המכוניות לא הייתה אפילו שריטה, בסוף אפילו לא החלפנו פרטים, אבל זה יכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע.
אני קמה בחמש לעבודה וזו לא הפעם הראשונה שנעצמות לי העיניים על ההגה, אבל זו פעם ראשונה שהייתי כל כך מטושטשת שאפילו לא שמתי לב שזה קורה.
מפחיד.
עשיתי חצי יום בעבודה, שתיתי עוד כוס קפה ונסעתי הביתה.
יום שני כבר לא לקחתי סיכון ונשארתי בבית, וכמובן שהתעוררתי בריאה.
יום חופש בבית זה כיף, גם אם צריך לחלות בשפעת בשביל זה.
ובצד החיובי.
ביום חמישי בערב, אחרי ליטר של תה חם ושני אקמול, הלכתי לסדנה של קרן פרפרים אצל מיכל פ. תענוג. אין מילה אחרת. האפשרות להכיר בנות שעד עכשיו היו רק כינויים והאפשרות ללמוד מקרן.
תודה למיכל ותודה לקרן על הסדנה הנהדרת.
ותודה לבעיקר פורמת על הכיסויי דרכון הצבעוניים 🙂 , מקווה שהפרח התאים לתיק.
מקווה שלא נשמעתי מטושטשת כמו שהרגשתי.
תודה מיוחדת לבעלי ולילד שלקחו אותי לשם ואז חיכו אצל הגיסים עד סוף הסדנה.
כמה דברים קטנים שעשיתי לקראת הסדנה:
שני מגזרות של פרפרים שהגנתי לקרן ומיכל:
(לפי המגזרות של האמן William Oellers )
הלבן זה הצד האחורי של הדף מדפסת שעליו הייתה הדוגמה.
כלומר "שאריות"
ומקרוב:
והפרפר השני עם השאריות:
ומקרוב:
וארוז למסירה:
הפרפר השחור ברקע הוא הצד השני של השאריות.
ופרח סרוג מחוט רקמה שהכנתי בהחלפה לבעיקר פורמת (כבר אמרתי שהכיסויי דרקון שהיא הכינה מקסימים :-)?)
והשלמות יום רביעי:
אתמול, בשלוש, קמתי כדי לנסוע הביתה ולפתע התחילה אצלי סחרחורת מטורפת. משהו לא שפוי, כל החדר מסתובב. וזה שלוש, בארבע וחצי נסגר הגן. וזה שעות של הפקקים. אני מתקשרת לרונן, הוא לא עונה. אז שתיתי כוס קפה, למקרה שזה מלחץ דם נמוך, ונסעתי.
תרשו לי לספר לכם שזה לא כיף לנסוע עם סחרחורת. ההתקף הבאמת גרוע עבר תוך רבע שעה ואז התחילו כאבי ראש. וכך נסעתי, מנסה לא לעצום עיניים כאשר הכאב ראש מחמיר לרגע. אני לא בטוחה איך הגעתי הביתה. כנראה עם הרבה מזל. את אורן כבר הלכתי לאסוף ברגל, לא רציתי להסתכן ולנוסע שוב.
אז גם היום אני בבית. הסחרחורות קלות יותר אבל עדיין כאן. הלכתי לרופא, היא בדקה אותי, עשתה מסדר שלם של בדיקות כדי לוודא שזה לא שבץ וכאשר ראתה שאין שום סימן לכלום אמרה שזה כנראה וירוס של האוזן התיכונה.
לא אוהבת להיות חולה,
מצד שני, עוד יום בבית! כיף!
הולכת לתפור לאורן מכנסיים 🙂
נ.ב
ואני עדיין תוהה, מי נתן לי רישיון?!?
***
עדכון 3/11/2010
תראו מה בעיקר פורמת עשתה עם הפרח הזה 🙂
נסרג לפי ההדרכה הזו.
חומרים – חוט כותנה בצבע מתחלף ומסרגה מספר 3.
רמת סריגה – קל
רמת עצבים – בינונית ומעלה.
הגוף מאוד מאוד קל לסריגה. שימו לב שסורגים מהקדימה לעבר הזנב (ההוראות קצת מבלבלות עם ההערה לגבי מתי לשים עיניים)
העיניים הם קשר צרפתי (כמו בריקמה) ונעשו עם מחט צמר.
הסנפירים – ברר…. פשוט לא כיף לסרוג ישירות אל תוך גוף הדג. המסרגה לא רוצה להיכנס, החוט מחליק. הסריגה הלוך וחזור מעצבנת. סרגתי וקיללתי בשקט לאורך כל סנפיר וסנפיר. לא קשה, אבל מתסכל.
לא יודעת אם אעשה עוד אחד, אבל אם כן, אולי אסרוג את הסנפירים בנפרד מהדג ואחבר אותם עם חוט הסריגה ומחט צמר.
דג חמוד, שוכב אצלנו על הדלפק במטבח ומחכה שאורן יגלה בו עניין.
זה לקח אתמול אל תוך הלילה אבל נראה לי שסיימתי את הכל
סרגתי
לפי ההדרכה הזאת בשילוב עם העלה הזה
10 תפוחים סה"כ. אחד לכל מתנה (ועדיין חסר לי לפחות שניים שאני הולכת לסרוג בשבת)
רקמתי אל תוך הלילה
לפי הרעיון הזה
להורים שלי
להורים של גיסתי (כרמל הוא בן דוד של אורן)
להורים של בעלי
כרמל קטן מאורן בחצי שנה אבל לפי גודל הרגל, הוא הולך להיות חתול גדול
והכל היחד
מקומט מעט, אבל זה יתיישר ברגע שיכנס לטבעות שגיסתי הזמינה ואמורות (בתקווה), לחכות לנו בשמיר (קיבוץ בצפון, הורים של רונן, ראש שנה קיבוצי, לפחות לא צריך לבשל…)
(עדעון מאוחר יותר) והינה זה בתוך המסגרת, אכן התישר:
ואז ארזנו
לכל ההורים, האחים, הגסים, הסבתות, הדודות והחברים שמקבילם את המתנות בסופ"ש הזה
(ותוך כדי האריזה עוד נוספו לחלק מהשקיות צנצנות דבק, חבילת דוקים, חמש אבנים, חפיסת קלפים ("משחקי רטרו", אולי אני לא ישנה מספיק אבל חשבתי שזה חמוד) ושקיות עם פררו רושה)
והנה בעלי הנהדר מסדר את הכל כדי שאשתו המשוגעת (כלומר, אני) תסיים לצלם ותיתן לו ללכת לישון…
אפילו אחת החתולות (ניקי) נרתמה למלאכה
וזה אחרי דיון קטן שאחריו היא הסכימה לזוז מעט הצידה כדי לא להסתיר.
ועוד כמה מתנות קטנות
והמתנה לגן ולרופאת הילדים (שמקסימה ואנחנו אנחנו רואים אותה דיי הרבה)
ארוז לפי ההדרכה הזאת
מה עוד מה עוד…
נראה לי שדיי זהו.
הולכת לארוז תיקים ולהתארגן לנסיעה וללינה בקיבוץ אצל ההורים של בעלי.
שיהיה לכולכם חג שמח ומתוק!