5.2.2010

כנראה שנגמר לי החלב.
אולי זה לטובה.
ברגע שהתחלנו לתת לו בקבוקים בבוקר (במעון), התחיל להיות לי פחות לקראת הערב.
התחיל לא להספיק לו והוא התעורר שוב ושוב בלילה. לא חוויה טובה במיוחד כאשר צריך לקום בחמש לעבודה.
אתמול נתנו לו בקבוק גם כאשר התעורר בלילה. לפתע הילד היה כולו חיוכים. נראה לי שהוא הסתובב חצי רעב בערבים האחרונים. חבל וקצת באסה, אבל עדיף מילד רעב.

והבונוס, אני אוכל סוף סוף לחזור לישון על הבטן.

***

*מגזרות*

זברות – זו הייתה עבודה סיזיפית, אבל יצא יופי 🙂

ועם מסגרת

מדבקה חדשה (יחסית) לאורן, הלכה לחדר שלנו אצל ההורים של רונן.
(יכול להיות שכבר העליתי את זה כאן?)

בזמן העבודה

הכנה להדבקה

ועל הקיר

ואחרון חביב, כמעט חודש של חיתוך.
אני מופתעת לטובה שהצלחתי לעשות אותה,
חשבתי שהיא אולי כמה רמות מעל למה שאני יכולה לחתוך.

נחתכה לפי בקשתו של אבא.
נראה מה הוא יעשה עם זה.
מקווה לא להתאכזב, זה היה המון המון עבודה.

ובאיכות מלאה

 

הייתי צריכה לאלתר לא מעט במהלך החיתוך.

הגנה על האזור העדין של הסל, אחרי החיתוך הוא היה בעצם רשת דקיקה של רצועות של נייר.

וההגנה

היה צריך להשאיר גשרי התמיכה על האזורים היותר דקים של המגזרת, אזורים שחיברו בין האזורי נייר שנשארים תלויים מצד אחד באוויר לאחר הגזירה. נגזרו ממש לקראת הסיום.

ועוד פתרונות כאלו ואחרים, כמו למשל איך לנייד את המגזרת בסוף העבודה (בין שתי שכבות של קרטון ביצוע).

היה קשה, אבל נראה לי שיצא דיי מוצלח. מגזרת הבאה אני אעשה משהו פשוט יותר.

***
אני ממש ממש ממש ממש ממש עייפה.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

19.10.2009

אין לי כוח לשום דבר רציני או שדורש מחשבה.
חצי הזנחתי את הפורום, ומרגישה ממש אשמה על כך.

***
שבועיים של עבודה.
אני קצת בהלם שממש סיימתי אותה.
יצא… ובכן, ממש יצא.

ועם השאריות של הדף מדפסת שלפיו חתכתי:

אולי כדאי להתחיל לחתוך לא על שחור?
יוצא ממש נחמד בצבעים אחרים.

ומסקנה לעצמי,
מגזרת הבאה פשוטה יותר!

***

*מדבקות*
התחלנו לקשט את האמבטיה של הבוטן
(היי, שטח נוסף שלא קיר!)

***

*בוטן והריון*
התיקים כבר ארוזים
(תיק לחדר לידה, תיק למחלקה, תיק ציוד לבוטן)

זאתי כבר נמסרה.
(התאקלמה, כצפוי, מצוין אצל הגיסים)

השידה כבר הגיעה.

מעט צפוף אבל סביר.
את העריסה ניקח שבוע הבא, או אחרי הלידה, מה שיבוא קודם.

יש צירים אבל לא סדירים.
אני ישנה מצוין, אלא אם יש צרבת (ויש).
הבעיה היא לקום בלילה לשירותים,
כואב לקום.

מחכה לבוטן 🙂

***

צבעו אותו!
כתום ירוק, הבית עם הכי הרבה אופי בשכונה 😛
אבל כדי להיות הוגנים, עוד לא את כולם צבעו.

ומקרוב:

ומקרוב מצד אחר:

אין צילום טוב מקדימה, הצבעים בצילום יצאו לא מאוזן. אולי בפעם הבאה 🙂

שלב הבא, אלומיניום (גם ירוק)

אהבתם? תשתפו הלאה :)

חוויות מכנס, מההריון ומיצירה ובכלל

אוקי, בוא ננסה שוב, בתקווה שהפעם ה LJ לא יאבד לי את הפוסט.

*טמטמת הריון*
זה התחיל בערך באיקון והתדרדר מאז.
מרגיש כאילו הראש שלי מלא בערפל.
יכולת ריכוז אפסית. כל הזמן שוכחת מה רציתי או תכננתי לעשות
מטופש ביותר.
טוב שהעבודה שלי לא דורשת יותר מדי מחשבה.

***

*שמחות הריון, או "אני יכולה לללכת! אה, רגע, לא"*

ביום שלישי באיקון גיליתי לפתע שאני הרבה יותר ניידת.
את האמת, מי ששמה לב הייתה ורד.
לפתע היה לי יותר מרץ, זה כמעט ולא כאב, היה יותר קל לנשום.
כבר שמחתי שאולי הבוטן התמקם מעט נמוך יותר וההקלה המדוברת של
ממש לקראת הסוף, סוף סוף כאן.
אז לא באמת. אולי זה היה ההתרגשות או אולי ההתלהבות איקון, אבל זה החזיק בדיוק עד מוצ"ש,
וביום ראשון התעוררתי כדי לגלות שאני בקושי יכולה לקום מהמיטה.
שוב אין אוויר, שוב כואב, רק גרוע יותר.
נו מילא, לפחות היו כמה ימים נחמדים, וכבר באמת שלא נשאר הרבה 🙂

***

*מגזרות*

המגזרת שהייתה מיועדת כמתנת חנוכת בית לחברה שלי
בגרסתה הגמורה 🙂

בהמלצתכם היא קיבלה רקע אחר, בסוף של קפה בהיר. יצא ממש נחמד, התקבלה היטב 🙂

אני עובדת עכשיו על מגזרת מטורפת לחלוטין. לא יודעת אם אהיה לי את הסבלנות לסיים אותה אבל מאוד מקווה שכן.

טיזר קטן:

הולך לאט.
ממש קשה לי לשבת כפופה מעל שולחן.

***

*מדבקות*

היי! יש קיר שלם גם מהצד השני של המיטה!

חתול רודף אחרי פרפר (קטיפה שחורה)

ובשילוב עם המדבקה שכבר הייתה שם קודם:

מתברר שאלו לא מרמיטות אלא סוריקטות (מה שזה לא יהיה)

הדוגמה למדבקות לקוחה מהאתר הבא:
http://www.e-glue.fr/en/stickers-c-5.html
מחכה כבר שיהיה לבוטן חדר אמיתי שנוכל לעשות את המדבקות בגודל מלא 🙂

ומדבקה אחת נוספת שחמקה מהחדר החוצה

שילוב של קטיפה ירוקה ושחורה.
אני עשיתי את הגזע, רונן עשה את העלים.

***
*חתולים*

סיימתי לקרוא את "דיואי"
ספר מקסים, לא כולו על החתול אבל כולו מרגש, גם אם מעט דכאוני לפרקים.
בהשראת הספר, כמה תמונות של ניקי וזאתי.
(לא שבאמת הייתי צריכה תירוץ להעלות תמונות שלהן, אבל שיהיה 🙂 )

ניקי והסל שלה

מה שרואים מאחוריה זה החלון דרכו הן נכנסות ויוצאות החוצה. הרשת בחלון? כן, זה חור.
עבודתה הגאה של זאתי. עכשיו היא נכנסת ויוצאת דרכו.
ניקי מצידה, ממשיכה לפתוח ולסגור את המסגרת של הרשת. החור הוא לא לרמתה.

ה "סל" של זאתי
(לרגעים בהם היא לא ישנה בכיור)

ניקי בוחנת את הסל של זאתי

לא עבר אישור והיא חזרה לסל שלה.

מה יהיה כאשר יהיו תמונות בוטן?

***

*צירים*

ביום שישי – שבת הם כבר היו בצפיפות דיי יפה.
כל עשר דקות בערך, לא כואבים, אבל אני אופטימית בעניין.
מאז אתמול, שוב כמעט ונעלמו. צירצירון פה ושם, וכל פעם כשאני קמה ואז הם גם כואבים.
(הגעתי למצב שאני פוחדת לקום).
בוטן! מחכים לך כאן!
בוא כבר 🙂

אני יודעת שבהריון ראשון נוטים לסחוב עד הסוף,
אבל גם אני וגם רונן נולדנו בשבועות 36-37,
יש איזה אפקט תורשתי בעניין, לא?

מחשבה לעצמי, אולי כדאי להתחיל ללכת יותר?

***
נ.ב
במהלך כתיבת הפוסט הוא נאכל פעם נוספת,
אבל הפעם הייתי מוכנה ושמרתי בין לבין.
מה קרה לשיחזור האוטומטי שהיה ל LJ עד עכשיו?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פוסט מעורבב ומבולבל

יצא ממש מוצלח.

ההיפו והפיל הם כל אחד בגודל A4,
ביחד יצאה תמונה גדולה וחמודה.
מאוד מאוד כיף להכין אותם.

מתחיל להיות צפוף שם על הקיר ואני מתחילה לפזול לעבר קירות נוספים בבית.

***

אחת מזוג.
עובדת עכשיו על השנייה.
קניתי היום בריסטול שהוא שחור משני הצדדים.
זה אמור להקטין את ה "פלאף" שנוצר כאשר תולשים חתיכת נייר והחיתוך לא היה מספיק שלם.
ואם לא להקטין, אז לפחות להפוך אותו לפחות בולט.
אנסה אותו במגזרת הבאה.

***

היום בערב אנחנו הולכים לבריתה של חברה.
אנחנו בקושי מדברות.
אין לנו שום עניין משותף.
היא לא חולקת ולא מתקשרת.
כן יש את השיחות נימוסין בחגים ובימי הולדת,
אבל מבחינתה, חברות זה כאשר נוח לה,
לא כאשר צריכים אותה.
עם הרבה אנשים אני בקשר של רשת או שיחה פעם בחצי שנה,
ועם רובם אני מרגישה יותר מחוברת מאשר איתה.
למה אני עדיין שומרת איתה על הקשר?
השטויות שלה פוגעות בי כל פעם מחדש.
אנחנו מכירות מכיתה ה'.
אבל זו לא סיבה מספקת, נכון?
למה אני ממשיכה עם זה?

***

כי באמת מגיע לזה עוד כמה צילומים.
היא בקושי יוצאת ממנו.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

המון תמונות, שטויות ומה לא

אני לא מצליחה לישון בקיבוץ (בבית של ההורים של רונן)
זהו, נגמר. זה היה סביר עד עכשיו אבל זה פשוט לא עובד יותר.
יש לנו שם חדר בקומה השנייה עם שאר האחים.
מאוד נחמד, פרטיות, מקלחת ממול.
אבל זה פשוט לא עובד.
לא עם הריצות לשירותים.
לא עם הקן כריות שאני צריכה כדי להצליח לישון.
לא עם המזרון שיותר קשיח מזה שבבית.
באנו לחג,
לשני לילות
וחתכנו חזרה הביתה אחרי לילה אחד.
על הצד החיובי, אחרי לילה אחד בבית הכאב
גב-רגליים-ומה לא שהתעוררתי אתו שם חלף לחלוטין.
על הצד השלילי, בעיקר חבל.

***
קישוט חדש לפינת בוטן
היה מבצע שלם להדביק את זה 🙂
גודל, מעט פחות מ A4, קטיפה שחורה.

***

שידה לבוטן
בסוף, אחרי כל הנסיעות וכל החנויות,
מוצצים בציק פוסט היו הכי זולים ועם המבחר הכי טוב.
(יותר זול מקניה מתצוגה של שילב או דר' ביבי, יותר זול מחדש בירכא)
בחרנו שידת נטה סופר של משכל.

צבע לוח עליון ופס קישוט מתחת למגירה אמצעית – עץ אבוני (אדום שחור כזה)
שאר השידה – צבע אגוז חום אדמדם.

כן, אני יודעת שזה מטופש להתלהב מזה, אבל
זה בין הרהיטים הראשונים שקנינו.
גם לבוטן וגם לבית החדש.
כיף.

לא קנינו בינתיים מיטה.
נשכור בחודשים הראשונים עריסה ואז נראה 🙂

***

יוי. אני פרה!
(שימו לב להבדל הדק והמשמעותי מ "אני לוויתן" שהייתי עד עכשיו)

***

יש לי באמת יותר מדי זמן פנוי בבית 🙂
אפילו עם העבודה.
השנה כמעט כל קרובי המשפחה קיבלו מאיתנו מגזרות נייר ממוסגרות.

להורים שלי

(הצרצר קיבל מסגרת עץ עבה וממש יפה, פשוט שכחנו לצלם שוב)

ליותם ורביד (אח קטן של רונן ואשתו. האח הקטן שיותר גדול משני האחים הקטנים האחרים שלו, אבל שקטן יותר מרונן ומהאחות הגדולה)

לאיילת (האחות הגדולה של רונן)

להורים של רונן

(החלפנו בסוף את המסגרת למסגרת כמו זו של החתול מלמעל. יצא הרבה יותר מוצלח)

לסבא שלי

ולנו 🙂

***

מה קיבלנו.
מההורים שלי ליום הנישואים שלנו – הכל בסיר אחד (בהמלצת עופר, תודה! מחכה כבר להזדמנות להכין משם משהו!)
מההורים שלי לחג – סיר אידוי רב קומותי. משהו הזוי לחלוטין. איזה חמש קומות מעל סיר למים. ממש ממש מגניב.
לצערי, בינתיים נשאר אצל ההורים. פשוט אין לנו כרגע מקום לסיר כזה.
מההורים של רונן – שלישית דבש בטעמים שונים. יאמי!

***
ואחרון חביב להיום, כי באמת מספיק.

ותמונה ממש יפה של רונן
(גם פה יש בטן, היא פשוט הפעם מאחורי המצלמה)

***

נו בסדר, עכשיו באמת אחרון חביב.
מיטת החתול שהגיע אלינו מתוך אחת מאריזות השי.
בינתיים זוכה לביקוש בינוני.

אהבתם? תשתפו הלאה :)