צירים מדומים זה דבר מוזר.
מנסה להתעלם ולהזכיר לבוטן שיחכה לפחות עוד שבועים.
***
קורס הכנה ללידה:
"צירים זה כואב".
"אין לכן מושג כמה זה כואב".
"לא ניתן לדמיין או לתאר במילים כמה זה כואב".

תודה באמת,
עכשיו אני מרגישה הרבה יותר מעודדת.
***
צרבת.

***

ניקי ממש אוהבת את הסל שינה ששלה.
היא נכנסת פנימה וישנה בלי לזוז במשך רוב היום.
***
שתי החתולות למדו לצאת דרך החלון בחדר השינה.
זה קפיצה של קרוב לשניים וחצי- שלוש מטר.
זאתי יודעת לחזור משם.
ניקי יודעת לפתוח שם את הרשת.
ניקי לא יודעת לחזור משם.
ניקי יודעת לסגור שם את הרשת.
זאתי לא יודעת לפתוח שם את הרשת.
סגרנו להן את החלון במטבח כדי שלא יבואו יותר חתולים זרים.
אם עוקבים אחרי מי מהחתולות יודעת לעשות מה,
זה מסתכם בכך רוב הזמן שתיהן נעולות בחוץ,
מסתכלות בעצב לעבר הבית.

אני נוראה גבוהה. גבהתי לפתע, בלי ששמתי לב.
סנטימטר נוסף לסנטימטר, אולי במשך הלילה.
כן, גבהתי, זה ההסבר היחיד לכך שאני לא מצליחה לראות את כפות הרגליים רוב הזמן.

***

היום לפתע קלטתי שאני כבר כמה שבועות ברצף
עובדת 9-10 שעות ביום.
אומנם מהבית, אומנם בישיבה, אבל…
אולי זה מסביר למה אני כל הזמן עייפה 🙂

זה התחיל מצרבת והמשיך עם בוטן שלא רצה לישון.
אחד בלילה ואני לא יכולה לנשום שלא לדבר על להירדם.
חצי שעה וכוס סודה אחרי (אבקת סודה לשתייה זה זוועת עולם, אבל עוזר)
סוף סוף הצלחתי לעצום עיניים,
רק כדי להתעורר שעה מאוחר יותר כי משהו נשך אותי.
כאב חד, כאילו שמישהו הצמיד ברזל מלובן לבטן.
בהתחלה חשבתי שאולי זה צירים,
ואם זה הכאב של הצירים, אז דיי הלך עלי.
אבל לא, כאב נקודתי וחיצוני על העור.
קמתי, ווידאתי שאין שום נחש/עכביש מוזר/ברחש אחר
במיטה. לא מצאתי שום דבר כזה.
בדקתי את מקום הכאב (לא דבר פשוט כלל כאשר הוא נמצא באזור בבטן שאני כבר לא יכולה לראות),
יש סימן קטן אבל לא נפוח, לא אדום, סתם כואב.
בוטן לא אהב את כל החוויה והתעורר גם כן.
אחרי שעה נוספת שזה לא התנפח והפסיק לכאוב, ובוטן נרגע קצת,
חזרתי לישון.
רק כדי לקום מהשעון המעורר.
איך שהו השעון המעורר הוא מה שגמר אותי.
בכל פעם שהתעוררתי בלילה, קמתי ערה לחלוטין,
עד שהגיע הזמן באמת לקום ואז לא היה לי כוח אפילו לזחול מהמיטה.
אוף

***

כבר כמה ימים כואב לי הגב.
כאב עמוק ומציק. זה מרגיש כמו שריר שנתפס,
אבל כאשר אני מעסה את המקום אין שום דבר תפוס שם.
זה פשוט כואב.
עוזר:
– לשבת עם כרית מאחורי הגב (אולי הגיע הזמן לקנות כרית הנקה? בינתיים אני רק מניידת כריות שינה מהמיטה לכורסה ובחזרה).
– לישון מקופלת על הצד (בוטן לא ממש אוהב את זה).
– ללכת (לפעמים עוזר ולפעמים לא)
אוף, כבר אמרתי?

***

ניצלנו את יריד חבר וקנינו עגלת מדריד של דוקטור ביבי.
עגלה+ מזרון מחוזק+ 3 בגדי גוף לחורף = 1600 שקל
מבצע חבר: קונים ב 400, משלמים 300.
יצא: 1200 שקל להכל,
מעט משעשע, ודרש מעט תרגול מחשבתי מצידנו ביחס למוכרת.
היא לא הבינה למה זה מפריע לנו שהיא מנסה למכור לנו רק את העגלה
ב 1200 ש"ח.
זאת העגלה, וזה הצבע. עכשיו רק נשאר לאסוף אותה מהחנות 🙂

***

נסענו לירכא לקנות שידת החתלה (למיטה אין לנו מקום בינתיים)
היינו במאי ביבי, שהיה אמור להיות זול יותר.
הוא זול יותר, אבל לא הצלחנו לבחור בו כלום.
כנ"ל לגבי סניף של דר' ביבי שהיה בקרבת מקום.
הדבר שהכי דיבר אלינו הייתה שידה
שמנת עם ירוק במאי ביבי.
אבל היא פחות עמוקה מהשידות הרגילות,
ובקיצור, לא החלטנו.

מה שכן, יצאנו משם עם
ביבי סנס דור 4 – 300 שקל (ממש זול)
מנשא שבטי "מנשאלי" – 70 שקל (כנ"ל, ממש זול)

עדיין מחפשים שידה.
אם לא נמצא כלום ונחזור וניקח את השידה ממאי ביבי.

***