אוקי, ועכשיו בפחות בומבסטיות: יש לנו פינת משפחה בבית. בעיקרון זה שני קירוות שתוחמים את האזור בין חדרי הילדים. אני מאוד רוצה להכין שם פינת רביצה עם המוני כריות, פינת עבודה לילד וכוורת לצעצועים. במציאות, כרגע מאוחסן שם לול שלתוכו דחפנו את כל הצעצועים שאורן לא משחק בהם באותו הרגע.
בתחילת השנה בגן ביקשו מאיתנו להביא תמונה של אורן ואז התברר לנו שאין לנו כמעט אף תמונה מפותחת שלו. מי בכלל מפתח היום תמונות? אבל אם כבר, אז כבר. עברתי על הספריות במחשב, מצאתי תריסר תמונות, הלכתי לפתח. הבאתי אותם הביתה. הוצאתי מסגרות ואז אמרתי: "רגע…."
אם אני אמסגר ואתלה את כל התמונות האלו נקבל קיר "כבד" ועמוס מסגרות. וזה רק הילד הראשון, והוא רק בן שנתיים. זה לא הגיוני כל כך.
אז ישבתי עם בעלי, וחשבנו על זה, והחלפנו רעיונות וזה התוצאה:
מסקינטפ + נייר עיתון להגנה
ספריי צבע מגנטי (3 פחיות) + צבע סופרקריל רגיל מלמעלה
תמונות עם גב מגנטי.
מוכרים את הדפי מגנט בגדלים A4-A3 בחלק מחנויות הצילום והיצירה. מפתחים תמונה, מדביקים אותה על המגנט (הוא עם גב דביק), גוזרים לגודל וקדימה.
סיימנו 🙂
***
אני רוצה להכין אזור דומה גם אצלנו בחדר השינה ואולי עם הזמן גם בחדר ילדים.
מסקנות:
עדיף לקנות פחית צבע מגנטי של טמבור (תגגלו, יש להם כזה). זה יוצא טיפה יותר יקר אבל ניתן למצוא אותה במבצעים וזה הרבה יותר יעיל לעבודה מאשר ספריי. (פחות מסריח, פחות מלכלך וכנראה שגם מכסה שטח גדול בהרבה).
דפי מגנט כדאי לקנות בחבילה. בחנות צילום לוקחים 5-10 שקלים לדף. כדאי לבדוק בחנויות שעוסקות במיתוג ובמכירה של מגנטים לאירועים. המקום הכי זול המצאתי בינתיים הוא :
לפני כמה חודשים פנתה אלי בחורה נהדרת בהצעה להחלפה פרטית. כיסוי למכונת תפירה תמורת מגזרת לפי בחירתה.
אחרי הרבה התלבטות דוגמת המגזרת נבחרה. התחלתי לעבוד עליה באפריל או במאי. ואז, כמו ברשומה הקודמת, דלקת, כאבים ואי יכולת חיתוך. חודשים באו וחלפו. הבת זוג שלי להחלפה שלחה לי כיסוי מכונה מהמם, עם כיסים, מקום לדוושה ופתח לידית נשיאה, ואני עדיין לא הצלחתי לחזור ולחתוך.
רק לפני כמה שבועות סיימתי אותה לבסוף ושלחתי אותה לדרכה.
ענת, מצטערת על העיקוב ושוב, תודה ענקית על הכיסוי הנהדר 🙂
חומרים: דף פוקסיה של איקיאה, סכין יפנית עם להב 30 מעלות.
המזגרת היא של האומנית הישראלית הוותיקה צפורה נאמן (שמעבירה סדנאות וחוגים בכל רחבי הארץ, מומלץ להכיר)
סוג כזה של מגזרות מיועד לחיתוך בעזרת מספריים, על נייר מקופל. הבעיה היא שאני לא אוהבת את התוצאה המתקבלת, ולא אוהבת את קו הקיפול שנשאר על פני הנייר. אז לא קיפלתי ובמקום זאת חתכתי לאט לעט עם סכין. המגזרת הזו נראת פשוטה למראית עין, אבל במציאות, בגלל כל הקווים המפוטלים היא הייתה יותר עבודה מאשר מגזרות שכפולות ממנה בגודל. ומבחינות מסוימות הייתה יותר קשה לחיתוך מאשר המגזרת הזו, שברובה קווים ישרים. בקיצור, חוויה לחתוך וכיף להעניק.
ישנה, כי אני חותכת אותה כבר מספר חודשים (עדכון 2017 oh my sweet summer child….היו ימים שחודשים למגזרת הרגיש לי ארוך…)
איפשהו במאי פיתחתי דלקת מאוד לא נחמדה בפרק כף היד. התברר שבזמן הריון אסור לקחת אף אחד מהכדורים והמשחות שעושים פלאים במצב רגיל. שלושה חודשים הסתובבתי עם מגן לפרק כף היד. רק לפני זמן מה חזרתי לחתוך, רק כדי לגלות שמאוד קשה להיכנס ליד השולחן עם בטן שרוצה חדר לעצמה 🙂
בכל מקרה, בימים האחרונים יש לי דחף לסיים דברים אז הושבתי את עצמי וסיימתי לחתוך אותה.
המגזרת היא של אחת האומניות האהובות עלי, Nikki McClure
והיא מיועדת להצטרף ולהיטלות לצד מגזרת טעם פטל שלה שחתכתי אי שם באפריל. נראה לי שהן ישתלבו ממש יפה ביחד.
חומרים: בריסטול שחור, משטח חיתוך וסכין יפנית עם להב 30 מעלות.
מידות: קצת יותר קטן מ A4
תמונות נוספות:
עם דף השאריות
ומקרוב:
ועוד יותר קרוב:
ותקריב על הקן בין השיבולים:
ולשם תחושת קנה מידה, תראו את סיכת השדכן ליד הכובע של האמא:
אופי: חושבת שאמא עשויה מגומי ושהיציאה נמצאת אי שם באזור הכליות.
ברזל: אני לא רוצה לדבר על זה. אני צריכה לנוח כאשר אני הולכת מחדר לחדר.
מצד אחד, מפחדת לחשוב על הצירים. מצד שני, כבד לי כבר 🙂
אין לי כוח ומוטיבציה לעשות שום דבר
הכל במין מצב של המתנה.
אז בינתיים, עד שהפשושית מחליטה שהיא רוצה לצאת, קצת תמונות של אורן מהזמן האחרון.
***
אורן אצל הסבים, עוזר להכין תרכיז
קטיף פטל קדוש בגליל
כרמלון בפעולה
בזמן שכרמלון עמד וקטף,
אורן ניסה חשב על זה רגע ואז אמר:
"AMA, קשה, קשה זה".
לקח את קערת הפטל הקטוף והלך לשבת על מחצלת בצל.
אחרי זמן מה כרמלון ראה שזה באמת יותר פשוט והצטרף אליו.
חגיגת פטל:
אמא? איפה עוד פטל?
אם נום נום
שני הקטנים זללו עד למצב של מסטוליות מוחלטת
ולנוח…
כיף לפטם את הילדים
אז המשכנו…
***
ביקור בקטיף פירות במושב שעל, רמת הגולן.
מחיר מחוץ לעונה 20 שקל ושווה כל אגורה.
לא היה הרבה מה לקטוף, בעיקר פטל, תות שדה, סברס וענבים אבל החוויה נהדרת.
אמא, תות!
בתאבון מתוק שלי
***
ביקור קצר ליער האיילים ביער אודם
המלצה שלי, אלא אם יש לכם ילדים בגל המתאים תחסכו את זה לעצמכם. ואולי גם אז. יקר מאוד, 40 שקל למבוגר וחסר פואנטה. כמה פונים קטנים, כמה איילים, ג'ימבורי מטופש וקרטינג רעוע. חביב מינוס.
מסקנה עיקרית מהביקור במקום, לזכור פעם הבאה לקחת איתנו סיר באוטו. אורן לא הסכים לעשות קקי בשירותים ולא מתחת לעץ ויצא מכל החוויה בוכה ועם כאבי בטן.
החוויה החיובית העיקרית הייה הפוני.
אורן: "שחור!"
וכמה תמונות ישנות יותר (כן, כן, אני דיי משתמשת בבלוג בתור אלבום תמונות, אבל יש כמה סבים ודודים מאוד מרוצים כרגע 🙂 )
***
כינרת עם הגיסים וכרמלון
גילית את כינרת השנה. שלוש לינות בחודשיים, מאוד יכול להיות שזה יותר פעמים ממה שהגעתי לשם בכל השנים עד עכשיו. אני לא אוהבת ים. זה קר, מלוח והחול מטריף אותי. אבל מתברר שכינרת זה כיף.
