גיליתי על קיומו של החומר בפוסט הבא:
פוסט טוב ומקיף על סוגי חומרים לגילוף (פוסט באנגלית)
כאשר באתי להזמין ציוד מהרשת(על כך בהמשך), הזמנתי גם כמה חתיכות של הויניל הזה. בתיאוריה הוא נשמע מאוד מבטיח. יש לו צד ירוק, צד כחול ואמצע אפור, ככה שניתן לראות בצורה נוחה את הגילוף.
בפועל, כאשר באתי לגלף ולהדפיס איתו, לא התרשמתי לטובה.
יתרונות:
- בגלל הצבע השונה של האמצע, ניתן לקבל קנה מידה לגבי עומק החיתוך, ולראות האם הגילוף עמוק מספיק.
- החומר הוא סוג של גומי (האמת, מאוד דומה לחומר של משטחי חיתוך), בזכות החומר הזה הגלופה יוצאת עמידה וניתן לשטוף אותה ולהשתמש בה פעמים רבות בלי שתשחק (אומרת כבר עכשיו, זה יתרון משמעותי, אבל יש חומר אחר, softcut, שאכתוב עליו בהמשך ושעושה את אותה העבודה, רק הרבה יותר טוב).
חסרונות:
- מאוד נוקשה ולא נעים לגילוף.
- הסכין נוטה להחליק על פני השטח במקום לחרוץ.
- קשה להוציא את החתיכות שגולפו, הן לא רוצות להתנתק וצריך לתלוש אותן.
- החומר יחסית קשיח ולא מעברי לחץ טוב בזמן הדפסה.
אנשים חותכים עליו, ויש כאלו שעובדים בלעדית רק איתו, אבל אני אישית לא ממליצה.
נסיון הדפסה על בד
בפוסט הבא סוף סוף אגיע לדבר על חיתוך לינולאום,
המשך שבוע טוב!
יעל
פוסט מעניין
כל הכבוד,
תודה על החשיפה לחומרים שלא הכרתי
אשמח לקבל פוסטים דומים כאלה גם בעתיד
תודה על התגובה, בשנים האחרונות אנשים עברו מבלוגים לפייסבוק וכו, וממש כיף שמישהו מגיב כאן 🙂