אורן מתנהג מוזר היום, לא בוכה,
יושן כל הזמן.
כבר התחלתי לדאוג ואז נפל לי האסימון שהיום לשם שינוי אין לו גזים.
בוכה – אמא דואגת
לא בוכה – אמא דואגת
צרות עם האמא הזאת 😛
נ.ב
בכל מקרה, אשגיח אליו היום.
הוא מתנהג "נבול" כזה.
אבל אין חום וכאשר ער נראה דיי מרוצה.
הזכרת לי משהו מהמהקורות, טיפה ארוך. בבראשית רבה מסופר: רבן גמליאל השיא את בתו, אמרה לו: אבא ברך אותי. אמר לה: שלא תחזרי הנה [כלומר, לביתו של אביה]. ילדה בן זכר אמרה לו: אבא, ברך אותי. אמר לה: שלא יחדל 'אוי' מפיך. אמרה לו: אבא, שתי שמחות שבאו לי אתה מקללני. אמר לה: שתיהן ברכות. מכיוון שיהיה שלום בביתך, לא תחזרי הנה. ומכיוון שבנך יחיה [כלומר, יהיה בריא], לא יחדל אוי מפיך. אוי שלא שתה ילדי, אוי שלא אכל ילדי, אוי שלא הלך ילדי לבית הכנסת. כלומר – טבעם של הורים לדאוג, אם צריך או לא צריך. המקור, בראשית רבה פרשה י, ו. הטקסט במקור בארמית חוץ מהמשפט "שתי שמחות שבאו לי", התרגום שלי וההערות בסוגריים מרובעים שלי. את המקור אפשר למצוא כאן: http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_32651_46.pdf