בוטן מתוק שלי,
the gate it down
באמת.
לא בצד ימין, לא בצד שמאל,
ואני מבטיחה לך, לא דרך הפופיק.
ואם כבר, גם לא עכשיו.
זה היה לילה מעניין.
הבוטן לא הסכים שאני אשן על הצד.
כדי למנוע ממני להיות על הצד,
הוא עירב ידיים, רגליים, מרפקים, ראש, טוסיק,
ולפעמים, נראה לי שאת כולם ביחד.
לא ידעתי שהבטן יכולה להימתח בבת אחת לכל כך הרבה כיוונים.
הבעיה היא שאני לא יכולה לישון על הגב.
פשוט לא יכולה.
אחרי חצי שעה של:
אני : "אולי עכשיו?"
ובתשובה: בעיטה "לא", בעיטה.
הוא התעייף, או שהלך לישון,
או שפשוט וויתר והצלחתי להתכרבל על הצד.
אבל אז החתולים כבר עלו על זה שאני ערה
(מזכיר קצת פוסט אחר מהלילה, לא? רק חבל שגם לא מערב גשם)
העניין שאנחנו פחות נחמדים מ yael_cwen.
רונן שגם לא ישן דרך כל ההתהפכויות האלו,
(מה גם שהם היו מלווים ב "אי", "יאי" ו "אאוצ'" מזדמן)
עשה סדר מהיר.
ניקי הלכי לטייל החוצה, זאתי שלא הסכימה לקפוץ מהחלון, נדחפה מהמיטה.
ואז לפתע היה שקט. ואפשר היה לחזור לישון.
ואז בוטן התעורר שוב.
היה לילה חוויתי 🙂